צום יז בתמוז: זיכרון חורבן ותקווה לגאולה

מבוא

צום יז בתמוז הוא אחד מארבעת ימי הצום הציבוריים ביהדות, המציין את תחילת תקופת השבועות הקשים ביותר בלוח היהודי – "בין המצרים". יום זה מציין אירועים טראגיים בהיסטוריה היהודית, בעיקר הפרצת חומות ירושלים על ידי הבבלים וההלכה קובעת אותו כיום צום ואבל.

משמעותו ההיסטורית

על פי המסורת היהודית, חמישה אירועים קשים אירעו ביז בתמוז:

שבירת הלוחות הראשונות

האירוע המוקדם ביותר המסומן ביום זה הוא שבירת לוחות הברית על ידי משה רבנו, כאשר ראה את העם עובד את עגל הזהב. אירוע זה מסמל את הקרע הראשון בברית שבין עם ישראל לקדוש ברוך הוא.

הפסקת הקרבן התמיד

במקדש הראשון, ביום זה הופסק הקרבן היומי (התמיד) עקב המצור הבבלי. הפסקת הקרבן סימלה את התחלת הסוף לעבודת המקדש הראשון.

פריצת חומות ירושלים

האירוע המרכזי הוא פריצת חומות ירושלים על ידי הבבלים בימי צדקיהו המלך. אירוע זה היה התחלה לחורבן בית המקדש הראשון, שהושלם שלושה שבועות מאוחר יותר בתשעה באב.

שריפת התורה על ידי אפוסטומוס

המסורת מציינת כי אפוסטומוס הרשע שרף ספר תורה פומבית, מעשה שסימל בזיון וחילול קדושת התורה.

הצבת פסל במקדש

האירוע החמישי הוא הצבת פסל במקדש, המסמלת את החילול הסופי של המקום הקדוש.

דיני הצום

צום יז בתמוז הוא צום קל, שמתחיל בעלות השחר ומסתיים בצאת הכוכבים. בניגוד לצום יום כיפור ותשעה באב, הצום אינו מתחיל מהערב הקודם.

הגבלות הצום

• אסור לאכול ולשתות
• מותר לרחוץ ולשטוף
• מותר בנעילת הנעליים
• מותר בתשמיש המיטה (בניגוד לתשעה באב)

פטורים מהצום

• נשים בהריון ומיניקות
• חולים (גם שאינם במצב מסוכן)
• קטנים מגיל 13 (בנים) ו-12 (בנות)
• זקנים שקשה להם לצום

המנהגים והאווירה

יום זה מתאפיין באווירה של התבוננות עצמית וחרטה על העבר. קוראים בתורה את פרשת "וַיְחַל משה" (שמות לב:יא-יד, לד:א-י) ובהפטרה "דרשו ה' בהמצאו" (ישעיהו נה:ו-נו:ח).

תפילות מיוחדות

• אמירת סליחות בתפילת שחרית
• קריאת עננו בתפילת שמונה עשרה
• קריאה מיוחדת בתורה
• אמירת קינות במקומות מסוימים

הקשר לתשעה באב

צום יז בתמוז פותח את תקופת "בין המצרים" – 21 יום של אבלות שמסתיימים בתשעה באב. תקופה זו מתאפיינת בהגברת המנהגים אבלותיים:

• הימנעות מנישואין ושמחות
• הפחתה בקניית בגדים חדשים
• הפחתה בתסרוקות ובהיטיפחות
• הגבלות במוזיקה ובבידור

המסר הרוחני

למרות האופי הכאוב של היום, הוא מכיל גם מסר של תקווה. הנבואה מבטיחה שבעתיד "יהיו לבית יהודה לשמחה ולמועדים טובים" (זכריה ח:יט). התכלית היא לא רק לזכור את העבר הטראגי, אלא לעורר לתשובה ולחזור לערכים הרוחניים.

דרכי התעוררות

• הרהור במעמד עם ישראל לאורך ההיסטוריה
• חיזוק הקשר לירושלים ולמקדש
• שיפור היחסים בין אדם לחברו
• העמקת הלימוד והתפילה

סיכום

צום יז בתמוז הוא יום של זיכרון והתעוררות, המזכיר לעם ישראל את מחיר החטא והפירוד, אך גם מצביע על דרך התיקון והתשובה. הוא מהווה נקודת מפנה רוחנית שמכינה אותנו לקראת עיצוב עתיד טוב יותר, מתוך לימוד מההיסטוריה ושמירה על הערכים הנצחיים של עם ישראל.

היום מזכיר לנו שגם בתקופות הכי קשות, עם ישראל לא איבד את האמונה ואת התקווה לגאולה. הצום הזה, כמו כל הצמים, צפוי להפוך בעתיד לימי שמחה ושמחה, כפי שמבטיח הנביא זכריה.