במדבר כ"ו\ה\…" ראובן בכור ישראל בני ראובן חנוך משפחת החנוכילפלוא משפחת הפלואי…"
רש"י:החנכי: לפי שהיו האומות מבזים אותם , מה אלו מתייחסים על שבטיהם , סבורים הם שלא שלטו המצריים על באמותיהם ? אם בגופם היו מושלים קל וחומר בנשותיהם, לפיכך הטיל הקב"ה שמו עליהם. ה"א מצד זה ויו"ד מצד זה . לומר …" מעיד אני עליהם שהם בני אבותיהם . " וזה הוא המפורש על ידי דוד " שבטי י"ה עדות לישראל"… עכ"ל.
ל"ו…" ואלה בני שותלח לערן משפחת הערני…"
רש"י: ואלה בני שותלח: …צא וחשוב. תמצא בפרשה זו חמישים ושבע משפחות ומבני לוי שמונה – הרי שישים וחמש וזה הוא שנאמר בדברים ז…"כי אתם המעט…" . ה- מעט– חמישה אתם חסרים ממשפחות כל העמים שהם שבעים . אף זה הבנתי מיסודו של רבי משה הדרשן אך הוצרכתי לפחות ולהוסיף על דבריו. עכ"ל. ( מובא גם בבעל הטורים).
שני הסברי רש"י אלו שזורים זה בזה שיש בהם התייחסות לנושא .." אומות העולם" ויחסם אל ערך ישראל. ומדברי רש"י ל"ו מובן היטב. כיוון ועם ישראל במהותו שקול כנגד אומות העולם ולכן חלוקת נחלותבארץ ישראל שקולה כנגד העולם כולו– ומובן מדוע עוסקים בנו האומות עד עצם היום הזה. ראה עוד מאמר בפרשת "חקת" על " אומות העולם" ודבריהם לעם ישראל. נתחיל העיון ברש"י ל"ו.
נפנה לפסוק בדברים-ז\ז\ פרשת ואתחנן…" לא מרבכם מכל העמים חשק הויה בכםויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים…"
רש"י: לא מרבכם" כפשוטו. ומדרשו – לפי שאין אתם מגדילים עצמכם כשאני משפיע לכם טובה. לפיכך חשקתי בכם. כי אתם המעט: הממעטים עצמכם. אונקלוס תירגם כפשט הפסוק ותרגום יהונתן כמדרשו.
בעל הטורים: ה מעט: נ"ז משפחות בפרשת פנחס ח בלויים הרי ס"ה. וכשתצרף עמהם ה בנות צלפחד יהיו שבעים.
דברי נתנאל: דברי בעה"ט אן עומדים קצת בסתירה ל ה-מעט שהביא רש"י למעלה בפסוק ל"ו בפרשתנו. כיוון ומראה ששווים ישראל במניין משפחות לשבעים אומות. וקושיא לי בצד דבריו והיא כיוון ונאמר בבנות צלפחד שנשאו לבני דודיהן. אם כן הרי בני הדודים שהם בעלים של בנות צלפחד כבר נספרו בספירת המשפחות ולכן כיצד אומר בעה"ט שנספרת בנות צלפחד בפני עצמן? ואם תאמר שהמשיכו לשאת את שם אביהן" צלפחד" הרי בכל חמשת האחיות רק שם משפחה אחד " צלפחד" ועדיין חסרות ארבע משפחות למניין שבעים. רש"י מגלה בפסוק ז שבאמת לא נכרת שם אביהן " צלפחד" שהיה מיוצאי מצרים- והן קיבלו ב חלקים . חלק אביהן צלפחד וחלק צלפחד בנכסי " חפר" אחיו. עולה לנו שאולי ספר הרב כאן כל בת כמשפחה בפני עצמה- כיוון וקיבלה חלק כמו המשפחות הנספרות שקיבלו מיוצאי מצרים- ועולה כאן שכל אחת מבנות צלפחד היא " משפחה" בפני עצמה- לעניין ירושת צלפחד. ובהכרח לומר כך כיוון ונישאו לבני דודיהן- שכבר נספרו הם במניין המשפחות- ואי אפשר לומר שכל אחת נישאה ופתחה " משפחה" בפני עצמה לעניין נחלה- כי לא ראינו כן במניין ישראל- לכן כנראה מונה אותן בעה"ט כחמש משפחות לעניין שקיבלו כל אחת מהן נחלה- והרי הביא כל אחת נחלה לבעלה- אם כן היא נספרת " כמשפחה" ממש- שהרי הביאה נחלה עימהועוד חייבים לעיין. וספר במדבר מסתיים בפרשת מטות פרק ל"ו כולו בעניין בנות צלפחד ומסיים פסוקים י"א י"ב…" ותהיינה מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה בנות צלפחד לבי דדיהן לנשים.