פרשת במדבר – הרב נתנאל בן אהרון

במדבר פרק א\ א\…" וידבר ה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדשהשני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר…"

אפשר ללמוד הפסוק כרמז למה שאמרו חז"ל…" כל מה שעתיד תלמיד ותיקלחדש בתורה – למד משה רבינו בסיני…

הרמזים

באחד לחדש השני…" באחד – שלמד התורה " מהאחד" הוא השם יתברך. לחדש השני– שהחידוש- שיחודש בעתיד  הוא שני- שהמחדשו בעתיד הוא  שני ללימוד הזה – אף על פי שנאמר בקולו של המחדש הוא השני– כבר נלמד בעבר על ידי משה " באחד לחדש"– משה למד התורה – חדשה– שלא נלמדה לפניו על ידי אדם-אלא רק על ידי השם יתברך( צריך לעיין האם המלאכים ידעו התורה גם כן- שהרי ערערו על נתינתה ורצו שתישאר בשמים ואמרו…" מה אנוש כי תפקדנו…") – ולכן- אם ישאלו מדוע למד משה גם את כל חידושי התורה – והרי נמנע ממנו התענוג הגדול הזה- התשובה היא- מוכרח שילמדה משה מאת השם בחידושיה הרבים על כל הדורות-  והשם הוא המלמד- ועל כן מחויב שילמד השם למשה את כל החידושים שיאמרו בכל הדורות. " בשנה השנית" שאת החידוש שונים המחדשים שנית- בקולם- " ששונים שנית" וזה נקרא" מדבר" לשון של דיבור. יש בפסוק פירוט רב ולא שיגרתי היכן בדיוק היה ומתי בדיוק נאמר- ואולי רומזת התורה על חקור הדבר עד שמחדש החידוש והוא תלוי בעמל התורה. וכן" בשנה השנית" ששונה שנית-  משה היה חוזר על תלמודו-שנאמרו לו המצוות שוב באהל מועד- כדברי רש"י בתחילת פרשת בהר" … מה עניין שמיטה אצל הר סיני … ובא הכתוב ולימד כאן על כל דיבור שנידבר למשה שמסיני היו … ונשנו בערבות מואב…עכ"ל. וכן כתב רש"י במסכת חגיגה דף ו \ עמוד א למטה\ עמוד ב למעלה\…" דתניא רבי ישמעאל אומר כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד ורבי עקיבא אומר כללות ופרטות נאמרו בסיני ונשנו באהל מועד ונשתלשו בערבות מואב…"עכ"ל לשון הגמרא. רש"י מפרש…" הרבה דברים נאמרו סתומים בסיני שלא נתפרשו כל צרכן ופירשו לו לאחר שהוקם המשכן באהל מועד … משהוקם המשכן ודיבר עמו מעל הפרכת שם פירש לו הכתוב כדכתיב…" ויקרא אל משה וידבר ה אליו מאהל מועד( ויקרא א)…." עכ"ל. ועכשיו אולי אפשר לחדש מדוע בתחילת פרשת בהר התורה דווקא הביאה מצוות שמיטה ויובל וגאולת שדות- והן מצווות הנוהגות פעם בשבע שנים או פעם בחמישים שנה- אלא ללמד שכל התורה כולה היא חזרה ועמל על הנלמד בה ולא חשוב אם הן מצוות תדיריות או לא. ודווקא אלו שהן לפרקי זמן ארוכים- תשמשנה כבניין אב עבור כל החזרות בתורה וזה נלמד ממה שראינו ברמז- ששונה שנית – " בשנה השנית".אפשר להמשיך  על מה שכתבנו " במדברסיני" הוא הדיבור המיוחד שדיבר למשה בהר- ומכנה אותו התורה" מדבר סיני"הדיבור של סיני. ומוסיפה לנו התורה שעכשיו-" מדבר סיני" – הדיבור של סיני יהיה מתוך אהל מועד"- ונראה לומר שכל דיבור של השם למשה כלל כל הפרטים כולם- ואפילו ציווה לו מצווה אחת – הרי היה בדיבור  כלול  הכל- שאמרו חז"ל שבכל מצווה יש " תרי"ג מצוות או תרי"ג חלקים – ומשה שנה את מה שלמד בסיני – באהל שנית – ואלו הם החידושים שיש בכל דיבור ודיבור. יש כאן גם מידה של חשיבות שהתורה נותנת לדיבור בכלל ולכן הפירוט הרב " במדבר סיני באהל מועד" הרי הציון המפורט של המקום בו נשמע "הדיבור" נותן למקום גם חשיבות- ואולי נלמד מכך על חשיבות בית הכנסת ועל מה שעיינו להקפיד שלא לשוחח שם שיחה בטילה.

