פרשת ואתחנן – הרב נתנאל בן אהרון

הפרשה מזכירה כמה פעמים דיבור "ה" עם ישראל.

דברים-ד\י"א\י"ב\..."ותקרבון ותעמדון  תחת ההר וההר בער באש עד לב השמים חשך ענן וערפל( י"ב) וידבר "ה"אליכם מתוך האש קול דברים אתם שמעים ותמונה אינכם ראיםזולתי קול…"

רמב"ן.

…"שהם שמעו דיבור השם הגדול יתברך מתוך האש –שראו אישו הגדולה והשיגו אליה. והוגד להם בזה בריתו – העשרת הדברים, כי בכולן שמעו הקול מתוך האש. ושאר מצוות ציווה אותי  בעת ההיא ללמד אתכם כי כבר אני נאמן לנביא לשם במה שראיתם , כמו שאמר …" וגם בך יאמינו לעולם…".

"אור החיים הקדוש".

…ותמונה אינכם ראים: קשה. איך יוצדק לאמר על התמונה  " זולתי קול" שהיא השמיעה? ולפי מה שאמר בפסוק לפני זה,שהמלאך שהוא הדיבור עצמו היה מדבר עם כל אחד . והיו ישראל רואים אותו. וכן תמצא שאמרו חז"ל" וכל העם ראים את הקלות". ומעתה חש משה שיחשבו ח"ו כי זה הוא אלהי ישראל אשר ראו עיניהם- לזה אמר " ותמונה אינכם ראים זולתי קול" פירוש- לבד הקול הוא שהייתם רואים תמונתו( של הקול- הוספה של הכותב), שהיה מדבר עמכם ואומר אתה מקבלני …" עכ"ל.

סיכומי נתנאל: הרמב"ן כתב שראו האש והשיגו" מתחיל דבריו " בהשגה" ומסיים " בראייה". ואילו אור החיים הקדוש הוסיף שגם ראו תמונת המדבר עימם והוא המלאך הדובר. והפסוק "לפני" שהזכיר אור החיים הקדוש הוא כנראה פסוק ט. מובן מאור חיים הקדוש " שהקול עצמו היה מדבר וזה כוונתו במילה "תמונה". או שכוונתו שהמלאך היה מדברוזו נקראת " תמונת קול המלאך".  לא מצוין בדבריו שראו ממש בעין. ולפי הרמב"ן הם השיגווראו …" שראו אישו הדגולה והשיגו אליה".

העמק דבר.

…" דזכור שמעו כל ישראל . מה שאין כן שמור- לא שמע אלא משה וישראל לא שמעו, רק שמעו עוד" קול דברים" מלבד הלשון ששמעו…קול דברים אתם שומעים ולא דברים…"

תמונה אינכם ראים זולתי קול: שראו תמונת צורת אותיות  על ידי להבות אש.

החזקוני. …"וידבר אליכם מתוך האש קול דברים– שהייתם אתם שומעים ותמונה אינכם רואים, על ידי חשך ענן וערפל  שהיה שם, שלא נתן רשות להסתכל בדמות כבודו…"

