פרשת ויחי – השגחה – הרב נתנאל בן אהרון

בראשית מח- טו…" ויברך את יוסף ויאמר. האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודי עד היום הזה…"
טז…"המלאך הגאל אותי מכל רע הוא יברך…"
דברי המפרשים.
רב פנינים…." הנהגת ה בעולמו שתיים. אחת הנהגה ניסית ע"י ה בעצמו לא על ידי מלאך ושרף ולא על ידי שום נברא.
השנית, הנהגה טבעית שהיא מתנהגת על ידי מלאכים ושלוחים…. הנה אצל יעקב היה כל ימיו הנהגה טבעית… אברהם ויצחק נתברכו בהנהגה ניסית…, עכ"ל.
.רמב"ן. יקרא הנביא אל אלהי אבותיו אשר לו הגדולה והגבורה ועשה עמהם את הגדולות ואת הנוראות. ויקרא לאלהי האמת אשר הוא רועה אותו מאודו… והמלאך הגואל הוא העונה אותי בעת צרתי…" עכ"ל
נתנאל: ואולי כוונת הרמב"ן …" הגדולות שעשה עם אבותיו" כוונתו להנהגה ניסית שמזכיר הרב פנינים . ומה שכתב .." אלהי האמת.." מוסב על המשך הפסוק…"הרעה אותי מאודי עד היום הזה…" זו מידתו של יעקב מדת האמת. ואילו המלאך הוא ההנהגה הטבעית.-ומכנה אותה הנהגת אמת. ופסוק המלאך הוא כמו הסבר לחלק השני של הפסוק…" האלהים הרעה אותי…".
מלב"ים.:…" שיש שני מיני הנהגות ש ה מנהיג בהן את עולמו.
הנהגה הטבעית-שבה לא יביט אל המעשים כי היא הנהגה קבועה תמידית. הנהגה ניסית- שזה תביט על מעשי הדור וצדקתם. ואין ה יכול להשפיע טוב וחסד על ידי הנהגה זו רק בעזר מעשה הצדיקים ולפי אתערותא דלתתא. ויעקב שהיה מקטין עצמו אמר…" אשר התהלכו לפניו " יכינו הורדת השפע הנסית על פי מעשיהם הטובים. וההנהגה עמו ( עם יעקב) היא" אלהים הרעה אותי מאודי…"בדרך הרגיל. " המלאך הגואל…" על פי טבע –לא בניסים גלויים. עכ"ל.
ובסוף הפרשה כותב המלב"ים על הפסוק…" נ- יז…"שא נא פשע אחיך וחטאתם.." …"מבאר שכל עניין זה (מכירת יוסף) לא היה עניין בחיריי, רק שהיו מוכרחים במעשה זה על ידי ההשגחה העליונה שסיבב ה שימכרו אותו כדי שיעלה לגדולה … רק שהיו שלוחי ההשגחה העליונה .." עכ"ל.
נתנאל: כאן כותב המלב"ים מושג חדש מהמפרשים לפניו…" השגחה עליונה." ואולי כוונתו שהמושג " השגחה " הוא בעניין ששייך בו " בחירה". כמו שכתב לעי"ל…" לא היה עניין בחירי…" ששייך בו בחירה. ועניין מכירת יוסף לא היה תלוי כלל בבחירת האחים או בהחלטתם ולכן יוסף אומר להם שאינם אשמים כלל כיוון ולא הם פעלו אלא ההשגחה.
וכאן אולי החלוקה בין" השגחה פרטית" ששייך בה בחירה ומעשה ובין " הגחה עליונה" שלא שייך כאן בחירה כלל.
ויש לדון בעניין " …"אתם חשבתם לרעה"… האם רק על המחשבה חל המושג " השגחה עליונה" או אפילו על המעשים עצמם של ההורדה לבור והמכירה עצמה. ונראה לי כרגע שעל המעשים עצמם כן יתחייבו לעשות תשובה .ועוד צריך לדון מה ההבדל כרגע בין מושג הרב פנינים בהתחלה על .." הנהגה ניסית והנהגה טבעית " וכן המלב"ים עצמו- ובין מושג זה של " השגחה עליונה".
על פניו הגדרת הרב פנינים להנהגה ניסית…" על ידי ה בעצמו לא על ידי מלאך ושרף ולא על ידי שום נברא.." קרובה מאוד לדברי המלב"ים על ההשגחה העליונה. ומה שמובן לי כרגע הוא שהמושג " הנהגה " הוא מושג כללי יותר כמו " חוקי הבריאה" על העמים ואנשים בעולמו וכמו שכתב במלב"ים שהנהגה טבעית אינה קשורה למעשיםומושג ההשגחה מחובר וקשור יותר למעשים עצמם ולבחירת האדם.
העמק דבר: על הפסוק בפרשה מח-יא…" ראה פניך לא פיללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך…"
…" כי כך דרך ההשגחה העליונה לעשות דבר גם בלי שום השתדלות האדם…" עכ"ל
נתנאל: על פי דבריו על דרך ההשגחה העליונה אפשר להבין … מי זימן את אורחת הישמעאלים נושאת הבשמים… ומי זימן את חלומות שר המשקים והאופים… ומי זימן את חלום פרעה וכן מי גרם לעגל של אברהם אבינו לברוח למערת המכפלה ועוד בלי סוף פרטים ופרטי פרטים אשר נכנסים תחת מושג זה של השגחה עליונה. ונוסיף עוד רמזים בפרשה…" האלהים אשר התהלכו…" האלהים הרעה אותי…"
היה יכול לכתוב …" אלהים אשר התהלכו" אלא שתוספת אות ה זו רומזת על שם הויה ברוך הוא- והוא הרמז למדרגה העליונה של ההשגחה. כיוון ובכל מעשה בראשית מוזכר שם אלהים בלבד . ובסוף המעשה כתוב…" ביום עשות הויה אלהים ארץ ושמים…" ושם כתבו חז"ל על שיתוף הרחמים בדין- וזו הנהגה מיוחדת. ואולי על פי מה שלמדנו כאן הנהגה טבעית רמוזה בשם אלהים והנהגה ניסית בשם הויה. ושני השמות הללו יחד כמו ברמז יעקב…" האלהים" זו ההשגחה העליונה וכן רמז יוסף בדברו אל אחיו כאן…" ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטובה…" . ועדיין אפשר להקשות כאן – הרי כל הרמז הוא כשהאות ה הצטרפה לשם אלהים וממנה רמזנו על צירוף שם הויה. אך בדברי יוסף אין תוספת של אות ה אלא אלהים בלבד ללא אות ה.
ואפשר לתרץ על פי המשך הכתוב…" אלהים חשבה לטבה…" כיוון ומזכיר מחשבת האלהים אולי הכוונה לאותה מדרגה של שם הוויה.

