פרשת וארא – הרב נתנאל בן אהרון

שמות פרק ו פס" ג: וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי הויה לא נודעתי להם…"בתחילת הפרשה יש התייחסות לסוף פרשה קודמת שמות פרק ו פס" ט: …" ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה…"…" למה הרעות לעם הזה למה זה שלחתני….ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך…"
מילים שאינן מובנות לנו כהלכה כיצד אמר כך . ואולי אפשר להסביר באופן כזה שהמילים האלו שנאמרו בפיו של משה אינן מייצגות את דעתו והשגותיו אלא הם יותר דברי העם ומצבו הרוחני. אך כיוון ומשה כבר במעמד הסנה הצטרעה ידו כיוון שבמדרגתו דיבר שלא כראוי על העם.." שמות ד פסוק א…"ויען משהויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך הויה…" ולכן עכשיו לקח הדיבור על עצמו וטען כמו שהוא אומר הדברים . אך בעצם אלו דברי העם ומצבו הרוחני. למד זאת משה משטרי בני ישראל המוכים במקום בני ישראל… שמות ה פסוק י"ד…" ויכו שטרי בני ישראל אשרשמו עליהם נגשי פרעה …" רש"י… השוטרים ישראלים היו וחסים על חבריהם מלדחקם…היו מלקים אותם( המצרים) על שלא דחקו את עושי המלאכה… והעדיף משה להיות נזוף על ידי השכינה. לכן תחילת הפרשה שלנו אומר רש"י וכל המפרשים…" וידבר אלהים אל משה…" זו מידת הדין שדיבר עם משה.ובפירוש בעל הטורים כאן ראיתי סמך לנכתב וז"ל…"סנהדרין קי"א- דבר אתו משפט על שהקשה לדבר ולומר… למה הרעות לעם הזה…ובשמות רבא מסיק…" ולפי שנסתכל הקדוש ברוך הוא שבשביל צער ישראל דיבר כן, חזר ונהג בו במידת הרחמים.( פירוש נוסף כתבנו בפרשת בראשית). עוד פירוש והוא מכיוון ומשה עצמו אמר …" והם לא יאמינו לי …" קיבלו דבריו אלו כח ממידת הדין- ללמד על חוזק כל מילה, שיש לה קיום ופועלת פעולתה. לפי פירוש זה מובן מדוע מתחילה פרשתנו במילים …" וידבר אלהים אל משה…" כיוון ועורר הוא את מידת הדין בדבריו – ואפילו הם מכוונים לטובה הרי הם עדיין בדין ולכן מתחילה מידת הדין בעצמה את הדיבור אל משה. וממשיכה הנבואה ואומרת …" אני הויה…" מעכשיו מזמן זה משתנה ההנהגה. המלב"ים כותב רעיון דומה…" ועתה הפעם הראשונה שהעלהו למדרגת הדיבור שזה מיוחד למשה לבד , והדיבור התחיל בשם אלהים וסיים בשם הויה…"עכ"ל. ועוד מוסיף המלב"ים…"שההנהגה עם משה ודורו תהיה על ידי שם הויה שאין לה שום קשר עם הטבע וחוקותיה… שההנהגה עתה היא בשם הויה שבו יעשה ניסים גלויים שלא בדרך הטבע.." עכ"ל.
ואנו במאמר זה לשם שמים נשאל מדוע מגיע הנהגת שם הויה דווקא כאן על מנת ונוכל ללמוד גם לנו. ונראה על דברי המפרשים השונים שעד זמן משה הייתה הנהגה מיוחדת רק עם האבות כיוון והם קיפלו בתוכם את כל עם ישראל. אברהם התנסה בניסיונות שאנו לא נעמוד בהם וכן יצחק וכן יעקב שכל ימיו היה רדוף צרות על צרות. למרות הניסיונות החזיקו באמונה גדולה בהנהגת הקב"ה את עולמו ואותם ויותר מכך הנחילו האמונה לדורות. רש"י רומז על כך בסוף פרשת שמות על הפסוק ו- א…" עתה תראה… ( סנהדרין קי"א) "הרהרת על מדותי לא כאברהם שאמרתי לו …" כי ביצחק יקרא לך זרע ואח"כ אמרתי לו העלהו לעולה ולא הרהר אחר מדותי …" אפשר להבין הנאמר כמו הסבר למשה על חילוף ההנהגה להנהגת רחמים כדברי המלב"ים הנהגה ניסית שלא בדרך הטבע. הנהגה זו נצרכת עכשיו כיוון וישראל הם כבר שישים ריבוא ומתהווה כאן עם- ולכל אחד מדרגת אמונה שונה אם בכלל כיוון והיו משועבדים שיעבוד גדול וקשה מנשוא תקופה ארוכה של יותר משמונים שנה ( פ"ו). והרי גם הזקנים והעם שכותבת עליהם התורה … שמות ד- כ"ט…" ויאספו את כל זקני בני ישראל … ויאמן העם וישמעו כי פקד הויה את בני ישראל וכי ראה את עניים…" ובכל זאת כאשר משה אהרן והזקנים הולכים בפעם הראשונה אל פרעה על מנת שישלח את העם… ד פסוק א- כותב רש"י…"ואחר באו משה ואהרן … אבל הזקנים נשמטו אחד אחד… עד שנשמטו כולם… לפי שיראו ללכת…" הרי שמדרגת האמונה בכלל לא הייתה חזקה בליבם ועול השעבוד השתרש בהם.( וזה מה שמשה הביא מדבריהם הקשים בסוף פרשת שמות). ולכן צריך שם מיוחד אשר סגולתו היא שלא מביט אל כל אחד כגמול מעשיו ואמונתו בהשגחה, אלא סגולתו רחמים גמורים אשר אינה קשורה למעשיו ואמונתו של האדם. אם לא כן הרי שלא היו נגאלים חו"ח. וזה מה שבעל ההגדה של פסח אולי מתכוון …" אם הקב"ה לא היה מוציאנו ממצרים הרי אנחנו ובניינו …היינו עדיין משועבדים לפרעה…" ועכשיו מובן מדוע – כיוון ואין לנו כח עצמי להגיע למדרגת שם הויה. ועכשיו שנגלה למשה ניגלה שם הויה גם לנו- ועדיין מוליך אותנו במדבר הגלות החושך שאנו נמצאים בו היום. ואולי לכן בשולחן ערוך בהגהה ראשונה מביא…" שיוויתי ה לנגדי תמיד הוא כלל גדול במעלות הצדיקים…" ורק שם כזה המגלה הנהגה מיוחדת יכול לתת אפשרות להיווצרות של עם אשר יקיים מצוות ויקבל תורה כיוון וכולם יגיעו לאותה מדרגה כיוון ולא מביט אל העוון אלא אל מדרגת העם כולו. ולמדרגה זו הגיע ישראל כעם למרגלות הר סיני …" ויחן ישראל נגד ההר…" היה צריך לומר ויחנו אלא שהגיעו למדרגת כאיש אחד בלב אחד וזה בא משם הויה המתגלה בפרשה זו. וכל גילוי השם הזה הקדוש הוא עבור עם ישראל שכן הדבר הראשון שאמר הקב"ה למשה בסנה הוא על המטרה של הצלת עם ישראל וביאתו לארץ ישראל. ומסיים דבריו למשה בתחילת השליחות…"בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה…" כל כן הנכתב דווקא כאן יש גילוי שם הויה למשה ודרכו לעם ישראל.
ידידכם הכותב
נתנאל בן אהרון.