המלבי"ם. מסביר בהרחבה . זה לשונו…" שבאה ההשגה דרך שלש מחיצות שחשב פה שהם חשך, ענן וערפל. שהערפל הוא "אד דק" והאור בוקע דרך בו ומתפלש מעבר אל עבר ומשם השיג משה. והענן הוא " אד מקובץ" והוא מונע האור יותר מלעבור בו . ועב הענן הוא ענן העב שמונע  האור לגמרי ונקרא פה בשם , חשך" על שם שאין האור מתפלש בו…וכבר אמרו הקדמונים שהאש הוא עצמו " החשך" שהאש היסודי הוא חשך…ועל זה אמר" וידבר "ה" אליכם מתוך האש"…שהאש היה המחיצההשלישית ,שדרך שם בא הדיבור ומבואר שהייתה הנבואה " בעב הענן" רוצה לאמר- דרך כח המדמה- ככל נבואות הנביאים ראו בעיניהם מחזות ותמונות ושמעו קולות ודיבורים באזניהם …ואולם במעמד הר סיני הגם שהייתה דרך כח המדמה ובעב הענן , לא ראו שום תמונה , שהגם ששמעו קול ודברים לא צייר להם המדמה שום תמונה . וזה שכתוב הגם שדיבר "ה"  אליכם מתוך האש , כי היה נבואה נמוכה שעבר דרך כח המדמה , בכל זאת…"רק קול דברים אתם שמעים ותמונה אינכם ראים…" זה היה כדי שלא יטעו אחר כך לעשות איזה פסל ותמונה , באשר יטעו שהתמונה שראו – ישות ומציאות למעלה ויגשימו באלהות… מה שאמרו חז"ל שכל דיבור מעשרת הדיברות נחקק באש  על האוויר עד שהיו העם רואים את הקולות…בחפץ השם נצטמצם האוויר ,שדרכו להתפשט- ושב להיות דבר ממשי . ונדחק חומרו הנוזלי כל כך- עד שנתקשה כאבן ונעשה מן האוויר לוחות אבנים כעין אבני ספיר , כי האוויר הוא ספירי . והאותיות שנרשמו בו  בעת הדיבור  נשארו כאותיות אש חרותים דרך עובי האבן שנתגלם  מן האוויר ונראו מצד אל צד – וזה ראו כולם בעיניהם., שעל זה אמר" וכל העם ראים את הקלות…"  וזה שכתוב…"ותמונה אינכם ראים זולתי קול…"רוצה לומר- רק  תמונה של הקול ראו, כי הקול נצטייר כתמונת אותיות…" עכ"ל.

סיכומי נתנאל: אחר דבריו המחכימים הללו ננסה ליישב דעת המפרשים עד כאן. על פי החזקוני מובן שהקול יצא מתוך " האש" ומחיצת חשך ענן וערפל מנעו מהעם את הראייה מלראות את יציאת הקול ממקורו, מכנה הרב המלבי"ם את המחיצה הנקראת" חשך" גם בשם "אש". נבין  שמחיצה הייתה על מנת שלא יהרסו לראות אל הקודש. מתכוון חזקוני שהמחיצה טשטשה לראות מקור היציאה וכינתה אותו התורה בשם " אש"- ואולי על זאת מתכוון הרמב"ן " שהשיגו" אל האש- כוונתו מהמחיצה- בכל זאת הייתה השגה. גם המלבי"ם אומר " שדרך האש שהוא המחיצה השלישית " בא הדיבור( ובדבריו לקמ"ן בפסוק ט"ו מדגיש " שמתוך האש" הוא סוג נבואה). נראה שחזקוני מחלק בין המחיצות  ובין "אש"- שלדבריו הוא מראה כבוד השם – מכונה בשם " אש"- במסכים. .המלבי"ם  גורס לעניין המחיצה שחשך ואש הן אחד. ועוד מודגש במלבי"ם שהאותיות נחקקו באוויר " באש" ואותן ראו כל ישראל- במעמד הר סיני. החזקוני סובר שמקור הקול  הוא" דמות כבודו" ואותו מכנה בשם "אש" ולא נראה בגלל ג מחיצות שאחת מהן היא , חשך". ועל פי הדעה שהמלה "אש" לומד החזקוני שהיא" דמות כבודו " שלא נראה לעם – מיושבת דעתו.  והדעה על " אותיות באש" מודגשת גם בדברי " העמק דבר".אור החיים הקדוש אומר בסוף דבריו על " רואים את הקולות" כדברי המלבי"ם ממש… שראו תמונת הקול ולא תמונה ממש. אולי זה תוקף עניינו של החזקוני כאן " שלא רצה לתת פתח שמאן דהו יחשוב שהייתה ראייה ממש של " עצמות" הבורא- וזהה אינו- ואיסור חמור בתורה להגשים הרוחני- ולכן עיקר דגשו על " שלא ראו" דבר זולת שמיעה.  אור החיים הקדוש מחדש בעניין " המלאךשהוא הדיבור עצמו היה מדבר עם כל אחד…"  זה לא שמענו במלבי"ם. ואולי לסברתו "שראיית הקול" כוונתו היאשהקול הפך למלאך- נוצר ממנו מלאך ולכן מדגיש משה שלא ראו " תמונה" על מנת שלא יכשלו בהגשמת האלוהות. כיווןולראות מלאך ממש זה קצת הגשמה ואפילו יותר. ועל צד זה מסביר המלבי"ם שהקול הוא האש נראה כאותיות חקוקות. ואולי כאן אפשר לחלק בדבריושהיו ב  קולות כאחד- קול נשמע וקול נראה. ועל הקול הנראה כולם מסכימים שהוא חקיקת אותיות. ואוה"ח הקדוש מחלק עוד שיש " קול נשמע" שהוא נהיה מלאך מדבר אל כל אחד. ואולי זה דבר מיוחד שגם לא נראה כי עיקרו " קול"- שלא אמר אור החיים הקדוש  שמלאך זה היה נראה אליהם אלא אומר" היה מדבר עם כל אחד"- וכך שמעו קול וכך ראו אותיות נחקקות. שמח ומאוחד.על דרך זו עומד הרמב"ן שמשה היה כבר נביא נאמן על העם ולא היו באים להגשים נבואתו. הנה עיקר דבריהם על איסור " הגשמת הקודש"".