אברהם יוסף יעקב

בראשית. פרק נ פסוק כ"…" ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה…"

אור החייםהקדוש…" והרי זה דומה למתכוון להשקות חברו כוס מות והשקהו כוס יין – שאינו מתחייב כלום והרי הם פטורים וזכאים גם בדיני שמים…" עכ"ל.

רשב"ם…"הקב"ה גרם לכם. ואתם לא פשעתם כי לטובתכם נתכוון הקב"ה…"עכ"ל. יש להבין בדבריו מהי הטובה שנתכוון השם? עונה על כך "הספורנו".

 ספורנו…" הנה פעולתכם הייתה בשגגה שחשבתם אותי לרודף . ואם היה זה האמת היה פעולתכם בדין. אלהים חשבה … המציא בכם זאת השגגה לתכלית טוב. עכ"ל.

על פי דברי הספורנו אפשר להבין "שהרעה" הכתובה בפסוק בדברי יוסף היא מחשבתם עליו כרודף– ולא מעשיהם… המכירה או הזריקה לבור.

העמק דבר…" ואתם חשבתם עלי רעה- הסביר שאין לו לגמול להם רעה  שהרי המה חשבו שהוא הרע להם וכן כתב הספורנו וגם זה אינו חטא על מה שחשבו שהרע להם, על זה הוא מבין כי אלהים חשבה לטובה... הוא יתברך הסב שתחשדוניותעשו לי רעה כדי שתגיע מזה טובה…. עכ"ל

העמק דבר מוסיף בדבריו גם את המעשה וגם את המחשבה…" הסב שתחשדוני ותעשו לי רעה. מתוך המלה " הסב" אפשר ללמוד שהייתה בשורש מחשבה אחרת  וממנה הסב הקב"ה את מחשבתם. נשאל אם כן מהי המחשבה המקורית שממנה הסב ?

