ויקרא כ"ה\ כ"ט…" ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאולתו עד תוםשנת ממכרו ימים תהיה גאלתו…"

רש"י: בית מושב עיר חומה: (ת"כ) בית בתוך עיר המוקפת חומה מימות יהושע בן נון…

שפתי חכמים על פירוש רש"י: שבתחילה הוקפה ואחר כך נתיישבה … אין הכתוב מדבר אלא בעיר שמוקפת בשעת כיבוש , שהוא תחילת ישיבתן בארץ.

משנה \מסכת כלים \פרק –א\משנה ו…" עשר קדושות הן. ארץ ישראל מקדשת מכל הארצות. ומה היא קדושתה ? שמביאים ממנה העומר והביכורים ושתי הלחם, מה שאין מביאים כן מכל הארצות. עיירות מוקפות חומה מקודשות ממנה – שמשלחין מתוכן את המצורעים ומסבבים לתוכן מת עד שירצו…."

 

קדושת ערי חומה.

המשנה במסכת כלים מגלה לנו את קדושת עיר חומה" שמשלחים מתוכה את המצורעים". הוא פלא גדול –  לתלות קדושת העיר בשילוח מצורעים.

רבי עובדיה מברטנורא: עיירות המוקפות חומה…"מימות יהושע בן נון. דבמצורע כתוב…"מחוץ למחנה מושבו…"חוץ למחנה ישראל. וכשכבש יהושע את הארץ קידש העיירות שהיו מוקפות חומה בימיו, שיהיו כמחנה ישראל להשתלח משם מצורעים…" עכ"ל.

מובן שלא התקדשו הערים המוקפות אלא עד סיום כיבוש ישראל את הארץ.וישיבת ישראל יצרה מצב  חדש הנקרא" מחנה ישראל" שהיה קיים עוד במדבר- אך עכשיו בתוך הארץ – חידש וקידש " מחנה ישראל" את עצמו על ידי כך שמוקפות חומה יהיה להן דין מחנה ישראלושלוח מצורעים– שזה תלוי בזה- כיוון ויש " מחנה ישראל– יש שילוח מצורעים. וכיוון שיש שילוח מצורעים- מחנה ישראל יותר ניכר, לומר לנו …" אל תביט במצורע בביזיון כיוון ושילוחו גורם גם לך – שהרי אתה נמנה על " מחנה ישראל". על ידי מצורע זה ניכרת קדושת העיר( בעיר חומה). ועוד הרי המצורע " פרץ גדר" כמו הנחש שאמרו " מושבו בין הגדרות" ועל ידי שילוח המצורע אל מחוץ לחומה ועל ידי שילוח הציפור מעל החומה- "הגדר" ניכרת יותר- גם בשילוחו וגם בטהרתו.

במצורע נאמר שילוח הציפור על פני השדה- ולמדו שצריך לשלחה מהחומה…" ויקרא י"ד \ז.\…"והזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים וטהרוושלח את הצפר החיה על פני השדה…" תוספתא נגעים פרק ח…"כיצד משלח? לא יעמוד ביפו ויזרקנה לים, בגבת ויזרקנה למדבר , חוץ לעיר ויזרקנה בתוך העיר , אלא כל שעומד בעיר ויזרקנה חוץ לחומה …" עכ"ל. והעיר על כך " התורה תמימה" הרב ברוך הלוי עפשטיין זצ"ל(נאווהרדוק) …" ושלח אל מחוץ לעיר כתוב בנגעי בתים…"ומהתם ילפינן לכאן ( ומשם למדנו לכאן)… עכ"ל. הרי בית, חומה, מצרע, וציפור… יבוא עניינם בעיר מוקפת חומה.

מלבי"מ: עיר חומה: סמיכות זה לזה לא נמצא בשום מקום בתנ"ך, כי יאמר " עיר מקף חומה, עיר בצורה, עיר מצור, לא עיר חומה. מזה הוציאו שיש תנאי דווקא- ערים שהיו מוקפות חומה מימי יהושע בן נון, שנתקדשו בקדושה מיוחדת שיהיה להם דין מחנה ישראל לעניין שילוח מצורעים.

יש בנושא עוד נושא חשוב שהוא …" האם קדושה ראשונה( של יהושע בן נון) קדשה רק לשעתה – עד החורבן ואילו אחר כך בימי עזרא קידשו מחדש והן ב קדושות? או שקדושת כיבוש הארץ על ידי יהושע קידשה את הארץ גם לעתיד לבוא…  ושורש החשיבה היא …" האם בזמן שישראל היו בגלות- בטלה גם קדושת הארץ? או שקדושת הארץ עומדת וקיימת גם בזמן החורבן.

הגמרא במסכת " ערכין" דף ל"ב \ב\… כשעלו בני הגולה מצאו אלו וקידשום, אבל ראשונות בטלו  משבטלה קדושת הארץ…"כל שתעלה לך מסורת  בידך מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון כל המצוות הללו נוהגות בה מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא…ר"א בן רבי יוסי…קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא…" עכ"ל.

