דברים כ"ו-א…" והיה כי תבוא אל הארץ אשר "ה" אלהיך נתן לך נחלהוירשתה וישבת בה…"
בעזרת השם נדרוש על פסוקי התורה הקדושה, מה שחננן החונן לאדם דעת.
.מתחיל הפסוק בלשון " והיה" והוא לשון שמחה…"רבי שמעון בן אבא בשם רבי יוחנן אמר …" אבל כל והיה – שמחה…" ( תנחומא- שמיני-ט). כן כתב " אור החיים הקדוש"…אמר והיה – לשון שמחה…". תרגם יהונתן…"ויהי ארום תיעלוןלארעא…" – תרגומו- והיה כאשר " תעלו לארץ" – שארץ ישראל היא הגבוהה בארצות…" ואנו נדרוש על " עלייה לעולם הבא – שכן האותיות הראשונות במילים…." והיה כי… הן כ"ו – רומז על המלך המשפט- ולכן בהמשך מופיע "ה" אלהיך"- שם הרחמים- הויה ברוך הוא וגם שם " הדין" אלהים. על כן אנו נדרוש בפתיחת הפרשה רמז על יום המיתה- בו נשמת האדם נפרדת לאחר…" ונסו הצללים…" והוא יום שימחה- ששמענו שאבותיו יוצאים ובאים לקבל פניו, ונפרדת בנשמה מהגוף הנגוף ועל " המשפט" הגדול והנורא- בו יראה מעלליו של כל איש- וישלם גמולו בראשו. ראיתי רמז- סמך לדבר בדבר קודש " היכל הברכה" לאדמו"ר מקמרנא שכתב על כל " חסרות ויתירות שבתורה. וכתב כאן…" תבוא – מלא ואו… כי הביכורים- מסוד עץ החיים- אות ואו. אף על פי שארץ ישראל לא היה בה עדיין בחינות עץ החיים, אף על פי כן- על ידי מצוות ביכורים מעוררין כח " אילנא דחיי" להעלות על הנשמות והבירורין ממות לחיים…"עכ"ל. אל הארץ"- היאארץ החיים- שהיה יכול לכתוב…" והיה כי תבוא אל ארץ ישראל או ארץ כנען. אבל כתבה תורה" הארץ"– באות הא הידיעה- הארץ המיוחדת. וכתב " אשר " ה" אלהיך " . אשר– מעיד על שפע רב- כברכת יעקב אבינו…" אשר שמנה לחמו והוא ייתן מעדני מלך…" ואז כותבת התורה " ה אלהיך" – שם הרחמים ושם הדין כנזכר למעלה. וראינו רמוז שם הרחמים בתחילת המילים" והיה כי". נשאל היכן רמוז שם אלהים שהוא מרמז על " המשפט"? במילים…"לך נחלה וירשתה…" גימטריא פ"ו- כמניין " אלהים" .
וסופי תיבות באותן המילים…" לך נחלה וירשתה עולה מניין " משפט" עם הכולל והם רמזים נאים. " וישבת בה"-לשון קביעות, כמו המוזכר ביעקב אבינו…( בראשית ל"ז) " וישב יעקב בארץ מגורי אביו…" כתב על כך רש"י…"ביקש יעקב לישב בשלווה – קפץ עליו רוגזו של יוסף. צדיקים מבקשים לישב בשלווה, אומר הקב"ה …" לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולםהבא? אלא שמבקשים לישב בשלווה בעולם הזה…" עכ"ל. ראיתי אחר כתיבת הדברים פירוש דומה לנכתב כן בספרו של " האביר יעקב" רבנו יעקב אביחצירא- המלובן. אשרי שכיוונתי לצל צילם של דבריו.