" לצאתם מארץ מצרים…"  רמוז " מארץ מצרים".  לומר שהדיבור והכתיבה של החידושים כאן בסוף עולם העשייה הנחשב רחוק ועכור מאוד" כארץ מצרים" בה כולנו תחת לחצו של היצר הרע-פרעה, המייצר לנו על כל צד ושעל- וזה הכוונה " מארץ מצרים"  החידוש עולה מארץ מצרים ,מקום חושך והסתר של העולם הזה. אך שאדם מחדש חידושו בתורה הוא מוציא את הדיבור והתורה שדיבר מארץ מצרים זו ומעלה את הדיבור " לגאולת עולם" וזה " לאמר"- הדיבור שלו או כתיבתו ופרסומו, ואם כך עשה וחידש מעלה עליו הכתוב כמו שהוא עכשיו " באהל מועד" שם שנה שנית משה – והרי גם אני עכשיו שני למשה שכבר למד את החידוש שאני כותב עכשיו- והיא מדרגה מזהירה .

ובארץ מצרים שייך עמל על החידוש – כתבה התורה …" שמות \פרק א\ י"ג\י"ד\…" ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך…(י"ד)וימררו את חייהם בעבדהקשה בחמר ובלבנים ובכל עבודה בשדה …" אפשר לענות על השאלה ששאלנו למעלה בסוגריים – האם המלאכים למדו התורה?  (יש דעות שרצו את חלק סודות התורה שיישאר בשמים). נראה שאפילו אפ למדו התורה – הרי אין ולא שייך בהם " עמל התורה" שהוא רק לבני אדם. ואולי זה הפשט במה שמשה ענה להם  בתשובתו כאשר עלה לשמים…" כלום – יצר הרע יש בכם? ויש יצר הרע רק כאן לבני האדם והוא " והרי קראנו לו כאן בשיעור " ארץ מצרים". עולה שעיקר שייכות שלנו לעמל תורה הוא כיוון ויש יצר הרע בתוכנו- ואולי- כיוון ונברא על כוונה זו שהיא לטובה- שנהיה עמלים בתורה- שנאמר" בראתי יצר הרע – בראתי תורה תבלין( תרופה)ומשם מקבל חיותו.  אמרו בשער הכוונות בפורים… שאדם יתבסם עד שלא יבדיל וכו" ופירש האר"י הקדוש שרק על ידי כך אפשר לתת הארה לחלק הטוב שיש בתוך יצר הרע. ראה שם.

פרך– כוונה לפה רך- כמו שפירשו המפרשים שבתחילה מצרים שכנעו אותם בדיבור נעים ושקט ורק אחר כך שיעבדו בהם- וזה הרמז לנו גם- בפה רך- שהחידוש יהיה שגור בפיך הדק היטב בדיבור וכתיבה יחד עם קושיות ותירוצים על החידוש עצמו ובתוכו . וזה " עבדה קשה בחומר ולבנים " החידוש בתחילת דרכו הוא " חומר" ללא צורה ורק רעיון . אולם לאחר שאתה עבד קשה"- זה עמל התורה – למצוא סימוכין וראיות מחז"ל לחידוש -וגמרא ומדרש ורש"י ותוספות אז מקבל החידוש צורה של" לבנים" – אפשר לבנות אתו בנין של תורה- עוד נדבך קדוש נוסף למרכבה. ידוע בספר יצירה שהאותיות נקראות אבנים. " וימררו" אלו הספקות והלבטים שבדרך הלימוד עד שידובר או ייכתב החידוש – שיהיה החידוש נכון ואמתי – וקולע אל השערה – בדיוק – ולשם שמים – ולהוציא כל הספיקות ויעמוד על אמתותו ואולי החידוש אינו נכון – וזה מריר מאוד לאדם הלומד- ואם כל זאת עשית לחדש את חידושי תורתך " אז עבודה בשדה"– ידוע ששם"שדה" הכוונה" גן עדן" שאמר יצחק ליעקב…בראשית כ"ז\כ"ז\" ראה ריח בני כריח השדה אשר ברכו ה…"– אז יעלה החידוש מעלה  ויעשה נחת וזו היציאה מארץ מצרים וזו גאולת עולם.

