במדבר-ל\ב…" וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר…"
רש"י: חלק כבוד לנשיאים ללמדם תחילה ואחר כך לכל ישראל.
רמב"ן: ראשי המטות לבני ישראל הם נשיאי הדגלים . שהעמידו אותם המטות על דגליהם אחר שמתו נחשון בן עמינדב וחבריו. ואפשר שהיו הנזכרים בפרשת הנחלה …"אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ…"או שהיו אחרים- כי שם ידבר הכתוב על העתיד- כי בעת חילוק הארץ יהיו הנזכרים חיים ויעמדו עליהם…" עכ"ל.
דברי רמב"ןמתו מכבר הנשיאים המוזכרים בתחילת ספר במדבר – המקריבים את קרבנם המפורסם ביוזמה- ונמלך משה ונאמר לו לקבל מאיתם. על פי דבר קודשו הרמב"ן העלימה התורה מי הם הנשיאים – ראשי המטות החדשים- צריך להבין בדבריו כמו שכתוב" שהעמידו אותם לראשי מטות על דגליהם". וכתב דעה נוספת" או שהיו אחרים" כיוון והתורה כן מציינת מי הם לעתיד לבוא – אך לעניין חלוקת הנחלות. רש"י בדבר קדשו לא פירטאלא כתב…" לחלוק כבוד לנשיאים…" ולא כתב על מה ולמה- ומי הם הנשיאים המכונים כאן בשם " ראשי מטות." עוד הסתר נוסף-שאחר מות הנשיא של שבט שמעון על ידי פינחס הכהן- לא כתבה תורה על מינוי נשיא חדש בשבט שמעון. רמז מצאנו בדברי "המשך חכמה" רבי שמחה הכהן מדווינסק זצ"ל בפרשת פינחס כותב על ציווי "ה" למנות את ישראל לאחר מגפת פעור ובציווי וגם במניין לא נזכרו הנשיאים- כמו במניין הקודם…"במדבר כ"ו-א…" ויהי אחר המגפה ויאמר " ה" אל משהואל אלעזר בן אהרן הכהן לאמר שאו את ראש כל עדת בניישראל…וידבר משה ואלעזר הכהן אתם בערבות מואב …"
המשך חכמה…" אולם כעת כאשר נשיא שבט גרם ליפול על ידו כ"ד אלף מישראל –נפסלו כל הנשיאים ממדרגתם. ואם כן כשהיו הנשיאים הם היו המדברים אל ישראל לדעת המניין. ולכן אמר להלן…" וידבר משה אל ראשי המטות"- וזה לכבדן ולפייסן. עכ"ל.
הרי לפי דבריו" נפסלו ממדרגתם"ולא שותפו במניין החדש. ולומד ברש"י המובא לעי"ל שהם אותם נשיאים-רק שלרגע " ירדו ממדרגתם".
"ההעמק דבר" " והחזקוני" רמזו בנושא קרוב.
" העמק דבר"…"ויהי אחר המגפה: דעיקר המניין היה בשביל חלוקת הארץ כמבואר להל"ן ,משום הכי הקדים הכתוב שהיה אחרי המגפה ונשארו כולם – שעומדים לירש את הארץ. עכ"ל.
החזקוני": " ויהי אחר המגפה: כשכלו מתי מדבר . יש כאן פרשה אף על פי שהיא באמצע הפסוק – על ידי שכאן נפסקה גזרת מתי מדבר . ומכאן ואילך בא למנות הבנים מבן עשרים שנה ומעלה שנכנסו לארץ." עכ"ל.
דברי נתנאל: אולי זו דעת הרמב"ן שאמר " מתו כבר הנשיאים" – … כוונתו בגזרת מתי מדבר- כדעת " ההעמק דבר" " והחזקוני"– והכוונה לנשיאים הראשונים אשר מונו למניין על פי "ה". אם נמשיך על פי דבריהם ( שכמעט ולא פירשו- וגם מה שגילו- בצמצום ורמז) נהיה חייבים לחשוב שהנשיאים המדוברים בראשי המטות – הם נשיאים " חדשים" אשר התורה אינה מגלה מתי מונו. אם כן הרש"י הראשון בהכרח מדבר עליהם.." חלק כבוד לנשיאים" – אולי כוונתו – לנשיאים שהיו באותו הזמן והם באמת אינם הראשונים אבל גם לא אלו שימונו בהמשך לחלוקת הארץ..
