זמן. מצוות .התהוות עם. חינוך. זמן.
יב" -ב…" החדש הזה לכם ראש חדשים…" חדש לשון חידוש. חידושה של לבנה. מצווה זו מראה מאוד על מהותו של הזמן המתחדש כל רגע ומתהווה על ידי בעל ההוויות בעצמו. כתב המל"בים כאן…" וישראל נצטווו למנות מחודש ניסן זכר ליציאת מצרים- שאז נשתכללה אצלם הנהגה מעולה מהנהגת הטבע- שתלוי בבריאת העולם, כי מאז התחילה ההנהגה ההשגחית…" עכ"ל.
וכאן במצרים בסוף ספירת הזמן של ארבע מאות ושלשים שנה של גלות( שנאמרה עוד לאברהם אבינו) . ובתום רד"ו שנים של שיעבוד – מצאה התורה לנכון לקדש את הזמן של עם ישראל – זו מצווה ראשונה שנצטווינו כעם. אפשר לומר על הזמן בתור מושג שהוא כמו המסגרת המופשטת המכילה בתוכה את הקיום כולו. מסגרת זו אינה יכולה להיפרץ על ידי האדם אלא רק על ידי מהווה המסגרת ומקיימה שהוא ורק הוא יכול- ולזה אנו נקרא בשם – נס. זו היא פריצת המסגרת לרגע- ולא בידי האדם כלל. והיא אותה קדושת זמן שחיכה בו יוסף 12 שנים בבית הבור טרם מלך. ואותה קדושה בה המתין יעקב 22 שנה בבית לבן הרמאי. ואותה קדושת זמן בו המתינו והתפללו יצחק ורבקה לפרי בטן ואותה קדושת זמן עד שנפקדו שרה ואברהם. יש זמן הנכתב בספרו של יחיד ויש זמן הנכתב בספרו של עם. דווקא כאן בפרשה זו בספר זה בוחרת התורה לתת מצווה זו לעם שהיה עד לא מזמן בעבדות ודווקא בעבדות הרי עתותיהם אינם בידם. כנראה רומזת לנו התורה על המעלה המיוחדת המצפה לעם שמצווה ראשונה מקבל את קדושת הזמן – אולי לרמז הזה דווקא כאן במצב הזה של העם התכוון המל"בים שכתב…" תחילה של הנהגה השגחיית." אולי אפשר לחדש ולהגיד שבפרשה קודמת ששם נגלה שם הויה … המהווה הכל וגם את הזמן היה יותר מתאים לכתוב מצווה זו של קידוש החודש? אפשר לענות ששם בפרשת וארא מכות מצרים היו בעיצומן ואילו כאן בסופן כבר שייך נתינת מצוות. כיוון ומצוות נתנו על מנת לקיים ואולי כמו שכתבנו שם הדבר שייך גם למדרגת העם באמונה. ובפרשה זו רואים ממש התקדמות גדולה של עם ישראל באמונה ולכן עכשיו שייך לצוות על מצוות. ויש מספר פסוקים המעידים על התקדמות העם באמונתו ועקב כך מוכשר ומסוגל לקיים מצוות . יא- ג- .." גם האיש משה גדול מאוד… בעיני עבדי פרעה ובעיני העם…" יב- לה…" ובני ישראל עשו כדבר משה…" יב- נ…"ויעשו כל בני ישראל כאשר ציווה ה את משה ואת אהרן כן עשו…" ופסוקים אלו של אמונת ישראל בציווי ובמצווה שזורים תוך פסוקי ציווי על מצוות…"יב- ג. "דברו אל כל עדת ישראל… שה לבית אבת שה לבית…"יב- ז…" ולקחו מן הדם ונתנו…" יא…" וככה תאכלו אתו…" ועוד.
וכמעט כל המצוות שאנו מקיימים תלויות זמן "שהזמן גרמא בהם.." חגים וזמנים ושבתות ותפילות. הכל עם זמן. המשנה מתחילה בברכות בנושא של זמן …" יוצר אור ובורא חושך.. מעביר יום ומביא לילה.." הכל עניין של נגיעה בזמן ועשיית מצווה בתוכו – כמין חומר- הזמן נעשה ככלי עבודה עבור היהודי העובד ה.