 נעתיק דברי הזהר הקדוש . הקדמת ספר בראשית\דף ד עמוד-ב\ דף –ה\.

…" רבי שמעון פתח (ישעיהו נ"א) " ואשים דברי בפיך…"וכל מילה דאתחדש באורייתא על ידי ההוא דאשתדל באורייתא עבד רקיע אחד… ההיא מילה סלקא ואתעתדת קמיה דקב"ה …נטיל לההיא מילה ונשיק לה ואעטר לה בשבעין עיטרין גליפין ומחקקן… כל מילה ומילה דחכמתה אתעבדין רקיעין קיימין בקיומא שלים… והוא קרי לון " שמים חדשים"" שמים מחודשים"…( ישעיהו ס"ו) " כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני…" עשיתי לא כתיב אלא עושה- דעביד תדיר מאינון חידושים ורזין דאורייתא … ועל דא כתיב…" ואשים דברי בפיך ובצל ידי כיסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ…"

תרגום: רבי שמעון פתח. כל מילה שמתחדש בתורה נעשה מימנה רקיע אחד…מילה זו עולה עד הקב"ה – והוא נושק לה ומעטר אותה בשבעים כתרים מגולפים וחקוקים… וכל מילה כזו עושה רקיעים קיימים לעולם והם נקראים " שמים חדשים"… ועושה זאת כל הזמן מחידושי התורה.

הרחבה

קטרוג המלאכים בנתינת התורה \ ומה ששאלנו האם יש בהם לימודתורה.ועניין חידושי התורה בכלל.

זוהר\ הקדמת בראשית\ דף ה\ עמוד א\ …" ישעיהו נ"א…"ואשים דברי בפיך ובצל ידי כיסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ…" ….אמר רבי אלעזר מהו " ובצל ידי כיסיתיך? אמר ליה בשעתא דאתמסר אורייתא למשה אתו כמה רבוא דמלאכי אילעין לאוקדה ליה בשלהובא דפומיהון , עד דחפא עליה  קב"ה והשתא דהאי מלה סלקא ואתעטרא וקיימא קמי קב"ה , איהו חפי על ההיא מלה וכסי על ההוא ברנש דלא ישתמודע לגבייהו אלא קב"ה ולא יקנאון לגבייה עד דאתעביד מההיא מלה שמים חדשים וארץ חדשה ,הה"ד" ובצל ידי כיסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ. מכאן כל מלה דסתים מעיינא סלקא לתועלתא עלאה, הה"ד" ובצל ידי כיסיתיך "

תרגום המילים

בשעה שנמסרה התורה למשה באו כמה ריבואות של מלאכים לשרוף את משה בהבל שבפיהם, עד שבא הקב"ה וכיסה על משה. ועכשיו נבין- שאותה המילה בתורה שעולה ומתעטרת לפני השם- הוא בעצמו מכסה על החידוש ועל האדם האמר חידוש זה- שלא ידעו מהחידוש רק השם לבדו- ולא יקנאו באדם ההוא – עד שיברא השם מהחידוש שמים חדשים וארץ חדשה… עכ"ל.

נראה מה פירשו המפרשים הקדושים בדברי הזהר הנ"ל.

דברי " המקדש מלך" רבי שלום בוזאגלו זצ"ל.

" והשתא דהאי מלה סלקא"\ ספר " מקדש מלך- בראשית\ עמוד י"ט\……" שאז מימי משה רבינו הוכן אור מקיף האמור לחפות על החידוש ועל התלמיד חכם המחדשו- שלא יתקנאו בו… ויד החסדים בצל שלה שהוא האור המקיף ירד למטה כעין צל וחפה על משה רבינו… שאלמלא הוא לא היה די בשימת דבריו בפה התלמיד חכם לבא לידי גמר נטיעת שמים וארץ- כי יהיו לו מונעים ועיכוביםמן המלאכים העליונים, אבל עתה בכיסוי זה יבא לגמר טוב , כי בעודם דברי בפיך – כיסיתיך  אתה והם . ואין די בכיסוי למחדש אלא צריך לכסות גם החידוש …וזה לתועלת גבוה שיתעלה החידוש ביד רמה לנטוע שמים חדשים בקיום נצחי…שלא ישימו בההמלאכים דופי  לעכב עלייתה… עכ"ל .