( י"ב) ממשפחות בני מנשה בן יוסף היו לנשים ותהי נחלתן על מטה משפחת אביהן.." ובתחילת הפרק המסיים את פרשת מטות ואת ספר במדבר באים משפחות מנשה לפני משה ומתלוננים שעכשיו בגלל ירושת הבנות נגרעים חלקים מנחלתם של כל השבט… שכתוב בפסוק א…" ויקרבו רשי האבות למשפחת בני גלעד בןמכיר בן מנשה…ונגרעה נחלתן מנחלת אבותינו… ומנחלת מטה אבתינויגרע נחלתן.." ועכשיו נראה שבאמת סמך בעה"ט דברי קדשו על פסוקים אלו – שבהם מתלוננים רשי מטה מנשה על שנגרע מנחלתם. אם כן כל בת נהייתה בחזקת " משפחה" לעניין ירושת חלק צלפחד אך על ידי הנישואין לשבט עצמו- נבלעו שוב במניין הרגיל של השבט ולא נספרו – כיוון ובני דודיהן להם נישאו – כבר נספרו עם מניין המשפחות של השבט. ובעין שכלי הקט- זה חידוש גדול מאוד- בתוך החידוש של ה- מעט- שמשווה את מספר עם ישראל לשבעים אומות- אם כן – סותר את דברי רבי משה הדרשן שהביא רש"י. ואולי אינו סותר כיוון וכנראה דעת בעה"ט היא דעת מיעוט וכן גם על פי דברי בעה"ט בנות צלפחד נספרו כמשפחה רק לעניין ירושת חלק אביהן אך לא ראינו שנספרו כמשפחה לעניין ירושת הארץ כיוון ונישאו לבני דודיהן ונבלעו בתוך השבט שכבר נספר והוזכרו בו כל המשפחות הגרעיניות. עיקר המפרשים כאן לא הזכירו עניין שבעים אומות- שהוא הנושא שלנו אלא את ענוותנותם של ישראל ומנהיגיו אשר באופן טבעי " מקטינים" עצמם ולכן חשק ה בנו דווקא.
עכשיו נוכל לעלות אל הרש"י הראשון המובא בריישא בעניין אותיות העדות"ה,י" אשר הוסיף השם יתברך לשמות המשפחות בעם ישראל אשר על פיהן נחלקה ארץ ישראל השקולה כנגד כל אומות העולם, כמו שהזכרנו למעלה. ועוד שרצה המקום ברוך הוא שחלוקת הארץ לשבטים תהייה על פי הגורל ברוח הקדש- מכאן נלמד שמקומו של אדם אינו דבר מיקרי אלא ממחושב עבורו בהשגחה עוד מזמן זה של חלוקת הארץ. ויהי רצון שכל אחד מאתנו יהיה דר בגבולו המתאים לו על פי חלקו בגורל הראשון שנעשה במדבר ויהיה זה ככוח חזק כנגד אומות העולם.
דברי " גור אריה" למהר"ל מפראג.
והא דלא הספיק באות אחת מן השם בלבד, משום דשם י"ה נתן הקב"ה באיש ובאישה – היו"ד באיש וה"א באישה. ולפיכך זה השם י"ה מעיד עליהם שהם בני אבותיהם. כלומר אותו השם שהוא בזיווג איש ואישה מעיד על הבנים שהם בני אבותיהם- שמי שהוא אצל העניין הוא יכול להעיד וזה השם שהוא בזיווג הוא יכול להעיד. ויש להקשות- דילמא צריך לעדות? והרי בפירוש נכתב שהם בני אבותם בתורה ולמה צריך עוד לראייה? דאין זה ראייה מה שהכתוב קוראם " בני אבותם" שהכתוב מדבר כפי החזקה , שכך היו מוחזקים אצל העולם. אבל אפשר שאינו כן- לכך הקב"ה מעיד עליהם שהם בני אבותם. עכ"ל.