" האלשייך הקדוש" שולל שהיה מלאך ממש כיוון ואם היה  אז היה נראה אליהם כיוון ומלאך המגיע לזה העולם חייב להתגשם. וכתב…"ואילו היה מלאך הייתם רואים תמונה , כי מתלבש פה כתפארת אדם… עכ"ל. שאם היה מלאך היה מקבל תמונה. אם כן אולי כוונת אוה"ח הקדוש שעצם הקול שהיה מדבר אל כל אחד ואחד- לזה קראו מלאך. או שבהכרח נבראו מלאכים " חדשים" מהקול באותו רגע. אם כן כיוון ומסכים אור החיים הקדוש לדברים שלא נראה אליהם מאום וכן גם הוא לא אומר שהמלאך הנברא לדבריו נראה – נאמר ונלמד גם אנו בדבריו שלא היה נראה אליהם כללומכיוון והדיבור גם הוא נתגשם ונתקדש מאוד – כינה בו שם מלאך – אך לא כמלאך " רגיל" בלימוד הקודש או כמלאכים אשר שלח יעקב או שנראו אל אברהם אבינו. וממשיך " האלשייך הקדוש" לבאר מה נאמר באותו קול הדובר בהם. וכתב…"שהיה הדיבור אומר לישראל כל התורה שבעל פה התלויים בדיבור ההוא. נראה שהתיישב אל מקומו בשלום.

בעניין איסור ההגשמה אשר הבנו יחד ששם הדגישו המפרשים עוסק הפסוק הבא בפרשה

ט"ו…" ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דיבר "ה" אליכם בחרב מתוך האש…"

רמב"ן.

"יזהירם פו יטעו אחר הקול אשר שמעו ויעשו השחתה לקצץ בנטיעות.. עכ"ל.

מלבי"ם.

ואחר שהייתה נבואה זו  משונה מייתר נבואות שראו הנביאים …הגם שדיבר אליכם , מתוך האש באספקלריה שאינה מאירהשדרך נבואה כזו שיצייר להם המדמה מחזות ותמונה. אם כן  מזה תדעון כי צריכים אתם לשמור מאוד לנפשותיכם. עכ"ל.

ההעמק דבר

…"אלו ראיתם איזה תמונה היה בנקל לעשות אותה תמונה  שיעורר הנפש לזיכרון , כמו שאומות העולם היו עושים באליליהם. אבל עתה –רק המעשה אשר היה מכבר נדרש להיותמשרש בלב– וזהו  דבר קשה ובעי שמירה…" עכ"ל.