קדושת עיר חומה שייכת בנושא הרחב יותר של קדושת הארץ ואולי לכן כותבת התורה נושא זה בפרשה שלנו יחד עם הנושא של שמיטה ויובל- שבהן נאמר קדושה במפורש. אפשר לקשר לרש"י הראשון בפרשה…" מה לשמיטה אצל הר סיני…" נלמד שכאשר נתנה תורה עשרת הדברים ועלה משה ללמוד ארבעים יום חלה קדושת התורה על ארץ ישראל. ונבין עכשיו את חומרתחטא המרגלים שנענשובארבעים שנה במדבר. נדחה קיום קדושת הארץ בפועל-   (רש"י בפרק כ"ה פסוק ח"י… מביא מחז"ל… בעוון שמיטה ישראל גולים…ע שנים של גלות בבל כנגד ע שמיטות שבטלו..)בדומה לקיום שנותנת החומה לעיר. זה הקשר למצרע ולעיר חומה– דרך קדושת הארץ- הייתי אומר" קיום קדושת הארץ". הרי אלו המרגלים הוציאו דיבת הארץ רעה ונענשו באי כניסתם לארץ- וזה בדיוק מעשה המצרע ,שנו מנו וגמרו חז"ל שדיבר לשון הרע- והוא משולח מחוץ לכל המחנות – מחוץ לחומת העיר- הנותנת לעיר " קיום"- זה חידוש נאה.יש לעיין עוד מה הייתה קדושת הארץ בזמן האבות הקדושים– שאמר ה במפורש ליצחק אבינו שלא יעזוב את ארץ ישראל… וכן אחד מניסיונות אברהם היה בירידתו למצרים בשנות הרעב. ועוד קשר ברור מצאתי לקדושה זו דווקא בישראל ולא " בסתם חומה". כתבו התוספות במסכת כתובות מ"ה\ב\ דיבור המתחיל …" על פתח…" בעיר שרובה עובדי כוכבים בטלה קדושת היקף חומה …. וכשהיא רובה עובדי כוכבים אין משתלחים( מצורעים) משום דבטלה קדושת חומה. עכ"ל. מובן שאין קדושה  בחומה עצמה חלילה. אלא כשיש ישראל אז החומה מקבלת משמעות ואז חלה הקדושה על כל העיר. ואז ורק אפשר לשלח מצורעים.

ראינו בפרשת המרגלים  במדבר י"ג\ י"ח\…"וראיתם את הארץ מה היא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה…" רש"י: החזק הוא הרפה( מדרש רבא)סימן מסר להם. אם בפרזים יושבים חזקים הם- שסומכים על גבורתם. ואם בערים בצורות הם יושבים- חלשים הם…  י"ג \י"ט\…"ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובההיא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים…"רש"י: הבמחנים- תרגומו " בפצחין". כרכין פצוחים ופתוחים מאין חומה." עכ"ל. יש לומר שבדרך העולם … מי שיתגורר בעיר חומה ועוד ביצורים סביב לה הרי יסמוך ליבו בחוזק חומתו – ואולי יעלה את חמת ה עליו בגין חולשת אמונתו. והמתגורר בעיר פתוחה הרי  יישא לבבו לשמים להיות לו לעזר- ותתחזק אמונתו. ויש צדדים לכאן ולכאן. בדווקא בעיר מוקפת חומה יש צד  קשה יותר בגלל נטיית הלב להתרשם מחוזק החומה והביצורים כמו שאמרנו- ואז יאמרו " אם השם לא ישמור עיר- שווא שקד שומר" . ולעמוד בניסיון הזה קשה לא פחות מלעמוד בניסיון של עיר ללא חומה כלל.  וגם כאן וגם כאן – עלולים ליפול" לכוחי ועוצם ידי" ומכל מקום עליינו להתחזק באמונה.

נקודת האמונה  באה בפרשה בפסוק מפורש על הברכה שייתן השם בשנה השישית ,ותספיק לשלוש שנים…" ויקרא כ"ה\כ\כ"א  …"וכי תאמרו מה נאכלבשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו. וצויתי את ברכתי לכםבשנה השישית ועשת את התבואה לשלש השנים…" רציתי לשאול מדוע כותבת התורה …, מה נאכל בשביעית? הרי היו צריכים לשאול…" מה נאכל בשביעית ובשמינית? אולי נקטה התורה בקיצור. וזה אינו הוצאת דיבה או פגם באמונה אלא כאן מלמדת התורה – מקור קדושת ארץ ישראל היא  שהארץ היא של השם יתברך- במיוחד, מיוחדת לו מכל העולם כולו. והרי למדנו שגדר " קדושה" הוא דבר המיוחד רק לבעליו – כמו קידושי אישה- שהיא מיוחדת רק לבעלה- כמו כן – ארץ ישראל מיוחדת במיוחד רק לשם יתברך- ומכאן שורש קדושתה- וגם איסור לצאת ממנה , רק לדברים מיוחדים. לשאת אשה, ללמוד תורה, או לפרנסה. ( וראיתי יש אומרים – לפרנסה אינו מצווה לצאת) וזה " ארץ אשר עיני השם אלוהיך בה מראשית שנה עד אחריתה…" ובדומה לכך שאומר השם לעם ישראל" בחנוני נא בזאת" לעניין שמרשה השם לאדם לנסות אותו בברכה המובטחת בממון על מי שנותן מעשרותיו. גם כאן – בדווקא התורה רוצה שנשאל את השאלה … מה נאכל… על מנת לתת את תשובת הברכה.