מובן מדברי הרב שמאז זמן נתינת התורה למשה – יש קינאה על ידי המלאכים בחידושי התורה – וקינאתם יכולה לעכב עליית החידוש. ומובן שעיקר עיכוב  החידוש הוא בעלייתו- על ידי שימת דופי.

דברי קודש הרב הרמ"ז רבי משה זכותא זצ"ל

הספר פרוש הרמ"ז על הזהר\ בראשית\ ע"מ כ"ב\

…" שיש בחינת אור מקיף הנקרא" בצל שדי"… ששם" שדי" הוא בדעת וביסוד ששם בחינת שני החיבורים עליון ותחתון , שזו היא מעלת האדם על המלאכים… בכח אור מקיף זה עולה אותו חידוש עד האצילות… ולפי עומק החידוש ומתכונתו וקדושת המחדשו , כך תהייה הווית הרקיע של חסד או של גבורה… עכ"ל.

מתחדש מדברי קודש הרב שכיסוי החידוש הוא גם המעלה אותו וכן נצרך להתקדשות משהו – במחדש עצמו- ואולי שם בהתקדשות המחדש – יכולים המלאכים לתת דופי או לקטרג עליו. או שעל פי קדושת המחדש- כך יהיה הכיסוי עליו  לשמרו מן הדופי.

דברי " הידיד נפש" רבי יחיאל אברהם הלוי…"

פרוש על הזהר\ הקדמת הזהר\עיונים\…"כל זה כדי שלא יקנאו בו מלאכי עילאין וכן בני אדם התחתונים. כמו שכתב בספר " כתם פז"…" סיבת הקנאה שמתקנאים מלאכי השרת בישראל הוא כשרואים שיש לישראל כח גדול בחידושי סודות התורה הקדושה – והם אינם יודעים כל כך, אלא דווקא רז וסוד אחד  -והוא רק על דבר שהופקד ונתמנה עליו וכל ידיעתם אינה אלא בפרטיות הדברים. מה שאין כן בני ישראל הקדושים שהם הולכים בכל התורה כולה לעמקה סודות ורזין גדולים מה שאין למלאכי השרת שום השגה . לכן כשרואים בנברא שפל רוח שגדלה מעלתו עליהם, מתקנאים עליו. עכ"ל.

מדברי קודש הכתם פז להרב שמעון לביא– מחבר פיוט , בר יוחאי" שהעתיק " הידיד נפש"  עולה שהמלאכים יודעים" דבר וסוד אחד" וידיעתם בפרטיות הדברים. מובן קצת  שיש במלאכים משהו שייך בלמידה אך לא כמו ישראל המעמיקים ומחברים העיון בכל חלקי התורה- ועל ידי כך מחדשים בה. הדיבור כאן שייך דווקא בלימוד חלק סודות התורה, שבו חייב האדם לקבל " ראשי פרקים" אשר ילמד מרבותיו שלמדו מרבותיהם" והוא חלק תורה שבע"פ – זה חסר אצל המלאכים ויש רק אצל ישראל. ולכן חשוב שהמחדש יהיו לו הקדמות אשר קיבל מרבותיו – ועליהם יסמוך חידושיו.

וברוח דברי " הכתם פז" כתב הרב " דמשק אליעזר הרב יעקב משה סאפרין מקאמרנא. ביאור הזהר\ בראשית\ע"מ ל"ז\…" למה התחיל התורה בבי"ת ולא בא"לף?  להורות שיש בה ב בחינות פשט וסוד. כי התורה שהיה משתעשע בה הקב"ה וגם הלימוד שלומדים הצדיקים בגן עדן הוא בחלק הסוד , אבל זאת התורה שנתנה לנו נתלבשה בפשט הזה כבי"ת שהיא אחר הא"לף. ןהסוד אינו ראוי לכל אדם… והפשט ראוי להמוני העם … והיו המלאכים סוברים שהקב"ה ייתן למשה …התורה הקדושה בלבוש של סודות התורה – כמו שהם יודעים … מה ואיזה שייכות יש לבשר ודם לאלו סודות התורה. הרי סודות התורה אינו שייך אלא רק ביננו מלאכים ושרפים ואופנים וחיות הקודש …מיד אמר הקב"ה למשה … החזר להם תשובה… שהשיב להם , למה אתם רועשים כל כך? , הרי אין אני מקבל תורה שלכם שיש בהם סודות התורה , אלא אני מקבל תורה זו שאינה שייכא אלא לבני אדם שהם בשר ודם דווקא… וזה תשובתו… למצרים ירדתם? יצא הרע יש בכם? …. שהיה משה מכסה מהם  ועשה עצמו כאילו לא קיבל כלל מהתורה שלהם . עכ"ל.