סיכומי נתנאל: איסור הגשמת דברים ברור ורחב בתורתנו הקדושה- וכן ב י"ג עיקרים שכתב הרמב"ם. וכן בעלי הסוד ורשב"י בראש האידרא כתב…" ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה ושם בסתר…" ודבריו הובנו כאיסור הגשמת הלימוד. ודברי העמק דבר כאן מחדשים- וגם עולים בקנה אחד כיוון ובלי הגשמת הדברים קשה לזכור  ולכן מדגיש …"שהמעשה יהיה משרש בלב…"

ל"ג…"השמע עם קול אלהים מדבר  מתוך האש כאשר שמעתאתה ויחי…"

האלשייך הקדוש"

…" כי היה הקול מתחלק לשבעים לשון … כי ארבע מסכים  ישנם לפני השכינה.  סערה, ענן גדול, אש מתלקחת ונגה לו סביב. וידוע כי המסך הראשון " סערה" שם מתאחזים שרי אומות העולם , כי חיצוני ייחשב. .. קול השם היה מתפשט  ויוצא דרך המסכים עד החיצון… ואז כל שר מקבל אחר התפשטו עד שם לפי מציאותו. וזה אומרם " מתחלק לשבעים לשון". ומכוח כל אחד מהם היה נשמע בעולם. ושומע כל עם את לשונו  היוצא מהשר שלו . אך ישראל לא הייתה קבלתם מהמסך הזה אלא מהשלישי שהוא דק ורוחני…היה המסך השלישי ההוא  כדבר מלובש – שקול השם היוצא מתוכו היה מתייחס אל קול היוצא – מתוך שופר. וזה מאמר הכתוב…" וקול שופר חזק מאוד…( שמות – י"ט\ט"ז\)… כי מצאתו " מתוך האש" וחוצה – שהיה בלי לבוש  היה מתחזק יותר. עכ"ל.

סיכומי נתנאל: על דברים אלא נופת תיטופנה אין לנו שאלות. רק הערה. אוה"ח הקדוש דיבר על ג מסכים וכאן הרב האלשייך הקדוש מציין  ד מסכים- כיוון ומסך אחד הוא לאומות העולם שגם שמעו שכתב…" סערה- ששם מתאחזים …" ומסך זה של אומות  העולם לא החשיב האור החיים הקדוש. לדברי החזקוני לעי"ל  הבנו שדיבר מתוך  ג המסכים ומשם- היוצא מהמסכים- השיגו דבריו יתברך- כדברי הרמב"ן. והאלשייך הקדוש כאן בהמשך דבריו ממשיך …" לא תאמרו כי גם האומות  שמעו … כי הלא אתה שמעת קול אלהים  ממש מתוך האש- המסך השלישי. ולאשנתלבש  הקול עד היות מעין מסך אש, כי אם מדבר מתוך האש- שהיה קול אלהים באיכותו  ממש יוצא  מתוך האש… כי האומות לא שמעו באופן זה. עכ"ל.

ברור איפה שהקול היה יוצא מתוך ג המסכים כמו שלמד החזקוני. והיה הקול יוצא דרך המסך הנקרא " אש"(חושך)  ואש זו נראתה להם- אך לא מקור הקול הפנימי מוסתר במסכים. ומכיוון ובכל זאת היה שם גם " כח המדמה " בדרגת הנבואה של כל עם ישראל יש לשאול האם ראו את המסכים עצמם? על פי הרמב"ן למדנו למעלהגם השיגו וגם וראו– על פי מה שלמדנו למעלה" שהראייה היא "ראיית הקול" הנחקקים באש על הלוחות ולא ראיית העין והשגה היא על הנמצא במסכים. ויכול להיות מאוד שאת " מסך האש" כן ראו כיוון ומדגישה התורה בפרשה את המילים  המתארות  " אש" אישו" ומה צורך בהדגשה?  הרי אש אינה" תמונה" אלא דבר שהאדם מכיר- ועוד שאש נותנת יראה ופחד( ראה בהמשך כאן ברמב"ן). ותמונה הכוונה על " הגשמת הדברים.

ל"ו…"מן השמים השמיעך את קלו ליסרך ועל הארץ הראך אתאשו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש…"

רמב"ן.