נביא זכריה פרק ב\פסוקים-ח\ט\י"ד…" (ח) ויאמר אליו רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלים מרב אדם ובהמה בתוכה.( ט) ואני אהיה לה נאום ה חומת אש סביבולכבוד אהיה  בתוכה….( י"ד) רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם ה…"

בזה הפסוק נוכל להתקרב עוד פסיעה אל עבר התחלה של הבנה של קדושת עיר חומה. ארץ ישראל נחשבת כבית עבור ה יתברך – נלמד מבית המקדש וירושלים בה מדבר הנביא. דווקא "בית" שם השרה שכינתו. עד אז ומאז כמו כן כל חלק של ארץ ישראל קדוש ומיוחד לשם. ובדמיון זעיר לקדושה זו – בדומה יש את קדושת עיר חומה … שכינת השם בתוכה והוא עצמו – חומה סביב. ודבר זה נרמז בפסוקים בספר זכריה. ונראה מה כתבו המפרשים הקדושים.רש"י:פרזות תשב: מאין חומה. כדי שיתיישבו בה כל הבא ותגדל מיום ליום. עכ"ל.

מצודת דוד: … לעתיד. כי אז תהיה ירושלים מיושבת כעיר פרוז אשר אין חומה סביב לה , כאילו אין לה קצבה ומידה…וכאילו לא יכילם מקום נגדר. עכ"ל.

מלבי"מ: פרזות תשב: כי לא תכיל אותם החומה המצומצמת …שלכן תתרחב בכל עת מכל צד – וגם לא יצטרכו חומה מפני השמירה. עכ"ל

אפשר להבין דבריהם קודש, שקדושת עיר חומה בקדושה ראשונה ושנייה הייתה כהכנה לקדושה העתידה בגאולה העתידית והשלמה– שעתידה הקדושה להתפשט ולהתרחב לבלי הכר יותר מהתחומים המשוערים. וזה מה שכתבנו למעלה- שהוא דוגמא קטנה לקדושה האמתית – ועדיין הקדושה " מצומצמת" על ידי הגבול שעושה החומה- שמראה השם עצם קדושתו כחומה מגבילה הגבול. אך לעתיד לבוא החומה מאש.

…"ואני אהיה לה חומת אש סביב…"

רש"י: למגן. כאילו חומת אש סביב לה וגם בתוכה תשכון שכינתי לכבודכם. עכ"ל.

מצודת דוד: לא ידאגו מפחד האויב פן יבוא בה, הואיל והיא מבלי חומה – כי אני אגן עלייה מפני האויב כאילו יהיה סביבה חומת אש שאין לקרוב אליה.  ולכבוד: אל יחשבו שיהיה להם העדר כבוד לשבת בעיר פרוז , כי אני אשרה שכינתי בתוכה להיות לה לכבוד  אשר אין חומה סביב. עכ"ל.

מלבי"מ:חומת אש סביב: ואני אהיה השומר כחומה שיראו לקרב אליו , מפני אש אוכלה  אש שסביב לה, אשר יאכל כל הנוגע בם. והנה בעולם הגדול כל החשוב מחברו  מקיף וסובב את חברו ומגן עליו, עד שהעולם הגשמי הוא מוקף מכל העולמות . ובעולם הקטן שהוא האדם כל החשוב יותר הוא שוכן בתוך– והלב הוא מוקף מכל האיברים… עכ"ל.

הרי שהחומה עושה את היושבים בה" תוך" ואילו היושבים בפרזות אין להם תוקף של " תוך".

מלבי"מ: מסביר כאן את הפסוק ביחזקאל ל"ז\כ"ז\כ"ח\…"והיה משכני עליהם והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם.( כח)וידעו הגויים כי אני ה  מקדש את ישראל בהיות מקדשי בתוכם לעולם…." שעיקר המקדש יהיה עליהם מקיף אותם כמו בעולם הגדול והם יהיו מרכבה לשכינה . ומה שיהיה המקדש בתוכם הוא רק כדי שידעו הגויים … ועל זה אמר " ולכבוד אהיה בתוכה"– שזה יהיה רק להגדיל כבוד ישראל, כי באמת אור המקיף גדול מאור הפנימי – רק שאור הפנימי ניכר יותר. עכ"ל.

נתנאל בו אהרן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *