ויקרא פרק י"ג פסוקים מה, מו… (מה)" והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיופרומים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא.( מו) כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו…"
אמרו חז"ל בגמרא במסכת ערכין ט"ז-א "על שבעה דברים באה צרעת… "(קחנו משם). המפורסמים ביניהם לשון הרע וגסות רוח עריות ועוד .
ועוד אמרו חז"ל שזו המכה אינה כמחלה רגילה הבאה על האדם אלא היא מכה שלא כדרך הטבע כלל- ויש כאן דעות. כללו של דבר – התורה מסתירה על מה ולמה בא נגע זה החמור( עד שחז"ל דרשו…" מצורע- מוציא שם רע") וכן לא מגלה את רפואתו של המצרע- כיצד על ידי אילו סמים או מעשים נרפא הטמא. לכן עליינו לנדוד ולראות מי הם המצרעים אשר התורה כן מפרסמת.
להפתעתנו הרבה המצרע הראשון אשר מפרסמת התורה הוא משה רבנו עצמו. המקרה השני אשר מפרסמת התורה היא מרים הנביאה אחות משה. הפלא ופלא. ומשני מקרים אלו באתי ללמוד. ( בשירת נחלי ארנון בספר במידבר מדברים המפרשים על הפסוק…" ואת והב , בסופה…" שהיו אלו שני מצרעים שהלכו בסוף המחנות והם הם שראו את נסי נחלי ארנון. ושמותיהם היו ואת, והב.)
שמות ד פסוק ו,ז…(ו)…"ויאמר לו ה עוד הבאנא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקוויוציאה והנה ידו מצרעת כשלג (ז)ויאמר השב ידך אל חיקךוישב ידו אל חיקו ויוציאה מחיקו והנה שבה כבשרו…"
רש"י…" מצרעת כשלג:… רמז לו שלשון הרע סיפר באמרו – לא יאמינו לי . לפיכך הלקהו בצרעת- כמו שלקתה מרים על לשון הרע.
ספר במדבר פרק י"ב פסוק י…" והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלגויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת…"
המשותף למשה ומרים הוא ששניהם נביאים. אף על פי שנבואת משה עדיפה ומיוחדת על כל הנביאים , חז"ל לימדונו שנביאה הייתה מרים עד ששמע לה אביה עמרם והחזיר את יוכבד האם. משה נצטרע בידו במעמד הסנה כאשר שמע לראשונה את קול השם מידבר אליו, את הקול שמע בקריאה …" משה משה…" ואחר כך הדיבור …. ויאמר… יחד עם המטה אשר הפך לנחש קודם לכן…שמות פרק ד פסוק ג…" ויאמר השליכהו ארצה וישליכהו ארצה ויהילנחש…"
והרי הנחש הוא המסית הקדמוני – הראשון אשר דיבר לשון הרע על בוראו- בפסוק בבראשית ג פסוק ד…" ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמותון…" נראה שהנחש מצורף היטב עם דיבור לשון הרע – שמתגם יהונתן בן עוזיאל את הפסוק…"ביה הוא שעתא אמר חיויא דילטור על בריה ואמר לאיתתא לאממת תמותון ברם כל אומנא סני בר אומנותיה…" ופירושו- באותה שעה אמר הנחש לשון הרע על בוראו ואמר לאשה כל בעל אומנות שונא את בני אומנותו…עכ"ל.