…" לא ימחול לכם על עבודת כוכבים… כי עשה עמכם מה שלא עשה לכל גוי  מעולם, שהשמיעך קול אלהים מדבר מתוך האש למען תהייה יראתו על פניכם … כי מן השמים השמיעך את קולו  ללמדך בזה מוסר השכל  ועל הארץ הראך את אישו הגדולה ,בוערת עד לב השמים  ודבריו כולם – שמעת מתוך האש… תשמור מצוותיו למען ייטב לך בשמים ממעל ולמען תאריך ימים על הארץ מתחת. עכ"ל.

 סיכומי נתנאל: בפירוש אומר הרב שנראתה האש עד לב השמים. ואיני יודע אם זו " אש המסך הנקרא חושך" או אש אחרת אשר הייתה מלהטת סביב- אולי סמך הרמב"ן על פסוק מפורש בפרשת "עקב" שלאחר פרשה זו – בפסוק מתאר משה את ירידתו מההר…" ואפן וארד מן ההר וההר בער באש ושני לוחתהברית על שתי ידי…"בפרשת עקב(דברים-ט\ט"ו).  או אולי הם " הקולות" אשר הפכו לאש וחצבו את האותיות בלוחות- זה אינו כיוון ואם הקול פסק – אין צורך יותר באש ההיא- וכאן משה מתאר את ירידתו מההר עם הלוחות – מובן וזו " אש " נוספת.

נראה שאפשר לנו בלימוד לחלק בין " הקול שהפך לאש – והןהאותיות הנחקקות" וזו האש ניראית- כיוון וראו האותיות נחקקות. הייתה אש נוספת – כנראה- בירידת " צבאות השם על ההר" כנראה גם היה " באש" ניראית- ונכתב חקוק בתורתנו הקדושה…( שמות, י"ט-ט"ז, י"ח\.." ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קלות וברקים וענן כבד על ההר  וקל שפרחזק מאוד  ויחרד כח העם אשר במחנה…" (י"ח)…"…והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו " ה" באש  ויעלעשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד…" וכמו כן יש את " מראה כבוד השם " הנכבד והנורא"  הנראה" כמראה אש" אוכלת בראש ההר" והוא נסמך על פסוק מפורשבסוף פרשת משפטים- פסוק י"ז…"ומראה כבוד "ה" כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל…"… כנראה כאן שמשו המסכים – על מנת לא יהרסו העם לזון עיניהם" בכבוד"  כבלע את הקודש ומתו, והכתוב בפסוק אחריו מציין…" ויבא משה בתוךהענןויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה…". ועוד פסוקים בסוף ספר שמות פרשת פקודי בהשלמת אהל מועד…"ויכס הענן את אהל מועד וכבוד "ה" מלאאת המשכן (ל"ה) ולא יכל משה לבא אל אהל מועדכי שכן עליו הענן וכבוד "ה" מלא אתהמשכן…

"(ל"ח)…" כי ענן "ה" על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם…".עוד צריכים אנו בהמשך לדלות פנינים נוספותבדבריהם על מעמד הר סיני.

ובפרשת עקב מופיע הפסוק…

"וידעת היום כי "ה" אלהיך הוא העבר לפניך  אש אכלה הוא…"דברים ט \ג.

אור החיים הקדוש.

…" כי עשרת הדברים באו להם בשתי הדרגות… שתי דברות שהם אנכי ולא יהיה לך , הגיעו לישראל מהשם, בכח הדברים ובתגבורתם וכנגדם אמר…" מן השמים השמיעך את קלו…"ושמונה דברות תשלום העשרה שמעו אותם מהדברים עצמםשיצאו מהאדון ברוך הוא  וכנגדם אמר…" ועל הארץ הראך את אשו.." הוא ראיית " הקולות" שהם " להבות אש"  שנחצבו בדבר השם וראו אותם ישראל …" וכל העם ראים את הקלות…"  …. ואומרו " ודבריו שמעת מתוך האש" … כי השמונה דברות שמעו אותם מתוך האש האמורה  שהוא המלאךאש לוהט … עכ"ל.