דברי " הבאר היטב". להרב משה מת זצ"ל תלמיד המהרש"ל. ( זה הפירוש על דברי רש"י)
…" אלא משום הייחוס כתב הכא.." עכ"ל.
דברי " באר התורה" מהרב משה מת זצ"ל תלמיד המהרש"ל ( זה פירושו על התורה).
…" שאיש ואישה שם י"ה ביניהם. …אם פרוצים בעריות נסתלק השם ויישאר "אש" ואש". וזה שאמר איוב…" כי אש היא עד אבדון תאכל…" להורות ששם "יה" נשאר וכל הנולדים אלו מאיש ואשתו….ולא שלטו המצרים באימותיהם…הקב"ה נותן בהם חותמו להודיע שאומה זו בצלם אלהים… בחותמו של מלך…ודרך הנחתם שיהיו בו אותיות מהופכים מסדר החותם. כך מצאתי כתיב בפירוש " החייט" במערכות סוף פרק י"ד. ויראה שלא הקפידה התורה רק על הבנים בני השבטים. אבל השבטים עצמם בני יעקב בחזקת כשרות היו לכן לא כתב בהם שם "יה" עכ"ל.
דברי נתנאל: על דברי המהר"ל מחדד הרב על " פרוצים בעריות" וזו הכוונה שהילדים מאותו אב ואם – ולא זינתה תחת בעלה- כיוון והשם הזה "יה" נמצא בזיווג על פי מהר"ל- בזיווג כשר. ואין " ייחוס" גבוהה יותר אלא זה השם המעיד על שורש הבנים הנולדים אחר הולדת השבטים – שלא נצרכו לעדות.
דברי " הכלי יקר".
…" ומה שחתם על כל השבטים שם " יה" דווקא במספר זה( במניין) . לפי שעדיין לא היו חשודים בזנות עד שנכשלו בשיטים בזנות והיה מקום לאומות לומר… סופו מעיד על תחילתו … ששלטו המצרים… על כן נאמר.." החנכי" " הפלאי"… וחתם עליהם שם " יה" כי שם זה מתווך בין איש לאישה.. וקדמת ה"א ליו"ד בא להודיעה כשרות הנשים, כי "הא" נתונה לאישה" … וישראל הם החותם כמו שנאמר …" שימני כחותם על ליבך( שיר השירים-ח\ו) , כשאני החותם – אז ייחקק על ידי שם" יה".
דברי נתנאל: בדבריו כאן יש התייחסות מפורשת " לדברי האומות". ועולה על כולן חשיבות הדבר וסתימת פיותיהם, עד שהמקום יתברך נתן בנו שתי אותיות מצירוף שמותיו- וזה חידוש בנושא" האומות". ראה עוד במקומות המדוברים בכך. ועוד חידוש בדבר " החותם ההפוך" שישראל הם החותם עצמו.
דברי המשכיל לדויד"
…" בשכר נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים ולכן הקדים הה"א שהיא לאישה…" עכ"ל.
באר בשדה" כתב באופן דומה וזה לשונו.
…"בשכר נשים צדקניות…עיקר השבח הוא לנשים…שהמניעה בא מהן- שלא רצו להיזקק לשום אדם. ועליהן נאמר…" גן נעול אחותי כלה…" וידוע ש ה"א לאישה ויו"ד לאיש. עכ"ל.
דברי נתנאל: בדבריהם על היפוך השם "יה" ( שכתוב במשפחות קודם אות ה ואחר כך אות י…החנכי..) כיוון והוא " חותם" ובחותם האותיות באות בהיפוך כדברי " החייט" שהביא "באר התורה" ובדברי " הבאר בשדה" משמע כבוד לנשים הצדקניות. אור החיים הקדוש הביא עוד הסבר להיפוך האותיות וזה לשונו.