אפשר לחבר האהל ולהבין כיוון ועד עכשיו הייתה השיחה היחידה שמספרת עליה התורה בין ה ובין האדם. ושיחת הנחש היא השיחה השנייה עליה מספרת התורה- אפשר ללמוד מכך שזו השנייה הרי באה לסתור את הראשונה ולהכחשה- ומשם כוחה- כיוון ולא הייתה שיחה אחרת בעולם אלא רק … דיבור וקול השם- וזו עצמת דברי הנחש- שהכניס עוד שיחה ודיבור וקול כנגד דבר השם. ובאמת אחר החטא כתבה תורה תמימה … וישמעו את קול ה מתהלך בגן…"… וענה האדם…" את קלך שמעתי…"( בראשית ג פסוקים ה\י). לכן בפעם הראשונה שיהודי מדבר לשון הרע וזה היה בסנה( לדברי המפרשים כך…רש"י) יש באותו המקום גם דיבור וקול השם וגם נחש. וכנראה מכאן עדיין כוחו של דיבור הנחש הקדמוני עד זה היום מתהלך קולו בשמים. וזה אולי כוונת הפסוק בתהילים ע"ג…"שתו בשמים פיהם ולשונם תיהלך בארץ…"יש להקשות … מדוע הנחש עצמו לא נצטרע? וכן הרי האדם קרא שמות לכל בעלי החיים כידוע וזו הייתה חכמתו העדיפה על המלאכים ויצירי מרום. אם כן וקראו " נחש" הרי כבר היה לו לאדם לעמוד על תכונותיו השליליות ולהיזהר.( מצאתי ברד"ק שורש נ.ח.ש. משמעות של… ערבוב… חיתוך…תחתית…).
מצאתי גימטריא נאה בעניין.- המילים- קול" דיבור" עולה במדויק " "נחש".
ובמרים אחות משה הצדיקה כותבת התורה את דברי השם אל מרים ואהרן…במדבר י"ב ח…" פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות…. ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי משה…" מייחסת התורה את עיקר היראה שלא לדבר במשה בעניין של" פה אל פה אדבר בו" –זאת אומרת – עניין דיבור וקול השם המתגלה בנבואת משה. ואם רצתה התורה להדגיש דבר אחר או מניעה אחרת שלא לדבר לשר"ע הייתה אומרת- אך התורה בחרה להדגיש דווקא עניין זה של אופן דיבור השם אל משה.
נמשיך ונישאל – מדוע לא נוהג היום עניין צרעת זו ונגעים? נשיב על פי מה שלמדנו … כיוון ואין כיום " דיבור" ואין " קול" לנביאים וירדו הדורות- וצרעת זו על מנת שתחול כמו שראינו חייבת " קול" ודיבור". ואף על פי שגדולי ישראל כן זוכים למגידים או לנבואות ורוח הקודש של כל תקופה( גם בתקופתנו זו) הרי ובכל זאת " קול" אינו נוהג ,לכן נאבדו מאתנו כל מראות הנגעים- והכל לטובה. מה שנשאר בידנו הוא לימוד הלכות לשר"ע ורכילות- כנראה שעדיין צריך להמשיך ולתקן קולו ודיבורו של הנחש הקדמוני . עוד סמך לקשר של הדיבור והקול עם הצרעת ראיתי בחמש " תורה תמימה" פרשה זו על הפסוק…." אדם כייהיה בעור בשרו…. לנגע צרעת …" (פרק י"ג פסוק ב) וזה לשונו ממסכת הוריות דף י עמוד א…"כי יהיה–מן הדיבור ואילך…" ומסביר הרב…"פרשו הרבה ראשונים, דהפירוש " מן הדיבור ואילך"-מן מתן תורה ואילך… עד כאן לשונו.
הרי חיבור נפלא למה שסברנו במשפטים אלו שלמדנו יחד- שהרי במתן תורה היה קול גדול …" וכל העם ראים את הקולות…"– והוא חיבור נפלא.
ובהמשך דבריו מציע הרב בעל "תורה תמימה" הרב ברוך הלוי עפשטיין מפינסק זצ"ל פירוש משלו וכותב…" כמו שכתבו התוספות ( במסכת) נזיר נ"ד עמוד א …. דהכוונה מון הזמן שנאמרה פרשה זו… ומדייק מלשון " כי יהיה שהוא לשון עתיד…" עכ"ל.
גם על פי פרושו זה הרי תלוי בדיבור – הוא אמירת הפרשה כאן לכהנים.
נתנאל בן אהרן.