על דרך זו יקשה עליינו ליישב דברי " המשך חכמה, המחבר את הפיוס המדובר ברש"י – לאי שותפותם של הנשיאים במניין- ואפשר להסביר גם את דעתו " שהנשיאים" שהוא מדבר עליהם גם הם אינם הנשיאים הראשונים המוזכרים בתחילת חומש במידבר- ובהכרח נבין שאלו שהיו נשיאים בפרשת פינחס הם כבר מינוי שני של נשיאים וגם לא היה אזכור מיוחד בתורה. גם דברי הרמבן" צריכים יישוב שכן התחיל דבריו…" ראשי המטות הם נשיאי הדגלים…". ואם ננסה ליישב דעתו אז נהיה חייבים להבין– שלאחר מות הנשיאים הראשונים המוזכרים בתחילת ספר במידבר ובסוף פרשת נשא- מינו השבטים נשיאי דגלים חדשים- ואולי " נשיא שבט שמעון היה האחרון שבהם- וגם הוא מת או שמתו באותו הפרק כולם- אם כן יקשה שוב על כך שכתב המשך חכמה " שירדו מגדולתם". ולכן חייבים ללמוד שכנראה היה נשיא שמעון אחרון הנשיאים הראשונים וכל שבט מינה נשיא " דגל" חדש על שבטו- ללא אזכור מיוחד בתורה. אם כן נמשיך לנסות וליישב .אולי דברי רש"י " חלק להם משה כבוד"- שהיו נשיאים"חדשים" בתפקידם כוונתי לא הנשיאים הראשונים ששותפו במניין עם ישראל- ואילו כאן לא שותפו- ולכן חלק להם כבוד. ולמשך חכמה גם מתיישב יפה כיוון והנשיאים "החדשים" לא שותפו במניין האחרון של עם ישראל- אך הם המה הנקראים ראשי המטות – והתיישבו כולם יחדיו.עדיין קצת קשה כיוון ובפרשתנו ,פרשת " מטות" במלחמת מדין מציינת התורה שוב את " הנשיאים"…במדבר "ל"א-י"ג…"ויצאו משה ואלעזרהכהןוכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה…"
ואם כדברינו שהם " חדשים " התורה לא מצאה לנכון לכתבם כאן בשמות ומדוע הייתה התורה צריכה להרבות את הנשיאים במילת"וכלנשיאי"? היה מספיק לכתוב…ויצאו משה … ונשיאי העדה…". אפשר לנסות לחדש וללמוד"כל נשיאי"- מינו נשיא לשבט שמעון במקום הנשיא הנהרג בקנאת פינחס- יחד עם נשיאים חדשים לדגלים לשאר השבטים. אם כן יכולים אנו ללמודולומר שאלו הם " נשיאי דגלים" חדשים- שהתורה לא מנתה שמותם- ומונו קודם לכן- כנראה אחר מות נשיא לשבט שמעון או לפניו והוא היה האחרון שבהם. יוצא לנו שיש נשיאים חדשים בכל צד. א) נשיאים אשר ניקבו בשם בפרשת " מסעי" אשר הם ינחילו את הארץ. ב) נשיאי דגלים חדשים במקום אלו אשר הוזכרו בתחילת ספר במדבר, הם לא נזכרו בשמותם ולא נזכר מינויים. אלו ואלו לא שותפו במניין עם ישראל בפרשת פינחס. " וראשי המטות" הם נשיאי הדגלים החדשים- וחלק להם כבוד על פי רש"י כיוון ולא שותפו במניין. אפשרות זו מיישבת את כל הדעות.
אחר זאת ראיתי בפרשת "נשא" בהקרבת קרבנות הנשיאים. במדבר-ז\ב…" ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטת הםהעמדים על הפקדים…"
רש"י:שהיו שוטרים עליהם במצרים והיו מוכים עליהם , שנאמר…"ויכו שטרי בני ישראל…"עכ"ל.
