חידושי תורה – פרשת וארא
עמרם יעקב זריהן | bmkolinfo@gmail.com
"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי-לֵוִי לְתֹלְדתָם גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי וּשְׁנֵי חַיֵּי לֵוִי שֶׁבַע וּשְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה"
פרק ו פסוק טז
עמרם יעקב זריהן | כ״ג בטבת תשפ״ו | bmkolinfo@gmail.com
"וּשְׁנֵי חַיֵּי לֵוִי שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה". רש"י: "למה נמנו שנותיו של לוי, להודיע כמה ימי השעבוד, שכל זמן שאחד מן השבטים קיים, לא היה שעבוד, שנאמר וימת יוסף וכל אחיו (שמות א, ו.), ואח"כ ויקם מלך חדש, ולוי האריך ימים (ו) על כולם"
קראתי חידוש מענין של מישהו שאני לא מכיר שאמר רעיון יפה. מדוע בני לוי היו היחידים שלא השתעבדו במצרים? מאחר ולוי זכה לאריכות ימים יותר מכולם זכו בניו ללמוד תורה יותר מכולם ועל ידי כך לא התפתו לצאת לעבוד בתחילה כשפרעה הציע שכר גבוה למי שיעבוד וכך ניצלו מן השיעבוד.
"וַיְדַבֵּר משֶׁה לִפְנֵי יְהוָֹה לֵאמר הֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֹא-שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם"
פרק ו פסוק יב
עמרם יעקב זריהן | כ״ג בטבת תשפ״ו | bmkolinfo@gmail.com
משה…כל כך צנוע, עניו וחכם מאד.
חכם מאד למה ?
משה רבנו בתגובתו זו, מנסה להוציא מהקב"ה הבטחה לקיום הגאולה ללא הרבה קשיים
כי בדרך זו, הקב"ה ייתן לו עזרה רבה יותר כדי שהשליחות שלו תהיה פחות מסובכת.
"וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת-יוֹכֶבֶד דּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת-אַהֲרן וְאֶת-משֶׁה וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם שֶׁבַע וּשְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה"
פרק ו פסוק כ
עמרם יעקב זריהן | כ״ג בטבת תשפ״ו | bmkolinfo@gmail.com
"יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ" – רש"י: "אחת אבוהי, בת לוי אחות קהת".
נראה לכאורה שהתוספת של רש"י "אחות קהת" מיותר. כי כבר שהיא אחות אביו וקהת הוא אח של אביו אז מה מועיל רש"י בתוספת זו?
ייאמר לזכותו של ידידי הרב מרדכי חאמי שליט"א, שהעיר את עיניי וניתן לראות מעט לעומק אם נעיין בשפתי חכמים.
שפתי חכמים: "רוצה לומר שלא תפרש כמו דודתך הנאמר בפ' עריות ואל דודתך לא תקרב והתם פירושו אשת דודו דהא יוכבד היתה בת לוי וא"כ היתה נמי אחות קהת דהא קהת היה בן לוי וקהת היה אביו של עמרם א"כ נמצאת שהיתה אחות אביו"
מכאן מובן שהאיסור בתורה הוא על "דודתך" – אשת דודך (אחות אביך). כלומר, יוכבד היא דודתו של עמרם (אחות אביו) ואינה אשת אחד מאחי אביו (שזהו ואיסור מהתורה) והזכיר רש"י כדוגמא את קהת.
עמרם יעקב זריהן | כ״ג בטבת תשפ״ו | bmkolinfo@gmail.com
קושיא :
מדוע לא הוזכרה מרים בפסוק זה ?
"וַיִּקַּח אַהֲרן אֶת-אֱלִישֶׁבַע בַּת-עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת-נָדָב וְאֶת-אֲבִיהוּא אֶת-אֶלְעָזָר וְאֶת-אִיתָמָר"
פרק ו פסוק כג
עמרם יעקב זריהן | כ״ג בטבת תשפ״ו | bmkolinfo@gmail.com
"אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן" אהרון נשא אישה עם ייחוס משפחתי לעומת משה שאמנם ציפורה צדיקה הייתה אבל לא זכה משה שבניו יקבלו את הכהונה והלויה כי היחוס שלה היה פחות טוב משל אהרון ולכן זכה לכך אהרון.
"וְאֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרן לָקַח-לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת- פִּינְחָס אֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם"
פרק ו פסוק כה
עמרם יעקב זריהן | כ״ג בטבת תשפ״ו | bmkolinfo@gmail.com
קושיא:
רש"י: "מבנות פוטיאל. מזרע יתרו שפטם (ט) עגלים לעבודת אלילים, ומזרע יוסף שפטפט (י) ביצרו"
לא מובן כוונת רש"י שאומר "ומזרע יוסף".