דברי "אור החיים" הקדוש…" וראיתי לתת טעם למה נקבע בהם השם שלא כסדרו ה"א בתחילה ויו"ד בסוף. בזוהר בראשית קי"א עמוד א כתב" כי כללות נשמות ישראל הם מכיסא כבודו יתברך אשר יקרא " היכל קדשו" ויתקנה בשם" אדני". וכפי מה שקדם לנו מאנשי אמת כי יתחייב כל המוציא מפיו הזכרת השם לכוון לאותיות המוזכרות- בפיו והנעלמות- במחשבה. המוזרות שם " אדני"והנעלמות שם " הויה". גם יכוון לשילוב האותיות שהוא סוד…" והשם בהיכל קדשו…" ( חבקוק ב\כ\) . ומעתה בהשתלב שני שמות – יעמדו יחד ב אותיות ה , י , הה"א" קודם ליו"ד והם האותיות הנרשמות במשפחות בית ישראל…" החנוכי…" " הפלואי…" …שהם אותיות חותם השם בהיכל קדשו ויבנה משניהם שם י"ה הרמוז במאמר שבטי יה. עכ"ל.
דברי נתנאל: נראה כוונתו לשילוב השמות "יאהדונהי" כאשרשתי האותיות האחרונות הן" הי".אם נצרף לכאן את דברי" הכלי יקר, יעלה לנו שזה הצירוף הוא החותם –והוא צירוף של עם ישראל.מה שקשה לי במעט על דברי האומרים" נהפך החותם" ולכן אות ה"א ראשונה שהיא לאישה. והרי היו הצדקניות במצרים הראשונות לצדיקות – ולא השתתפו בעגל ובשיטים ועוד. אם כן מדוע להפך החותם? יש לתת להם לכתחילה מקום בראש. ואולי על מנת דווקא לחבר העניין עם שם השם או עם צירוף שמותיו "הויה אדנות" כדברי אור החיים הקדוש– ואז צריך את פירוש " היפוך חותם על מנת לתת לנשים ולאות ה"א את המקום הראוי. אי נמי יש לומר שהרי חז"ל מציינים את צניעותן – ולכן מסתתרות האותיות שלהן בסוף- ורק על ידי " היפוך החותם" יגיעו לראש- שנותנות הכבוד לבעליהן.
.מדרש ילקוט שמעוני לרב שמעון הדרשן".
המדרש מחדש. זה לשונו…"…לפי שאומות העולם היו מונין את ישראל… ששלטו בנשותיהם… אמר רבי הושעיה . באותה שעה קרא הקב"ה למלאך שהוא ממונה על ההיריון ואמר לו " צייר הוולד בדמות אבותם.. "הדא הוא דכתיב.." ראובן משפחות הראובני" שמעון משפחות " השמעוני"… רב הונא בשם רבי חייא …"באתה שרה למצרים וגדרהעצמה מן הערווה ונגדרו כל הנשים בזכותה…עכ"ל.
דברי נתנאל: הוזכרה שרה אימנו והרי נקראה קודם לכן "שרי"ושינה שמה ל " שרה". הרי גרע משמה ברוך הוא אות יונתן להושע בן נון וקראו יהושע ( על פי דברי רש"י) .ואות ה הוסיף לאברםוקראו אברהם. נראה שיש התייחסות מיוחדת לאותיות אלו. עוד אפשר לעיין בפסוק …" יד על כס י"ה מלחמה לשם בעמלק…" שאמרו מפרשים כמו שעמלק מכחיש ב אותיותבשם "הויה" חלילה. וכן במילת" בהבראם" בבראשית. אך קודם נראהבפרשתנו אזכור באות י והיא בשמו של פינחס, שנכתב שמו כאן באות י זעירה. על יו"ד זעירא זו ראיתי להעתיק דברי " העמקברכה"לצדיק יצחק יהודה יחיאל ספרין" שכתב את חיבורו הזה על כל " חסרות ויתרות" שבתורה והוא פלאי. וזה לשון קדשו…"פינחס. היו"ד זעירא כדעת הזהר וכך הלכה…" רזא דברית קדישא הוא אות יו"ד דמתעטרא ברשימו אלעה דאתרשים בברית תדיר . ובגין דקני פינחס על ברית- אתרשים בשמיה את דא" פינחס"-יו"ד זעירא איהי יו"ד דאיהי " ברית".- ודאי נפיק מגו יו"ד אלעה קדישא. והכא איהי יו"ד זעירא…"- ובכל התורה יו"ד סתם דשמו היה פינחס. עכ"ל. עוד מעיר הרב שיש מקום אחד שכתוב פינחס ללא יו"ד וזה …" חפני ופנחס…" עכ"ל.
