בראשית ל"ב-ט…"ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה אחת והכהו והיה המחנה נשאר לפליטה…"
רש"י:…" על כרחו- כי אלחם עימו. התקין עצמו לשלשה דברים- לדורון, לתפילה, ולמלחמה. לדורון" ותעבור המנחה על פניו…"לתפילה-…" אלהי אבי אברהם… " למלחמה…" והיה המחנה הנשאר לפליטה…". עכ"ל.
אור החיים הקדוש".
…" והכל עשה יעקב בהתבוננות – לבל יצטרך לנס והשם יגמור בעדו…" עכ"ל.
אם חשבנו שיעקב מתכונן ועושה מעשיו מצד " השתדלות" כדרך העולם- מתקן לנו אור החיים הקדוש את ההבנה- שהכל עושה יעקב על מנת שלא יצטרך לנס והכל עושה בדבקות גדולה " התבוננות".
כן כתוב ברמב"ם בספר " מורה נבוכים– חלק ג-פרק נ"א בהערה…" והנה נגלה אלי עיון נפלא מאוד ויסורו בו ספיקות….כי כפי שיעור שככל כל בעל שכל תהייה השגחה בו… מבאר " השפתי חיים" לרב פרידלנדר זצ"ל …" באותה מידה שאדם משתמש בשכלו להיות דבק בשם יתברך- כך תהייה השגחת השם עליו. עכ"ל. ממשיך " המורה נבוכים וכותב…" והאיש השלם בהשגתו אשר לא יסור שיכלו מהשם- תמיד- תהייה ההשגחה בו תמיד.
משכיל לדוד.
…" דמאי מהניא ליה המלחמה ליעקב? והרי אביו לא ברכו -אלא בקולו…." הקול קול יעקב …"ואם כן – מה יוסיף עזר המלחמה יותר מהתפילה? שהרי מדברי רש"י משמע שהיה סומך על המלחמה … שהיה מתיירא יעקב מברכת אביו" הידיים ידי עשו"- שאם יעשה- ינצח…ומכוח זה- מה עשה- חילק לשני מחנות … אם הוא יתגבר מכוח ברכת יצחק" והידיים ידי עשו"… אז בהכרח יתקיים על מחנה האחר" "הקול קול יעקב"… שהרי מי שאמר זה – אמר זה. ואם תתקיים ברכה זו במחנה האחד, תתקיים בשני, גם הברכה האחרת. והדורון היה כדי להשתדל- שלא יצטרך ליהנות מזכויותיו שיתמעטו… ולכך התקין עצמו לשלשה דברים. עכ"ל.
מנסה להסביר מדוע בכלל יש ליעקב עניין במלחמה. והסברו – שיעקב פחד מברכת יצחק לעשו וזה הביאו להתכונן למלחמה. שאם לא כן-בשנאת עשו אותו- יכול להכרית המחנה כולו- וברכת יצחק לא תתקיים" הקול קול יעקב". ואם עשה מסיבה זן הרי דבקות וביטחון גדול- וגם אם מובן שסמך על הברכה הזו- הרי היה חייב לחצות המחנה על מנת שתתקיים הברכה. אולי לזאת כיוון " אור החיים הקדוש" שכתב שהכל עש יעקב " בהתבוננות". רואים מה שנראה לנו " כהשתדלות " של יעקב- הרי הוא הדבקות וביטחון הגדול יותר במדרגה- ואינו כדרך העולם כלל.
על דרך דומה ויותר ביאר " הבאר בשדה".
…" דבתחילה , לא רצה להילחם הוא בעצמו- ועמד מנגד- לראות איך ייפול דבר- אם השם ילחם לו בדרך נס .ואם יראה שיכה עשו במחנה האחד ולא ילחמו עימו מן השמים- אז יהיה מותר ליעקב , להילחם עימו בדרך " הטבע"- ולא יסמוך עצמו עוד על " ההבטחה"- מכיוון והיכה עשו במחנה האחד- זו הוכחה שגרם החטא- וצריך להילחם עימו. עכ"ל.
רואים על פי דברי קודש אלו כמה היה גדול ביטחונו, עד שהיה ראוי שילחמו עבורו מן השמים והוא לא יעשה עד כי אם יהי בטוח שצריך ומחויב לעשות, כי הרי " הבא להרגך השכם להרגו.." ומכיוון ולא ידע בברור אם בא להרגו עש כל הפעולות האלו- הנראות כהשתדלות.
מלבי"ם.
…" הנה- הבוטח בשם , אין לו לירא מבשר ודם. והיראה- מורה שאין ביטחונו כראוי, כמו שכתוב…" מי את ותיראי מאנוש , ימות ותשכח "ה" עושך…" שיעקב היה לו הבטחה מהשם- ולא היה לו לירא. והשם אינו עושה נס למעלה מדרך הטבע- רק למי שבוטח עליו בכל ליבו. ואחר שראה יעקב שהוא מתיירא , לכן" וייצר לו…" שזאת עצמו הצר לו – שמזה דן שאינו ראוי לניסים – אחר שביטחונו " בלתי שלם". ועל כן ,ניסה לעשות הכנות טבעיות ותכסיסי מלחמה…" עכ"ל.
