"וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי-אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעה"
פרק יח פסוק ד
עמרם יעקב זריהן | י״ד בשבט תשפ״ו | bmkolinfo@gmail.com
"וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר"
כאן זו הפעם הראשונה שאנו מיודעים לשמו של אליעזר למרות שכבר סופר עליו כשיצא משה עם ציפורה למצרים ורצה מלאך השם להרוג את משה.
קושיא:
מדוע כתוב "ושם האחד" ולא נאמר "ושם השני", כי כבר נאמר בפסוק הקודם "שם האחד"?
יש על קושיא זו 2 פירושים.
האיבן עזרא: ושם האחד. מנהג ל' הקדש לאמר פעמים ככה השני. ופעמים האחד. כמו שם האחד בוצץ ושם האחד סנה. ותחסר מלת אמר אחר כי אלהי אבי בעזרי. ואין כתוב כי אמר אלהי אבי כי המלה שבה למעלה כי אמר גר הייתי. כמו כי הפרני אלהים. וכבר פירשתי למה קרא שם הקטן אליעזר.
אור החיים הקדוש: ושם האחד אליעזר וגו'. טעם אומרו האחד, כי לצד טעם קריאת השמות טעמו של זה קדם לטעמו של שם גרשם שבתחלה הצילו מחרב פרעה ואחר בא למדין וגר שם, וטעם שלא הקדים קריאת שם אליעזר הוא כי קרא למאורע שהיה בו אז בארץ נכריה ואחר כך הלך לחפש מאורעות קודמות, או לפי מה שפירשנו בפסוק גר הייתי (שם) שיכוין על גרותו בעולם הזה בחינה זו קדמה להצלתו מחרב פרעה ולזה הקדימו, ולצד בחינת גרות ב' בארץ נכריה קדם לו כוונה הרמוזה בקריאת שם אליעזר וכנגד זה אמר האחד ולזה הוצדך לפרש מה הוא העזר שכנגדו קרא לו שם ואמר ויצילני וגו', ובזה יוצדק לומר עליו שם האחד, וזולת אומרו ויצילני מחרב פרעה הייתי מפרש שהעזר הוא אחר הגרות והקדימה שהקדים לומר גר הייתי וגו' תחייבני לפרש כן ויסתם בפני ידיעת טעם אומרו האחד.
"וַיּאמֶר אֶל-משֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ עִמָּהּ"
פרק יח פסוק ו
עמרם יעקב זריהן | י״ד בשבט תשפ״ו | bmkolinfo@gmail.com
קושיא:
"וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ" – מדוע לא נאמר "ושני בניך" כהמשל לאשתך?
"עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי-גָדוֹל יְהוָֹה מִכָּל- הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם"
פרק יח פסוק יא
עמרם יעקב זריהן | י״ד בשבט תשפ״ו | bmkolinfo@gmail.com
"אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם"
רש"י: בקדרה אשר בשלו בה נתבשלו"
לומדים מכאן את מידתו של הקב"ה מידה כנגד מידה.
עמרם יעקב זריהן | י״ד בשבט תשפ״ו | bmkolinfo@gmail.com
אפשר ללמוד מיתרו יסוד חשוב מאד
לפני שנבין את היסוד הזה צריך לזכור שיתרו לא היה סתם גוי מפשוטי העם
ידוע לנו שיתרו היה כהן מדין אשר הכיר את כל סוגי העבודה זרה הקיימים
וחיפש ובדק כל הזמן איזו עבודה זרה הכי טובה.
פסוק זה מודיע לנו שכאן יתרו מבין שהקב"ה הוא הגדול מכל האלהים והסיבה שבגינה הוא
מבין זאת היא בגלל "כי בדבר אשר זדו עליהם"
וכאן צריך ללמוד ולהבין את היסוד החשוב שהתורה מעבירה לנו בפסוק.
הקב"ה, אינו דן את האדם סתם ללא סיבה חס ושלום. על כל מעשה שנעשה יש שכר ועונש
ולא שכר ועונש סתם ככה, אלא השכר והעונש ניתנים בהתאם למעשה שנעשה ובדיוק.
וזהו יסוד חשוב ועמוק להבנה שלנו גם כיסוד וחיזוק לאמונה, שהקב"ה משגיח עלינו בכל רגע ורגע
ואנו רק צריכים להפנים, לזכור ולא לשכוח ולו לרגע שההשגחה הפרטית והכללית נמצאת
וקיימת ללא הפסקה, בכל נשימה ונשימה.
"עַתָּה שְׁמַע בְּקלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת- הַדְּבָרִים אֶל-הָאֱלֹהִים"
פרק יח פסוק יט
עמרם יעקב זריהן | י״ד בשבט תשפ״ו | bmkolinfo@gmail.com
מה הענין כאן של יתרו לבוא ולייעץ למשה ?
ידוע שיתרו היה כהן מדין, זאת אומרת שיתרו הינו בעל נסיון גדול בהנהגה של עם
ומעצם תפקידו ידע כיצד מנהיג צריך לפעול, ולכן כשראה כיצד משה מנהיג את העם
הדריך אותו כיצד היא הדרך הנכונה.
העובדה שמשה קיבל את דבריו וביצע אותם, מוכיחה שאכן כך היו פני הדברים.
בא ללמדנו עוד 2 דברים חשובים :
- הנהגת הקב"ה והשגחתו. אחת הסיבות שהקב"ה הפגיש את משה עם יתרו
היא לצורך הדרכת משה בהנהגת העם ע"י מנהיג בעל נסיון.
- ענונותו של משה. הנה גם כאן משה פוגש את יתרו ומספר לו על כל הדרך שהוא עבר
עד עתה בהוצאת בני ישראל ממצרים, עובדה שמעידה על כושר מנהיגות מעולה של משה
ולמרות כל זאת, משה מקבל את עצת יתרו בתיקון דרך ההנהגה ממש כמו תלמיד שקיבל
תפקידו באותו יום.