השפתי חכמים מביא "סוטה דף מ"ג ר"ל שאביו הי' משבטו של יוסף ואמו היתה מזרע יתרו או להיפך"
עדיין לא מובן!
עמרם יעקב זריהן | כ״ג בטבת תשפ״ו | bmkolinfo@gmail.com
".. מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת- פִּינְחָס .."
באה התורה להדגיש לנו את פנחס, שידוע שהוא אשר קינא למשה על טענת נשיא שבט שמעון למשה "מי התיר לך זאת?" – על ציפורה.
כי גם פנחס הוא בן של בת יתרו והטענה למשה גם נוגעת לו.
"וַיָּבא משֶׁה וְאַהֲרן אֶל-פַּרְעה וַיַּעֲשׂוּ-כֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָֹה וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרן אֶת-מַטֵּהוּ לִפְנֵי פַרְעה וְלִפְנֵי עֲבָדָיו וַיְהִי לְתַנִּין"
פרק ז פסוק י
עמרם יעקב זריהן | כ״ג בטבת תשפ״ו | bmkolinfo@gmail.com
קושיא:
- כתוב: "וַיְהִי לְתַנִּין" ובפסוק הקודם שהקב"ה מצווה את משה ואהרון כתוב: "יְהִי לְתַנִּין". מדוע האות ו אינה מופיעה בפסוק הקודם?
- מפרש רש"י: "לתנין – נחש"
על הקושיא השניה מביא השפתי חכמים: "כי שם התנין ביבשה הוא נחש ובמים הוא דג וכן פי' הרד"ק בשרש תנין"
"וַיַּשְׁלִיכוּ אִישׁ מַטֵּהוּ וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִם וַיִּבְלַע מַטֵּה-אַהֲרן אֶת-מַטּתָם"
פרק ז פסוק יב
עמרם יעקב זריהן | כ״ג בטבת תשפ״ו | bmkolinfo@gmail.com
אומר רש"י: "וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם" – מאחר שחזר ונעשה מטה בלע את כלן. לומדים מכאן שהחרטומים הצליחו לא רק להפוך את המטה לתנין אלא גם להחזירו חזרה למטה.
"וַיִּפֶן פַּרְעה וַיָּבא אֶל-בֵּיתוֹ וְלֹא- שָׁת לִבּוֹ גַּם-לָזאת"
פרק ז פסוק כג
עמרם יעקב זריהן | כ״ג בטבת תשפ״ו | bmkolinfo@gmail.com
"וַיָּבֹא אֶל בֵּיתוֹ". לכאורה נראה מיותר לציין שבא פרעה אל ביתו כי היה אפשר לומר "ולא שת לב פרעה גם לזאת".
נראה לתרץ לעניות דעתי, שבגאותו הסרוחה של פרעה מציינת התורה שבא אל ביתו מעין להראות שהוא מפנה עורף ומזלזל במכת הדם ואינו מודאג כלל ממכה זו. כמו אם נצייר בדעתינו שאנו מנסים להוכיח מישהו והוא כתגובה לא מתייחס אל דברינו והולך אל ביתו כאילו כלום לא קרה.
"וַיַּחְפְּרוּ כָל-מִצְרַיִם סְבִיבת הַיְאר מַיִם לִשְׁתּוֹת כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתּת מִמֵּימֵי הַיְאר"
פרק ז פסוק כד
עמרם יעקב זריהן | כ״ג בטבת תשפ״ו | bmkolinfo@gmail.com
"וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר". מדוע ניסו המצריים לחפור סביבות היאור לחפש מים? הרי ההיגיון אומר שאם מימי הנילוס דם בודאי שגם כל שאר המים בכל מקום היו דם. אם כך, מדוע בכל זאת ניסו המצריים לחפור סביבות היאור למצוא מים?
נראה לתרץ, שראו המצריים שכל המים שהוכו על ידי המטה הפכו לדם כפי שציוה הקב"ה את משה ואהרון, ניסו לחפור סביב, מאחר ומים אלו שהיו תחת האדמה לא הוכו על ידי המטה, ושיערו לעצמם ששם ימצאו מים לשתיה.
לכאורה, אפשר להעלות כאן קושיא, כיצד באמת לא מצאו מים סביב היאור כי אכן רק המים שהוכו על ידי המטה היו אמורים לההיפך לדם?