וחיבור האמונה לעשיית מצוות הרי יש לנו עם ומנהיגו. פרשה זו פרשה של התהוות האמונה והעם כאחד. אמונה אחת בזמן אחד לעם אחד. וזה אולי מהות קרבן פסח הנאכל בחיפזון- זה זמן וכן עניין חמץ ומצה תלוי ביותר בזמן. וזה הרמז. מינוי האנשים על קרבן פסח – זה חיבור העם. אכילה בחיפזון – זה הזמן. והכוונה של כולם יחד היא האמונה.
ב פעמים מוזכרים בפרשה הבנים. יב-"כו…"והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם…" יג- יד…"והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת…" וכמו שמצווה ראשונה בפרשה זו בעניין זמן, מסיימת התורה כאן בנושאחינוך והגדה לבנים. וזה מטבע הדברים שבמשך זמן הדורות יחלשו האנשים ואמונתם . אך החינוך לאמונה הנמסר מדור לדור בתוך הזמן ועובר בו כאניה בים – כמין חומר מאב לבן מצליח להביא את האמונה והמצווה גם עד לדור האחרון- וזה כנראה כל מהותו של סדר פסח – המעבר בזמן של האמונה כמין חומר ביד העם היוצר. ואולי לכן כתבה התורה …, החדש הזה לכם…" עליכם מוטלת מצווה זו להעביר את האמונה בזמן עד דור אחרון בו יבוא משה ויגאלנו אמן.
שמות י פסוק ג…" כה אמר ה אלהי העברים…."
ניסיתי לחקור בדברי המפרשים מה מקור השם "עברי".
עוד ראיתי בפרשת שמות ג פסוק ח"י במראה הסנה…" ושמעו לקלך ובאתאתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו ה אלהי העברייםנקרא עליינו…"
ואילו כאשר משה ואהרן הגיעו אל פרעה נראה בפסוק שמשה רביינו משנה קצת בדבריו. שמות ה פסוק א…" ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר ה אלהי ישראל שלח את עמי…." ופסוק אחריו פרעה מגיב…"מי ה אשר אשמע בקלו… לא ידעתי את ה…" ובפסוק ג אומר משה…" אלהי העברים נקרא עליינו…". יש לשאול כאן ב שאלות. מדוע שינה משה בדבריו – כך נראה. מדוע בציווי ה כתוב עבריים בשני יודין ואילו בדברי משה כתבה התורה באות יוד אחת?
אבן עזרא
פרק ה פסוק א פרשת שמות.
…"וזה השם לא שמעו פרעה על כן הזכיר "אלהי ישראל". והטעם עם ישראל ולא יעקב לבדו." עכ"ל.
פסוק ג…" זה השם הוא אלהי העברים– שהיו יודעים והוא אברהם הנקרא עברי …ויצחק בנו ויעקב ובניו…"
והנה עונה "האבן עזרא" על שאלת מדוע שינה משה.. והרי לא שינה אלא כמו שהודיע לפרעה על שם חדש- שפרעה אינו מכיר והוא שם הויה המיוחס לעברים שהם צאצאי אברהם יצחק ויעקב שפרעה והעולם כולו הכירו ושמעו שמעם. כעת מיוחס שם זה הויה לעם ישראל שהם העבריםצאצאי האבות אשר נקראים מעכשיו עם. וזה מה שכתב האבן עזרא.." ולא יעקב לבדו…"
וכתב האבן עזרא על מלת העבריים בשני יודין בפרק ג פסוק ח"י
וזה לשונו הטהור…" דגשות יו"ד העבריים דרך צחות- להראות יו"ד הייחוס. כי יו"ד העבריים בחיריק תחת הרי"ש סימן רבים כמשפט…"עכ"ל . ואולי כוונתו שכתב ב
"יו"ד הייחוס" לומר דבר נפלא והוא ,שבצירוף …" אלהי העבריים" מלת עבריים היא עיקרית ומלת " אלהי" מתייחסת לעבריים וזאת הודיע למשה בלבד על צירוף וייחוס זה.
אך בצירוף האותיות" אלהי העברים" המלה אלהי עיקר ועברים מצטרף ומתייחס אליה ולכן כתבה תורה באו יו"ד אחת.