ב…"ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר " ה"אלהיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר "ה"אלהיךלשכן שמו שם…"
…"ולקחת מראשית כל …" ראשי תיבות גימטריא " אדני עם הכולל- שהוא שם ספירת המלכות- שהרי בא מהארץ התחתונה. ולקחת- כל מה שלקחת לעצמך בעולם הזה- כפשוטו- מעדנים , הנאות- שאין צריך – שיחות בטלות – ועוד ההמון המון המונים- …"על הכל יביא במשפט…". עוד "ולקחת"-כמו " ויקח איש- אישה"- היא ספירת המלכות הרמוזה. ועוד- הרי עברותיו של אדם קשורות בו… וגם מצוותיו- והרי לא יוכל להכחיש מאום. ויעידו ויבקשו ויבדקו וימשמשו במצוותיו- שנרמז במלה" מראשית"משרשם של דברים- גם כוונותיו. גם ירמוז על תפילותיו- וזה " אדני שפתי תפתח ופייגיד תהילתך…"וגם על " דיבורו של האדם-" כי פי יגיד תהילתך…". גם ירמוז על כל " גלגוליה של אותה נשמה בעולם הזה" מראשית" – מראשית ירידתה לכאן. גם המצוות רמוזות "בפרי אדמה"– הן פירותיו אשר יאכל בעולם שכולו טוב- מה שעמל כאן – בעולם העבודה – מכנה אותו התורה- " מארצך"-הארץ אשר אתה בא ממנה. גם התפילה רמוזה במילים "פרי האדמה"כמוזכר באדם הראשון…" ( בראשית –ב\ה)…" וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשבהשדה טרםיצמח כי לא המטיר "ה" אלהים על הארץ ואדםאין לעבד את האדמה…"
רש"י:…" ומה טעם לא המטיר? לפי שאדם אין לעבד את האדמה ואין מכיר בטובתן של גשמים. וכשבא האדם וידע שהם צורך לעולםהתפללעליהם וירדו וצמחו האילנות והדשאים.. עכ"ל. ורמזו בצדו בראשי התיבות במילים…" כלפריהאדמהאשרתביא.." אשר עולות גימטריא" תפלה" עם הכולל- והוא רמז נאה- אשר ברחמיו נתן- ואשתדל יותר…." אשר "ה" אלהיך נתן לך" כאן רמוז " פרו ורבו"אשר קיים האדם -כמה יוליד . והוא בעיקר בנושא שמירת ברית קדש ורמוז במילים " ושמת בטנא"-שכל ניצוצות קדש חיים שיוצא מהאדם – יהיו ניתנים בכלי קדש" טנא" כמניין " כלי"-ורק שם יוציא הניצוצות. עוד אפשר לקרוא את המילים" ושמת בטנא"כמו …" ושם- טבת( בהיפוך)- בחודש טבת תמיד יש תיקוני ברית בתעניות שובבי"ם. ולכן בהיפוך- חלילה- שלא ייתן ניצוצות במקומות אחרים לשווא- שאז ס"מ וחיילותיו עושקים את הניצוצות – וצריך מאמץ גדול עד שמוציאם בחזרה ועל כך אומרים בווידוי ימי התשובה ובסליחות…" אוי לנו מדם העשוקים…" רמז נוסף בהקשר לחודש" טבת" הוא במילה " בטנא".צריך לקרוא כמו ב פעמים מילת " בטנא" "ב- טנא". ועולה בחשבון…פעמיים אות ב, פעמיים אות ט. פעמיים אות נ, פעמיים אות א- יחד יעלה מניין קכ"ד- מניין הימים מראש חודש תשרי עד סוף חודש טבת ותחילת חודש שבט- שגם בו תיקוני יסוד- ומקצת החודש ככולו.
…" והלכת אל המקום אשר יבחר…"אפשר לדורשו… להיכן הוליכו אותך רגליך. כמו שאמר דוד במסכת ברכות… רגלי לקחו אותי אל בית המדרש. אבן בוחן " כיצד בחרת בחיים…". גם התחיל ספרתהלים…" "אשרי האיש אשר לא הלך"… מד … ישב… ודרשו חז"ל- מתוך שלא הלך- לא עמד ולא ישב בחברת רשעים.