גם אם נראה את הציווי של הקב"ה למשה ואהרון בפסוק יט וגם לפי פירוש רש"י על הכאת היאור והאגמים נוכל להבין שמדובר רק במים גלויים ולכן ניתן להבין מדוע ניסו המצריים לחפור סביב היאור תחת האדמה, ושוב נחזור לקושיא לעיל, מדוע אם כך גם המים שהיו תחת האדמה היו דם?
"וַיַּעֲשׂוּ-כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם וַיַּעֲלוּ אֶת- הַצְפַרְדְּעִים עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם"
פרק ח פסוק ג
עמרם יעקב זריהן | כ״ג בטבת תשפ״ו | bmkolinfo@gmail.com
"וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם". נראה מגוחך שאמנם יכלו לעשות החרטומים גם הם, אך בעצם החמירו את המצב בכך שבלטיהם הוסיפו עוד צפרדעים למכה הקיימת.
הספורנו מביא פירוש מענין שהנה החרטומים עשו גם הם כמשה ואהרון, אם כך מדוע פרעה שראה כך קרא למשה ואהרון שיסירו מכה זו? מדוע כאן "לא שת ליבו גם לזאת" כמו במכת דם? אומר הספורנו: "ויעשו. במים מועטים. ע"כ ראה פרעה כי הפרש בין מעשה אהרן ובין מעשיהם. ע"כ קרא למשה כי ראה שהחרטומים הוסיפו על המכה ולא יכלו לחסרה".
"וַיּאמֶר לְמָחָר וַיּאמֶר כִּדְבָרְךָ לְמַעַן תֵּדַע כִּי-אֵין כַּיהוָֹה אֱלֹהֵינוּ"
פרק ח פסוק ו
עמרם יעקב זריהן | כ״ג בטבת תשפ״ו | bmkolinfo@gmail.com
"וַיֹּאמֶר לְמָחָר". רש"י: "התפלל היום שיכרתו למחר".
כמה רשע וגאוותן היה פרעה. הרי היה צריך לבקש שמיד יסיר את המכה, אבל היה מוכן לסבול עוד רק כדי לראות אולי ייכשל משה ולא יצליח לפי הזמן שהוא יקבע לו. עוד אפשר לומר כי אולי רצה פרעה בכך להגיד לעבדיו ועמו שהמכה תוסר מחר כי כך הוא קובע ועל ידי זה להראות גדולתו כאילו הוא זה שמסיר את מכת הצפרדע.
על כך מביא גם השפתי חכמים: "שהרי השאלה היתה מתי יכרתו וצ"ל שהתשובה ג"כ לא היתה רק על זמן הכרתת הצפרדעים כן פירש הרא"ם. וקשה ולמה לו לצער הזה עד למחר למה לא אמר שיכרתו מיד וי"ל שפרעה היה מחזיק את משה בחזקת מכשף וסבור שיודע לכוין השעות ובודאי עכשיו היא השעה שיכרתו וכשתעבור השעה לא יוכל להסירם ולכן אמר למחר להראות שעל ידי מכשפות הוא עושה כן אבל משה מתי שהתפלל נשמע תפלתו מהרש"ל. מקשים העולם למה שינה הכתוב בצפרדעים ויצעק משה אל ה' ובשאר מכות כתיב ויעתר משה אל ה'. וי"ל משום דאמרינן המתפלל צריך להשמיע לאזניו מה שמוציא מפיו וכאן היו הצפרדעים צועקים כמ"ש רש"י בסמוך והצריך להרים קולו בתפלתו כדי שישמיע לאזניו את תפלתו".
"וַיֵּצֵא משֶׁה וְאַהֲרן מֵעִם פַּרְעה וַיִּצְעַק משֶׁה אֶל-יְהוָה עַל-דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים אֲשֶׁר-שָׂם לְפַרְעה"
פרק ח פסוק ח
עמרם יעקב זריהן | כ״ג בטבת תשפ״ו | bmkolinfo@gmail.com
"וַיִּצְעַק מֹשֶׁה".
מביא השפתי חכמים בפרק ח פסוק ו שאלה, "מקשים העולם למה שינה הכתוב בצפרדעים ויצעק משה אל ה' ובשאר מכות כתיב ויעתר משה אל ה'. וי"ל משום דאמרינן המתפלל צריך להשמיע לאזניו מה שמוציא מפיו וכאן היו הצפרדעים צועקים כמ"ש רש"י בסמוך והצריך להרים קולו בתפלתו כדי שישמיע לאזניו את תפלתו".