סיכומי נתנאל: הפלא ופלא.  "אש" שהייתה קולו של השם יתברך- הוא הקול היוצא מתוך המסכים השלשה. ושתי דברות ראשונות שמעו ישראל בקול השם ממש. ואת השמונה  שמעו על ידי "האש" עצמה שהייתה מדברת בהם- וקראו הרב מלאך אש לוהט. ועל ידי דברי החזקוני שכתב…" על ידי חשך ענן וערפל שהיה שם" נראה ללמוד בדעתו  שבשתי הדברות הראשונות  שהיו בקול- אז כן ראו כעין מסכים – אך בפנימי- לא ראו – שהיה שם " כבוד השם". ואז "ירד" הקול האלוהי יותר למטה ממש לעיניהם על ידי אש גדולה מאוד-  כיוון והקול הפך לאש והוא החוצב את אותיות הדברות על הלוחות. אם כן נשאל " שתי הדברות הראשונות – המתינו באוויר עד התגלמות האש? או שאולי כאן כבר אין שאלה אלא שהכל נעשה יחד בייחוד מיוחד וגמור – ששיכלנו אינו מורגל בו וכמו שכתבנו למעלה על חילוק בין " קול נשמע" וקול נראה" שהן ב בחינות בקול – שהיה אחד ומיוחד.

ה-ד…" פנים בפנים דיבר "ה" עמכם בהר מתוך האש…"

רש"י: אמר רבי ברכיה. כך אמר משה . אל תאמרו  אני מטעה אתכם על לא דבר  כדרך שהסרסור עושה  בין המוכר ללוקח – הרי המוכר בעצמו מדבר עמכם…"

משכיל לדוד.

…" קרא לשם " לוקח". … שלקח את ישראל  להיות לו לעבדים. ואלו בעניין התורה נקרא" מוכר". כמו שאמרו חז"ל…" כי לקח טוב נתתי לכם תורתי על תעזובו…"

העמק דבר…" פנים בפנים:  באותו פנים שאתם תהיו עמו , באותו פנים יהיה הוא  יתברך עמכם… כמו שאדם מכין עצמו בדרך לימודו- כך באה עליו הסיעתא מן השמים… ההשגחה העליונה – לפי מעשה האדם… כמו ההשגחה העליונה תלוי במקבלים כך כח השגת התורה תלוי במקבל, אם נותן נפשו עך בחינה גבוה או מסתפק  במועט…" עכ"ל.

סיכומי נתנאל: אפשר ללמוד את רש"י לפי דברי " העמק דבר" . לוקח- זהה הסיעתא דשמייא וההשגחה המוכנה לנו. " מוכר" זה על פי כל אחד ואחד – מה רוצה לקנות – זה מה שיקבל. מתוק.

 "הרב אבן עזרא"

…" פנים בפנים: בלא אמצעי. והטעם , כאשר ישמיע המשמיע קולו לאחר ופניו אל פניו ואם לא יראנו. עכ"ל.

 סיכומי נתנאל: נוקט האבן עזרא רמז- " ואם לא יראנו" – ואולי כוונתו שנראו הקלות. שהרי יש פסוק מפורש…" לא יראני האדם וחי…". ואולי כוונתו העיקרית היא " בלא אמצעי" – כוונתו – ללא נביא אלא באופן ישיר דיבר אל העם- וזה חידוש- וזה עיקר הדבר בפסוק השלישי לעי"ל ( ל"ג) בדיון שהבאנו כאן…" השמע עם קול אלהים…".

מלבי"ם.

…" שלא קיבלנו את התורה על ידי " שליח"…

רבינו בחיי.

…" על דרך הפשט" ללא אמצעי…" … ועל דרך המדרש " פנים בפנים" בדמיונות הרבה….שנאמר( הושע י"ב) " וביד הנביאים אדמה…"… בים סוף נראה "כבחור ערוך למלחמה"… על הר סיני "כזקן". עכ"ל.

נסיים בדברי "הגור אריה" למהר"ל. בראשית ו-ו…" וינחם "ה" כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל ליבו…" " אבל העיקר כי יש מסך בינו ובין ברואיו והגלות הכבוד על הר סיני  או בזולתו מן המקומות- הוא הסרת המסך המבדיל…" עכ"ל.

נתנאל בן אהרון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.