 

על פי דברי קדשו נראה שיש ידיעה בסודות התורה אצל המלאכים- ואולי צריך ליישב עם דברי הכתם פז שמובן שם מדברי קדשו שגם כן יודעים המלאכים סודות התורה אך לא במובהק אלא עניין פרטי אחד עליו מופקד אותו המלאך וצריך להתפלל להבין עומק דבריהם.

החידוש כאן בדברי "הדמשק אליעזר" הוא שהראשון שכיסה מן המלאכים- הוא משה עצמו. וישלחבר זאת עם דברי " המקדש מלך" למעלה שחפה על ראש משה אור המקיף וכן עם דברי " הרמ"ז".

המשך דברי הדמשק אליעזר…"  למה כשדברי תורה עולין למעלה צריך לכסותם אפילו למעלה? … ידוע שכל חידושי התורה וכן כל מצווה או עבירה שעושה בר נש  – יש לה צורה עצמה של האיש הזה העושה אותה . וכן כל חידושי תורה יש להם צורה זו מאיש הזה שמחדש אותם … תמיד צריכים לכסותם… קודם שבאו חידושי סודות התורה לפני הקב"ה ועד שעושה מהם … שמים וארץ חדשים יש אפילו כביכול לקב"ה איזה פחד שלא ירגיש איזה מלאך ויתקנא בו ויקטרג עליו . ומכל שכן האיש המחדש יש לו להיזהר מאוד שלא ירגישו מזה והוא עד דאיתעביד מההוא מלה חדשה. עכ"ל.

 

נוסף לנו הבנה בדברי קדשו שהחידוש או דבר התורה מקבל את צורתו של האדם-  כמו מה שאמר למעלה " הרמ"ז, על עומק החידוש וקדושת המחדש.

וכיוון ומקבל צורת האדם המחדש אז אולי המלאכים בנקל יכולים לעכב- כיוון והמחדש אינו בקדושה כל כך.

המשך וסיום דברי " הדמשק אליעזר". " עד שנתחדש ונעשה שמים חדשיםוארץ חדשה שהוא הייחוד שלהם כנ"ל יש להם עוד פחד וצריכים לכסותם , אבל משנגמר ונעשה הייחוד שלהם אין להם עוד שום פחד… כאן משמע שלאוו דווקא מיירי מחידושי סודות התורה אלא הוא הדין כל ענייני העולם הזה – כשנעשה בישראל הקדושים- צריך להיות בכיסוי וסתים מעיני הבריות, כי עבור שהם רואים מה שאין להם דבר זה אז נזרקו בו עין הרע או איזה היזק. ומכל שכןבחידושי סודות התורה שהוא גדול מאוד אצל  הקב"ה- לזה נופל בהם קנאה גדולה והוא לא מבעיא אצל בני אדם אלא אפילו אצל מלאכי השרתיש גם כן קנאה על זהוכן כתב הרב בעל" כתם פז". עכ"ל.

 ובהתחדש כאן דברי קודש רואים שהמלאכים יש להם " שיח ושיג " משהוא בסודות התורה אך ברור עכשיו שאין להם הכוח " לחדש" בהם- ומכאן עיקר הקנאה . וזה הכוח רק לישראל הקדושים- לחדש בתורה- הכל חלקיה. ועיקר הזמן המסוגל לעיכוב הוא עד שעושה הקב"ה מהחידוש " שמים חדשים וארץ חדשה".

דברי הרא"ג. רבי אברהם גלאנטי.

שואל הרב בספר\ אור החמה\ פירוש על הזהר\ בראשית \דף ו\ עמוד ב\…"ואם תאמר … כמה פשטים אנו אומרים עתה בזמננו זה בכל פסוק ופסוק מה שלא שמענו ולא ראינו כתוב – ומי יאמר לנו שהוא אמת? ויש לאמר כי אנו יוצאים בעיקבי רבותינו ז"ל ועל פי הקדמתם אנו מייסדים הפסוק . ואחר שאנו דורכים בעקבותיהם אנו גורמים להיעשות שמים חדשים וארץ חדשה. עכ"ל.