מחדש המלבי"ם שלא כמו קודמיו שבאמת ניסה יעקב תכסיסי מלחמה וזאת כשהרגיש שביטחונו אינו מושלם. ואולי אפשר להבינו כמו שיעקב בשר ודם חשש מאחיו " בעל בחירה " שיכול להרגו- כן כתב" האלשייך הקדוש" רעיון זה- ולכן התכונן – מצד היות עשו בעל בחירה- ויכול להזיקו. ומצד זה התכונן לתכסיסים. כיוון ואם יהרוג מחנהו -אם על בנים היכה- הרי עם ישראל כולו על כף המאזניים.
ואולי נימלך כדעת אור החיים הקדוש שכתב" התבונן"- כוונתי לכאן- כיוון עם ישראל כולו בבניו נמצא- הרי " יחיד ורבים הלכה כרבים". והוא יעקב היה בטחונו מושלם, אך החשש והיראה מעשו בא מצד ילדיו שהם " עם ישראל" ויש להם דין " רבים" – ומצד זה היה חייב להשתדלות כדרך הטבע כיוון והלכה כמותם. הוא חידוש.
בדומה כותב " רב פנינים" בנושא " יראת יעקב". זה לשונו…
…"לפי שראוי לכל אדם- שלא יתרפה ביום צרה. אבל ישתדל בהכנות ראויות , שיגיע למבוקשו ולא יסמוךבמעשיו על הנס מבלי השתדלותו. לכן זכר הכתוב כל מה שעשה מהשתדלות בזה. עכ"ל.
מכתב מאליהו" חלק-ד ע"מ30\31
.." כי לא המעשה הוא הפגם- אלא התלייה במעשה. ולעשות מעשים ולתלות הכל בשם יתברך היא דרך התורה…
חלק-א ע"מ 188דברי רבינו זונדל מסלאנט זצ"ל
…"הלא צריכים לעסוק בהשתדלות רק מפני שאין אנו ראויים לניסים גלויים. ועל כן אנו מחויבים לעשות באופן אשר ההשפעה היורדת אלינו יהיה אפשר לתלותה באיזה סיבה( והרוצה לטעות שהוא דרך הטבע יבא ויטעה). אם כן- בזה נגמר " השיעור" ( המידה – כמה זה " השתדלות- הכותב). אם על ידי " ההשתדלות אף היותר קטנה- יהיה מקום לטועה -לתלות בסיבה טבעית. ועל עצמו אמר…" אני קונה שטר הגרלה ובזה אני יוצא ידי חובת " ההשתדלות" כי הרי אם אזכה בגורל , אפשר לתלותו בדרך הטבע. עכ"ל.
פרקי השגחה.
אם התחלנו הלימוד בהשתדלות שהיא הדבקות היותר גדולה בשם יתברך. הרי סיימנו בגדרה של השתדלות ובעיקר " שאין לתלות בהשתדלות את " הסיבה" לדבר זה או אחר- אלא לתלות ברצון השם- ולא המעשה חשוב , אלא הכוונה. ואולי זה המבחן הגדול יותר- דווקא במידה המועטת של ביטחון ודבקות- המתגלה בנו בהשתדלות גדולה. שהרי כל השתדלות שנו עסוקים בה- יש בנו הרגשה" של "אנחנו עושים"… והרי זו בחינה קשה מאוד, שאי אפשר להשתחרר ממנה בקלות " לא לתלות הדברים במעשה ההשתדלות. עולה מכך- כמה שההשתדלות גדלה יותר במעשים- מבחן ההרגש האלוקי- קשה יותר.ואולי זו המידה הנלמדת כאן בשיעור זה- להשתדל מותר כדבריהם- אך להרגיש " עשייה" – זה אסור ומרחיק אדם תלית הרחקה. ואם נביט אל תוך " ההשתדלויות" שלנו קטנות וגדולות – שם נראה הרי את " הנס" הגלוי והנסתר כאחד- בדומה " למקלות" שפיצל יעקב. שהרי על אף הרעיון הנפלא הזה בייחם הצאן, הרי יש מסביב עוד סיבות גדולות וקטנות שרק מסובב הסיבות רואה ומעריף את חסדיו באותם רגעים. והאו כמו " גרגיר" חול אחד מתוך האדמה כולה. ובכל זאת יש לנו עוד מה לעיין, ככיוון רואים בהנהגת יעקב "יותר השתדלות או הנראה כהשתדלות יותר מאברהם ומיצחק.- גם בפרק הקודם של " עשיית העושר" בבית לבן- בפיצול המקלות… ועוד קודם בנטילת הברכות ומכירת הבכורה. כן אצל יצחק ראינו השתדלות מועטת בחפירת הבארות ואצל אברהם ראינו השתדלות בשליחת עבדו להביא את רבקה עבור בנו- גם זה עם הבטחה וברכה על " שליחת המלאך" לעזרו של העבד. אצל יעקב רואים יותר הנהגה של השתדלויות- כל זה על מנת ללמד לנו. ודאי שהדברים נמצאים ברמה נשגבת מאוד- ומה לנו " בדעת " יעקב- אך ללמוד אנו רוצים.
נתנאל בן אהרון.