דברי "הספרי"
…" ויקריבו נשיאי ישראלשומע אני שהיו הדיוטות והתמנו, תלמוד לאמר, ראשי בית אבתם" . ולא ראשי בית אבותם לבד , אלא אף נשיאי שבטים, נשיאים בני נשיאים הם…הם שהיו ממונים עליהם במצרים, שנאמר…" ויוכו שוטרי בני ישראל…" עכ"ל.
המלבי"ם מסביר דברי הספרי".
…" הנה מה שכתוב…" ראשי בית אבתם" סותר למה שקראם בשם" נשיאים". "שראש בית אב" הוא פחות מנשיא השבט שמורה שהוא על השבט כולו וראש " בית אב" הוא רק על המשפחה. ולמה כפל שנית" הם נשיאי המטות". ומה שכתוב " הם העמדים על הפקודים" שפירש.. שעמדו עם משה ואהרן במניין… זה לא היה עד א באייר… על כן פירשו חז"ל ראשי בית אבתם– קודם שנתמנו לנשיאי השבט היו ראשי בית אב…הם נשיאי המטות– מוסב על " בית אבתם".שאבותם – הם היו אז נשיאי המטות,בעת שהיו הם" ראשי בית אבות… שלא תאמר שאבותם היו הדיוטות, אלא שאבותם היו אז נשיאי שבטים. ואם כן היו הם עתה " נשיאים בני נשיאים…"
"בעל הטורים" …" הם נשיאי המטות".: …" ויביאו את קרבנם…"ס"ת –מותם. על שם…" ותבער בהם אש " ה" ותאכל בקצה המחנה ( להל"ן י"א\א)… בקצינים שבהם. עכ"ל.
הערה שלי-בעל הטורים מחשב אות ם סופית ,כמו שנכתבה בשתי אותיות המילוי- מ"ם. ועוד אולי אפשר לפרש מה שאמר הרמב"ן שמתו הנשיאים- כוונתו לכאן- בתבערה.
" באר בשדה" על דברי רש"י …הוכו עליהם…" ( בפרשת נשא- קרבנות הנשיאים).
… ואף על גב דרבים היו שוטרים במצרים והכא לא נתמנו אלא י"ב נשיאים. יש לומר דהכא נבחרו הגדולים שבהם לנשיאים ואחר כך מהנשארים נתמנו "עמהם לזקנים דהיינו ע" סנהדרין. עכ"ל.
דברי " הנחלת יעקב".
…"ודאי אלו הזקנים שהיו במצרים הם היו במתן תורה והם הקריבו כאן והם עמדו על הפקודים והיו מהשוטרים המוכים ומתו בתבערה"…ואפילו הכי " במתאוננים" נאספו…היו הרבה כדאמרינן בסנהדרין דף י
ח…" שרי עשרות ששת ריבוא"…. ולכן אתי שפיר. שאלה ואלה היו המשטרים המוכים( הערה- גם כאן וגם בתבערה) ואלו מתו בתבערה ואלו נבררו מחדש. עכ"ל.
מבהיר " הנחלת יעקב" במה שהסתפקנו למעלה בתחילת הדברים, והוא שיש אפשרות " שנבררו הנשיאים מחדש"ולא סיפרה התורה דבר זה – ואולי מופיע ברמז במלה "כל" לעי"ל במלחמת מדין.
בדומה כותב ומפרט " הנצי"ב- העמק דבר" בדבריו על אבני השהם והמילואים שהתנדבו הנשיאים למשכן- (ראה בהמשך)- כתב הרב…"י חסר… הנשאם…ונראה משום שבאמת עדיין לא נתמנו להיות נשיאים מפי "ה"- עד אחר הקמת המשכן- אלא הסכמת השבטים הייתה שיהיו נשיאים. משום הכי כתיב חסר – שלא היו עוד בשלמות נשיאים…עכ"ל. נמשיך להביא את דבריו המחכימים ומאירים בתחילת ספר במדבר. א\ד. על הפסוק " ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבתיו הוא…" כתב הרב…"כל מטה היו לו כמה בתי אבות וכל בית אב היה לו ראש. והנשיא היה ראש לכל בתי אבותיו של המטה… בתי אבות של אותו השבט… מתחילה יש להבין דלפי הנראה נעשו ונתמנו נשיאים ביום בוא דבר "ה" – והלא לא כן הדבר. שהרי כבר בעת נדבת המשכן וכן בחנוכה היו המה הנשיאים. אלא צריך לומר כלהלן- דהנשיאים היו מכבר בהסכמות השבט, שהוא ראוי להיות להם לראש. וכאן( במניין) "ה" הסכים על ידם ומנה אותם בדבר "ה". וזהו כוונת המקרא " איש ראש לבית אבתם הוא"- מכבר" המה יעמדו על הפקודים על פי "ה". ולמדנו מזה שגם עדת ישראל לא בחרו לראש מצד עשרו והנהגת המשרה בטוב לבד , כי אם מצד שהיו מצוינים בתורה ויראת "ה", עד שראויים היו להיות ראשים ולעמוד לפני "ה" בראש השבט. עכ"ל.
כאשר הגענו עד הלום באופן נפלא הרי ברור שהיה מינוי נשיאים על ידי השבטים עצמם- וכנראה פירטה התורה בשמות את החשובים שבהם בלבד.
ננסה ללמוד על תחילת דרכם של הנשיאים בבניין המשכן.
שמות-ל"ה\כ"ז-כ"ח…" והנשאם הביאו את אבני השהם ואת אבניהמלאים לאפוד ולחשן(כ"ח) ואת הבשם ואת השמן למאור ולשמןהמשחה ולקטרת הסמים…"
רש"י:והנשאם הביאו:אמר רבי נתן. מה ראו הנשיאים להתנדב בחנוכת המזבח בתחילה ובמלאכת המשכן לא התנדבו בתחילה? אלא כך אמרו הנשיאים- יתנדבו ציבור מה שמתנדבים ומה שמחסרים- אנו משלימים אותו. כיוון והשלימו הציבור את הכל שנאמר( שמות ל"ו) " והמלאכה הייתה דיים" אמרו הנשיאים, מה עליינו לעשות? הביאו את אבני השהם…לכך התנדבו בחנוכת המזבח תחילה. ולפי שנתעצלו תחילה- נחסרה אות משמם. הנשאם כתיב. עכ"ל.
תרגום יהונתן בן עוזיאל:
…" וענני שמיא אזלין לפישון ודליין מתמן ית אבני בורלות חילא וית אבני אשלמותא לשקעה באפודא ובחושנא ומחתן יתהון באנפי מדברא אזלין רברבני ישראל ומייתן יתהון לצרוך עבידתא.(כ"ח) ותייבין ענני שמייא ואזלין לגן עדן ונסבין מתמן ית בושמא בחירא וית משחא דזיתא לאנהרותא וית אפרסמא דכיא למשח רבותא ולקטורת בוסמיא". עכ"ל.
על דרך דומה פירשו" דעת זקנים מבעלי התוספות".
איתא בפרק בתרא " דיומא". דנשיאים- עננים. כשהיה המן יורד לישראל היה יורד עימו אבנים טובות ומרגליות… עכ"ל.
איך הגיעו אבני השוהם והמילואים אל הנשיאים על פי דבריהם?
דברי נתנאל: אם נפרש את דברי התרגום יהונתן"" ומחתן יתהון באנפי מדברא–- זו ירידת המן שדברו בו " הזקנים" ושם נמצאו האבנים הטובות- במדבר ליד המן בזמן אסיפתו- והובאו על ידי העננים מנהר "פישון". מסביר " התורה תמימה" מדוע לפרש את מילת " נשאם" כעננים. הדבר מובא במסכת יומא ע"ה א. וזה לשונו…." ומה שנראה לו להוציא פשטות הכתוב לדרשה רחוקה כזו, יתכן, משום דבכל מקום שנזכרו נשיאים בתורה באו מצוינים בשם תואר, " נשיאי ישראל", " נשיאי העדה", " נשיאי המטות", " נשיאי האבות" וכאן בא השם " נשאם" בסתם… יחד עם המן ירד לישראל אבנים טובות ומרגליות והמן ירד ממקום העננים וזה" והנשאם הביאו" יחד עם המן את אבני השהם." עכ"ל.
נתנאל בן אהרון.