 

סיכומי נתנאל בדברי קודשם.

קטרוג המלאכים החל מאז בא משה לקבל תורה . משה היה הראשון להבין שצריך" כסוי" לתורה . הכיסוי ניתן לו על ידי " צל אור המקיף" שחפה עליו השם בחסדיו המרובים- בשם" אל שדי". יש הפרעה וקטרוג המלאכים על החידוש ועל המחדש עצמו – שכן החידוש מקבל את" צורתו, של המחדש – ובוודאי שהדברים אינם כפשוטן. עיקר הקטרוג הוא שאין כח למלאכים לחדש בתורה ובעיקר בחלק הסוד- אף על פי שלפני שעלה משה מובן שכן עסקו בחלק הסוד. רק לעם ישראל יש יכולת לחדש בתורה. המחדש צריך לקדושה בוודאי  לסמוך על דברי קודש רבותיו אשר מסרו לו תורתם- בעיקר כשמדובר בחלק הסוד. וזה על פי דברי קודש הרא"ג עיקר יצירת השמים החדשים מהחידוש- נוצר כיוון ואנו הולכים בדרך הלימוד של רבותינו. ואולי נוכל להבין מעומק דברי קדשו עכשיו את ההבדל בין עם ישראל ובין המלאכים הקדושים והטהורים. ההבדל הוא שללימוד של עם ישראל יש מסורת מאבות העולם עד היום וממשיך לעד- יש מסירת תורה ויש מסירות נפש על הלימוד. אך למלאכים אין מסורת" מאבותיהם" ולכן אינם יכולים לחדש מאום –  יש להם רק הידוע להם – וזו היא ידיעתם- וזה הכוונה מה שכתב למעלה" בחינה פרטית". אך עם ישראל כיוון ומוסרים מדור לדור – לכן יש חידושי תורה- וכל דור הולך ומוסיף בהבנה חדשה על הנלמד . וכן צריך לקדושה ועיון עמוק של המחדש בכל מקצועות התורה.

 דבריהאש דת"לאדמו"ר מאוזרובהרב  משה הלוי אפשטיין זצ"ל.

ערעורם של המלאכים על נתינת התורה לישראל.

 ביאור ראשון של " האש דת".

…מסכת שבת… " אמר ריב"ל… בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה …" מה לילוד אישה ביננו ? אמר להם …" לקבל תורה בא… אמרו לו… חמדה גנוזה … אתה מבקש לתנה לבשר ודם? " מה אנוש כי תזכרנו  ובן אדם כי תפקדנו ? אדוני אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ, אשר תנה הודך על השמים. "אמר לו הקב"ה למשה…" החזר להם תשובה…מה כתיב בה? אנכי ה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים…אמר להם משה למלאכים, למצרים ירדתם? לפרעה השתעבדתם? … קנאה יש ביניכם?  … מיד הודו לו… עכ"ל.

ממשיך הרב… מבואר הטעם בפשיטות כי ין לא שייך במלאכים מיתה או חטא או כיוצא בזה אם כן , אין להם שייכות בתורה.  בזוהר חדש שיר השירים דף ס"א עמוד ב… מביא הרב שהפסוק "" מה אדיר שמך בכל הארץ…" מדבר על ענייני סודות התורה שנמסר לישראל  הנמצאים בארץ ולא למלאכים הנמצאים ברקיעים העליונים.  שואל הרב אם כן מדובר על סודות התורה…" מה הועיל משה בתירוצו הראשון למלאכים? ובאמת מוסיף הרב שעל פי דברי קודש האר"י הקדוש הייתה טענת המלאכים על חלק הסוד  שבתורה ולא על החלק הנגלה…. שאמרו המלאכים…" מה אדירות יש לשמך" שכל התורה כולה שמותיו של הקב"ה.