" לשכן …"רמז דעת האדם ועסקו בסודות התורה " לשכן" זו השכינה הקדושה- חופפת על עם ישראל בזכות הצדיקים ולימודם בתורת הסוד- בענווה וצניעות והסתר מין העין. ידוע שלימוד הסוד " מושך" השראת שכינה לעם ישראל. וכן ישאלו את האדם ביום פקודתו…" צפית במעשה מרכבה?…"שמו שם" אלו שמות הקודש בלימוד סודות התורה. נראה שזו מדרגה נשגבה בידיעת השם יתברך לדעת ולהבין פעולת שמות הקודש. …" ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום ל"ה" אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע "ה" לאבתינולתת לנו…"
שונה הנאמר במצורע מוחלט ומוסגר שהכהן בא אליו שכתוב…"ויצא הכהן אלמחוץ למחנה…"וכן כתוב…."והובא אל אהרן הכהן…" כאן יש דרך כבוד- " ובאת אל הכהן…"אשר יהיה בימים ההם…."ומדוע הוסיף " בימים ההם? רומז מה שאומרים לנשמה בבית דין של מעלה…" מראים לה מקרה הלכתי ואז מבקשים ממנו … לפסוק על פי מה שלמד בעולם הזה. הנשמה עצמה היא נקראת עכשיו" הכהן"-הכהן המיוחד. ואמרו בחסידות שעל פי הדרך שאדם הרגיל עצמו כאן בעולם הזה- כמו כן ידון עכשיו. ואם ידון " לכף זכות את עצמו הוא דן – כיוון ויראו לו שהמקרה ההלכתי המדובר, מדבר בו בעצמו. ואם דן לחובה חלילה- את עצמו הוא דן. וזה ההכוונה " בימיםההם…"כמו שעשית והרגלת עצמך – בעולם הזה- שעכשיו בעולם האמת- נקראים חיי האדם " הימים ההם…." …" הגדתי…" מה שאמרו שבא צדיק לעולם הבא – יכין מראש דרשה- שהכין כאן בעולם הזה…. ארמי אבדאבי…." זה הקטע מדבר ביצר הרע- שותפו הבכיר של האדם. הוא וחיילותיו המאומנים היטב- להצר כל צעד שבקדושה. וזה…" ויענונו ויתנו עלינועבדה קשה…" זה מה שנקט פרעה כאשר משה הגיע בפעם הראשונה לדבר. הוסיף פרעה גזירה על גזירותיו ונתן להם עצמם להכין תבן באמרו…" תכבד העבדה ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר…"(שמות-ה\י) . וכן בפסוק י"ז…" ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה " ל ה". כן פרשו בעלי המוסר. שהיצר ייתן לאדם הצלחה ועושר ועוד ועוד עבודה- על מנת להשכיחו מכל דבר רוחני שבקדושה…." ונצעק….וישמע…"וירא… ויוציאנו…
ונצעק-זו תחילת תשובתה של הנשמה- בעולם הזה. מתוך הדוחק ואפילו מתוך הרוחב- יש מצוקות. צעקה היא לשון של תפילה.
וישמע… וירא…זו תחילת היכנסו של בעל התשובה לולם ההשגחה הפרטית – כאשר שב בתשובה ויוצא מההשגחה הכללית שהיה נתון בה במיצר חייו.
ויוציאנו– ז גילוי ההשגחה הפרטית בתוך ההעלם של החיים בעולם הזה – אשר נשלט על ידי החוקים אשר טבע הבורא בעולם , על מנת שיתנהל דווקא בדרך הסתר בתוך הסתר. ומי שנכנס באמונה ובהשגחה זוכה לראות לפעמים – " מאחורי הפרגוד" שברירים של מציאות רוחנית אשר היא " המנהלת האמתית של זה העולם. וזו יציאה מהסתר אחד וזה נקרא…" ובמרא גדול ובאתות ובמפתים…" אלו הרגעים בו מגלים לאדם את הנעשה " מאחרי הפרגוד"…
נתנאל בן אהרן.