וכתב "אור החיים הקדוש"
…"הנה האדון ה צבאות נתחכם לומר אליו כי אינו מתרצה שיקרא שמו אלא על העברים– ולא הודיע שם הגדול הזה אלא להעברים. והכוונה כדי שלא יהיה לו מקום לפרעה לומר" לא ידעתי "…והלא גם ה אומר " אלהי העברים" אבל אתה אינך מכיר כי בזוי אתה מאוד. ומה יכיר איש שדה במרגליות." עכ"ל.
ועל פי דברי קדשו מובן שהיה צריך קודם להודיע לפרעה על החידוש שיבין במה מדובר ולכן שינה משה וכמו הוסיף בדבריו – קודם " אלהי ישראל" ואחר כך אלהי העברים."
רשב"ם
פרק ה פסוק ג- פרשת שמות כתב…
…"עם ישראל מעבר הנהר באו לגור הנה וזהו אלהי בני עבר הנהר והן עמו וצריכים לעבדו…"
פרק ג פסוק ח"י. "אלהי העבריים- שהרי מעבר הנהר באו הנה ואלהי מלכותם צריכים לעבוד…
דבריו אלו לוקחים אותנו עד פרשת נח. אך קודם לכן נעתיק דברי האבן עזרא בתחילת פרשת משפטים…" כי תקנה עבד עברי…
…" פירוש אברהם העברי שהוא מבני עבר. עליו כתב " אבי כל בני עבר… (בראשית פרשת נח פרק י פסוק כ"א…" ולשם יולד גם הוא אבי כל בני עבר…") הפך…" חם הוא אבי כנען. או שנקרא עברי בעבור שבא מעבר הנהר, אף על פי שהיה ראוי להיות " עברי- נהרי" . ונחשוב כי הכתוב תפס דרך קצרה .בעבור שמצאנו…( ספר יהושע)…, ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר …" . והנה נקראו גם העברים שהם ישראל . כי ראינו שאמר משה לפרעה …" כה אמר ה אלהי ישראל וכאשר שאל פרעה מי הוא זה השם אז השיבו השם(תוספת. הויה) אלהי העברים. והנה אלהי העברים כמו אלהי ישראל.
והנה אם ישראל נקראו עברים בעבור שהם מיוחסים אל עבר ישתתפו אתנו בני ישמעאל ובני קטורה ובני עשו- ואנחנו לא מצאנו קורא " אחיך" רק אדום לבדו שהיה בבטן אחד עם יעקב…..הנה בכל המקרא לא מצאנו מלת " עברי" כי אם על בני יעקב .וכתוב…" ושם אתנו נער עברי…" לאכל את העברים לחם…" " מכה איש עברי…"…" שני אנשים עברים ניצים…" ויונה אמר…" עברי אנכי…" עכ"ל.
ועל דבריו קודש שכתב בראש על אברהם שהוא אבי כל בני עבר…אף על פי שכפשוטו נשמע שהפסוק מדבר על שם בן נח כתב הרד"ק בפירושו על התורה
פרשת לך לך פרק י"ד פסוק י"ג… ויבא הפליט ויגד לאברהם העברי…"
…" מבני עבר . וכלם התייחסו אליו . אבל אברהם וזרעו התייחדו ביחס, כי להם נשאר לשון עבר– והאחרים מבניו ובני בניו אחזו בידם לשון ארמי ונקראו ארמיים כמו לבן הארמי וזולתו . וזרע אברהם אשר ליעקב נקראו עברים". עכ"ל. לפי דברי קדשו עיקר היחס לעבר היא בשפתו של עבר היא לשון הקדש.
על כך כתב המלב"ים בבראשית י פסוק כה…"ולעבר ילד שני בנים…" שאז היה דור הפלגה שאחזו לשונות אחרות ומנהגיםואמונות זרים – והוא נשאר בלשונו ובאמנתו להאמין בהשם כמו שכתוב…" אלהי העברים נקרא עלינו …וכבר בארו חז"ל שהיה "מדרשו של שם ועבר" שהיו נביאים ובעלי הרוח… עכ"ל.
ידידכם
נתנאל בן אהרון.