ולמלאכים הייתה חסרה הידיעה כי סודות  הללו אחוזים הם וקשורים אל גוף פשטיות התורה. (וזה שענה להם משה הוא דווקא בפשט הדברים- יצר ושיעבוד מיצרים, קנאה- הוספה שלי)…. וממשיך הרב בלשונו הצח… כיוון ואין למלאכים יכולת לקיים התורה בפועל אין להם יצר הרע או בחירה ולא שייף בהם דינים ומשפטים ממילא אינם יכולים גם את רזי התורה…ובעבור זאת נתנה התורה לאדם התחתון על ידי שיש להם מניעות ופיתויים… מסכם הרב דבריו שגם למלאכים הייתה טענה חזקה שהתורה יש בה אורות וסודות עליונים והנה שהם רוחניים מאוד ראויים הם יותר לתורה מהאדם. והקב"ה לא שמע להם ונתן תורה לעם ישראל קרובו יען שהם כוללים בקרבם כוחות גופניים גם כוחות רוחניים ונשמתם אחוזה בכיסא הכבוד ואם כן מוכשרין הם ביותר לקבל תורה.

 ביאור שני של " האש דת"

באמירת ישראל " נעשה ונשמע נתעלו ישראל מהמלאכים  ולכן נתקנאו בהם. בספר " תולדות אהרון" מהרב הקדוש רבי אהרון מזיטומיר כתב שאחר נתינת התורה נשתעבדו העליונים וכל טבע העולם לישראל ולכן התקנאו  המלאכים ואמרו" תנה הודך על השמים"… והוא מה שמצינו בכמה מקומות שערכם של ישראל גדול  מערכם של המלאכים…כתב הרמ"ק " בפרדס רימונים" שער היכלות…"אמרו חז"ל " אין ישראל תחת מזל מלאך ושרף לפי שהם מעולים ונשמתם עליונה על המלאכים… " ועוד הרבה בחז"ל בעניין זה…. ובעבור זה התלוננו המלאכים מה שהתורה נתנה לישראל והשתעבדו אליהם…וקנאו בהם מה שהכל תלוי בהם.

ביאור שלישי של " האש דת"

עוד יש לבאר כי בנתינת התורה השכינה הקדושה והמאורות העליונים ירדו למטה. … האבות הקדושים ומשה רביינו  זיככו העולם מזוהמת הנחש  … והוכשרה העולם והוכשרו ישראל שהשכינה תהייה שרויה ביניהם . ומטעם זה ציוה אחר כך לבנות משכן כדי שיהיה מקום מיועד ומיוחד על ההשראה העליונה הזאת…וזה היה תוקף קטרוגם על מה שאור השכינה תרד למטה לעולם התחתון . …וכך היא המציאות שמושכים השכינה עם לימוד התורה…וזה מה שאמרו חז"ל במסכת אבות פרק ג…" חביבים ישראל שנקראו בנים למקום…"היינו לא רק ביחס לעכו"ם אלא גם ביחס למלאכים … כי רק ישראל נקראו בנים ולא המלאכים…ומה שנקראו בנים זה מסיבת קבלתם התורה … שנתנה להם התורה שהיא כלי חמדה … שעל ידי הכלי חמדה נקראו בנים. עכ"ל.

סיכומי נתנאל בדברי קודש " האש דת".

מביא הרב ג סיבות על ערעור המלאכים על נתינת התורה לישראל.

 סיבה ראשונה מדברת בעניין השייכות לסודות התורה. ועל כן ענה להם משה שיותר שייך סודות דווקא במי שיש בו גוף ויצר- שזה כמו נשמה וגוף וחייבים שניהם.

סיבה שנייה. התעלות ישראל על המלאכים באמרם " נעשה ונשמע. וכאן הוכרחתי לשאול … הרי נאמר בפירוש שאין יצר הרע במלאכים , אם כן כיצד בכלל מקנאים לעם ישראל?  על פי דברי קודש הרמ"ק מובן שאמר…" שנשמת ישראל עליונה על המלאכים". ההסבר הוא שכל קינאתם של המלאכים אינה חומרית כמו קנאת בשר ודם אלא קינאה שמקורה ברוחני הטהור. זו קינאה להיות קרובים עוד יותר לתורה ולאורות הקודש היוצאים ממנה. זו קנאה לקבל נשמה מעולה יותר והיא קנאה קדושה. עכשיו תובן באר היטב הסיבה השלישית

סיבה שלישית. קירבה לשכינה הקדושה ולמאורות  העליונים שירדו למטה לשכון עם ישראל.

יוצא  מלימודו הזך והטהור של " האש דת" שכל קנאת המלאכים על נתינת התורה היא קנאה של רצון לקדושה יתירה בבחינת " קרבת אלוהים לי טוב."

נתנאל בן אהרון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.