דברי נתנאל: הביא " העמק ברכה" ציטוט דבר קודש הזהר,רט"ו עמוד ב –. עיקר דבריו אות יו"ד זעירא זו היא אות " ברית" אשר מקורה מאות יוד" העליונה שהיא הברית.
דבר המפרשים על רט"ו עמוד ב שציטט העמק ברכה.
" הדמש"ק אליעזר".
…"אחר המילה נתגלה י זו ועליו מתעטר ב שמות "הויה אדני" ב"ה בשילוב " יאהדונהי". ..וכן בשלום שלו היא וקטיעה שהוא וזעירא שהיא י ...ו זעירא יסוד צדיק דז"א הנקרא שלום. ו י זו יוצא מחכמה עלאה שהוא יסוד אבא שבו גם כן ו זעירא.
דבר "הזהר ח"י".( רט"ו) .
…" רזא דברית יש בו עשרשמות כמבואר …והם עשרה חסדים שלרשב"י וחבריו . ויסוד אבא י …ורעותא דיו"ד לא אפסיק מינה לעלמיןונקרא יו"ד אילעה קדישא , אור קדמאה היוצא מיסוד אבא ומלביש לכל הנשמות כידוע …עכ"ל.
ובהמשך הפרשה בזוהר בדף ר"כ כתב הרב…" זכה פינחס אל יאור קדמאה שביסודית. אבל היא זעירא כי היא ביסודית ששם " אתוון זעירין"…וביסודית דזו"ן אתוון זעירין……לזה הדבר נקודה הנעלמת שנמשך מיסוד אבא אל יסוד דזעיר אור קדמאה אור זרוע לצדיק… ובעי קב"ה שמשה ימסור לו את המדרגה…עכ"ל.
דברי נתנאל: אל יקשה שנקרא אות י פעם ביסוד אבא ופעם יסוד דזעיר. אפשר ליישב הקושיא- כיוון ויסוד אבא מגיע עד יסודו דזעיר והוא מעביר הטיפה הזרעיתהמתוארת באות י.
דברי "הרמ"ז" בזוהר ר"כ עמוד א- פרשת פינחס.
…"אתוסף יו"ד זעירא…: הוא י של שם אדנישהוא יסוד שלה נקודת ציון ששם נסתתר אור יסוד אבא שהוא אות אחרונה של שם ע"ב…יו"דה"י וי"ו ה"י …יו"ד זו היא מילוי. עכ"ל.
דברי נתנאל: הזוהר כאן בעמוד ר"כ מדבר בעיקר שמדרגת " הברית" היא של משה . וביקש השם יתברך ממשה שיסכים לתת המדרגה גם לפינחס. וזה הפירוש…" לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום…" זה כמו המילים של משה שהוא הנותן לפינחס את המדרגה. ובלשון הזהר.."א"ל אימא אנת בפומך וארים קלך דאנת מסר ליה ברעותא בליבא שלים הה"ד…" לכן אמור" את אימא ברעותא…" הנני נותן לו את בריתי שלום. משה הווה אמר …" הנני נותן.." עכ"ל. ובאמת מסבירים שמשה עליו השלום מדרגתו היא " יסוד אבא" . ועולה יפה והיטב עם דברי קודש המפרשים שניתנה הטיפה מיסוד אבא, והיא ניתנת לדעת זעיר וליסודו וייתן הוא לנקבה – מלכות שהיא שם אדני.- ומתגלה הטיפה באות י של שם אדני – על פי דבריהם- וגם צדקו יחדיו על אות י של אדני שהיא האחרונה גם בשילוב הויה אדנות( כדברי אור החיים הקדוש) וגם כמות שהיא כדברי " הרמ"ז". ישמ"ח.
נתנאל בן אהרון.
