שמות כ"א פסוק א…." ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם כי תקנה עבד עברי…"
ההלכה והמציאות. עבד עברי. משה עבד ה. וכל העם רואים את הקולות. הסתכל בתורה וברא העולם. עבודת הלב.לב שומע. גדולי ישראל.
רש"י…" אשר תשים לפניהם כשלחן הערוך ומוכן לאכל לפני האדם…"
לאחר הפרשה של מעמד הר סיני בפרשה הקודמת פרשת יתרו פונה התורה לפרשה הלכתית מאוד פרשת משפטים אשר רובה ככולה הלכות בן אדם לחברו ועיקרי הלכות נזיקין. ואפשר אולי להבין דבר זה שלאחר מתן תורה המציאות כולה בכל הזמנים מתנהלת מעתה ולמפרעה על פי ההלכה. ההלכה קיומה והבנתה הוא מקיים המציאות בכל הזמנים. הוא מסדר המחלוקת ודן בין זכאי לחייב. ההלכה היא הכלי המשי והחשיבתי להבנת המציאות האמתית ולא המציאות המדומיינת של אומות העולם המאמינים בהבלי הם ועיקרם המלה "מקרה". ולהבדיל בין קודש לחול ובין טמא לטהור אנו עם סגולתו מאמינים בהשגחתו יתברך שהיא המהווה את המציאות – והכל כאמור על פי דרך ההלכה- שהיא המפתח גם להתנהגות הנכונה ולהבנת המציאות עצמה וגם לשפוט בין חייב וזכאי ועל ידי כך לברר את האמת הנמצאת בכל נושא ועניין. מדרש רבא חלק בראשית יכול לחזק דעה זו שכותב המדרש במשנה השנייה…" בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין אינו בונה אותה מדעתעצמו אלא מדעת אומן…כך היה הקב"ה מביט בתורה ובורא את העולם…" והרי ההבטה שלו בתורה ובריאת העולם באותו הרגע היא הרמז לכך שהעולם כולו מתנהל על פי ההלכה וסעיפיה ופרטי פרטיה בכל עניין ועניין. הדבר נמצא גם בחוקיות התנהלות העולם וגם במציאות עצמה כיוון" והסתכל וברא" על פי התורה. והרי אנו יודעים שהיכן שאין ההלכה קובעת(על פי רצון האדם) כל עניין החיים מסור בידי הלב ורצונותיו העקומים אשר מסיתים ומדיחים את " השכל" מדרך הישר אל דרך החרולים והקמשונים …" קוץ ודרדר תצמיח לך…, נאמר לאדם הראשון לאחר החטא. ההלכה היא הדרך היחידה לשלוט על ליבו של האדם וליישרו מהעקמומית הנמצאת בו, על מנת שלא יסיתו וידיחו יצרו אל דרך השכל הנגוע בשוחד התאוות. על כן אדם צריך לשים עצמו כעבד עברי כלפי התורה ומצוותיה ללא קניין מחשבות הלב העקום בזה העולם אלא רק אדונוורצונו הבא לידי ביטוי במשפטי ההלכה. וזה אולי " עבד עברי"- דווקא פותחת ההלכה בהלכות עבדים- גם לחזק את האדם והתנהגותו – כי יודעת התורה שאף לאחר מתן התורה הלכותיה וחוקיה יהיו גנבים ועוברי עבירה. מהיכן מתחילים ללמד? מלמטה- מהעבד הנמכר בגנבתו. וגם לרמוז לנו בבואנו אל התורה ומצוותיה- לדעת שהדרגה הגבוהה ביותר אליה נוכל להגיע היא מדרגת " עבד עברי"– עבד לתורה . לראייה נלמד ממשה. שמצאה התורה כינוי הכי משובח עבורו וכינתה אותו בשם " עבד השם" ספר דברים פרק ל"ד פסוק ה…"וימת שם משה עבד ה בארץ מואב…".
עיקר השמיעה של האדם- בליבו. לדוגמא כשאומרים…" אני רוצה שתשמע בקולי…" אין המדובר בשמיעת האוזן בתור האיבר השומע אלא הכוונה בעיקר על קבלת הלב את הדבר כדוגמא…" והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי ונתתי מטר ארצכם בעתו…" ועוד הרבה פסוקים בתורה המוכיחים על שמיעת הלב וקבלת הדבר.
וכן כותב המהר"ל מפראג בביאור התורה " גור אריה" על עניין רציעת האוזן של עבד אשר אינו מעוניין להשתחרר וזה לשונו"… עיקר הרציעה … שיש סימן בו שהוא עבד …"אזן ששמעה על הר סיני" לא תגנוב"….והלך זה וגנב ונמכר בגנבתו , ירצע האזן…" עכ"ל. ובהגהות שם מביא המגיהה הרב הרטמן עוד מדברי המהר"ל ממקומות אחרים בעניין " האזן והשמיעה וזה לשונו… כי האדם הוא אדם בפרט על ידי האזן… וזה כי כמו הכלי כאשר הוא גולם אין לו שם כלי וכאשר יש לו בית קיבול הרי נחשב כלי( מסכת חולין כה ע"א. רמב"ם כלים פ"ח). ואין אדם נחשב בעל הקבלה רק על ידי האזן. ולכך כל שמיעה נחשב קבלה … עכ"ל ועוד מאריך שם הרב הרטמן להביא דברי קודש המהר"ל בעניין זה.
עכשיו אפשר להבין אולי כמה נקודות בנושא " שמיעת הלב".
כשאני בא לגדול בישראל ושואל שאלה כל שהיא התשובה תינתן בדרך כללבהתייחסות להלכה אף על פי שהשאלה אינה חייבת להיות שאלה הלכתית כלל. כיוון וגדול בישראל שיעבד את ליבו להלכה ולתורה – קיבל אחר עמל גדול " לב שומע" . הוא כבר יכול לשמוע כל שאלה וכבר שומע את התשובה יחד עם השואל – זו מעלת גדולי ישראל. הוא עונה על שאלות בנושאים – שמעולם לא עשה אותם בפועל – אך הקשר של הלב השומע עם התורה וההלכה – מביא אותו למדרגה קרובה למה שכתב המדרש רבא…" הסתכל בתורה וברא העולם… גדולי ישראל מסתכלים בתורה וממנה לומדים על המציאות הערוכה לפניהם " כשולחן הערוך" לדברי רש"י. ואולי זו המדרגה שכתבה התורה בפרשת יתרו …" וכל העם ראים את הקולות…" רואים את הקולות דווקא , זאת אומרת שהקולות עיקר ולא ראיית הקולות – וזו אולי המדרגה המדוברת כאן- מדרגה של ראייה אבל הקשורה לשמיעת האדם, כיוון ושם כתבה התורה…" ויחן שם ישראל נגד ההר…" רש"י כתב …" בלב אחד…" ליבם כבר היה מתוקן שם ולכן יכלו לשמוע הקולות עד דרגת ראייה.
נמצאנו למדים שיש עבודה גדולה עד שאפשר להגיע למדרגת" עבד השם עבד התורה." ועיקר הקבלה בלב.
נתנאל בן אהרן.