בעניין המעשה הרי גם אור החיים הקדוש כותב" " השקהו כוס יין" הרי יש כאן מעשה.

כותב האלשייך הקדוש…" אך האלהים כבר חשבה לטבה. נמצא כי פשעכם אינו רק מחשבה- ולא כולה אלא חציה כי מתחילה חשבה השם לטובה. והוא מאמרם ז"ל…, בראשית ל"ז פסוק י"ד…" וישלחהו מעמק חברון…רש"י…"מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבורבחברון לקיים מה שנאמר לאברהם בין הבתרים…" ידוע תדע כי גר יהיה זרעך " .

זו כנראה המחשבה הראשונה אשר ממנה הסב הקב"ה את מחשבתם של אחי יוסף על פי רמז העמק דבר.

יש לנסות וללמוד האם " המחשבה הטובה" הכוונה שהשם חשב על מחשבתם הלא טובה מחשבה אחרת טובה ? והיא שקבעה את כל המהלך?. או שאפשר ללמוד שמחשבתם (שאנו חושבים שהייתה לא טובה)– היא  מחשבת השם הטובה ואין כאן ב" מחשבות אלא מחשבה אחת בלבד.

דברי המלב"ים:…" כי אף שידוע שיש הבדלבין בפעולות הטובות שילווה אל עושיהן עזר אלהי לעזרו לבצע מעשהו אשר התחיל בבחירתו ובין הפעולות הרעות שנעזבים כולם לבחירת האדם מבלי ילווהו שום עזר על עשייתם… ואם כן לא יצויר שהתחבר בפעולה הרעה הזאת של מכירת יוסף שום עזר אלהי וכל שכן הכרח אלהי על עשייתה. שאם כן תתבטל הבחירה האנושית.

מכל מקום אחר ששבטי יה טעו בדמיונם וחשבו שהוא מעשה טובה ומצווה … וכוונתם היה לשמים… והיה ראוי שיורה השם חטאים בדרך ויצילם מחטא זה … הגם שמעשה המכירה הייתה בחירית , מכל מקום השנאה ששנאו אותו .. וכתונת פסים… וסיפורי החלומות שהיו אמצעיים אל המכירה היה מאת השם. כמו שכתוב במדרש… למה "וישנאו אותו"? כדי שיקרע הים לפניהם. וכן השליחות ששלחו יעקב היה נגד דרך הטבע רק מעמק חברון. והגם שהמכירה הייתה בחירית היו כמוכרחים מצד השנאה שהקבע בליבם… והשם סגר לפניהם הדרך ולא האיר עיניהם לדעת האמת כי יוסף צדיק הוא … ושיכיר יעקב שנאת האחים ולא ישלחהו למקום סכנה  ועל כן אמרו שהיה יעקב ראוי לירד בשלשלאות של ברזל למצרים …ולא היה אפשר שיהיה זה רק על ידי שיוקח בשביה על ידי שובים ויוליכוהו בשלשלאות … וסיבב הקב"ה שיהיה בכבוד כי עין השם על יראיו . שהגם שאם היה נמשך בשלשלאות היה נעשה התכלית הכללי שירד יעקב למצרים, אבל השגיח השם שיהיה זה בכבוד על ידי יוסף ולא על ידי שבי ומאסר- שזה מחסדי השם על יראיו. עכ"ל.

מדבריו נראה שהייתה רק מחשבה אחת היא מחשבת השם- לקיים את העצה( גזרה) של ברית בין הבתרים אשר נכרתה עם אברהם אבינו. כמו שכתב המלב"ים שנתן בליבם לשנוא אותו על הכתונת והחלומות. אך המעשה היה בבחירתם- ואולי לכן נענשו בעשרת הרוגי מלכות. ועל פי סיום דברי קודש המלב"ים אפשר להבין שהשם גילגל כל העניין על יוסף במקום על יעקב… שהיה חייב לרדת למצרים על פי גזרת בין הבתרים.

על כך כתב הנחלת יעקב:.." עצה עמוקה… להשלים אותה עצה עמוקה של "ידוע תדע" … שיקויים " כי גר יהיה זרעך ועבדום…"כדי לקיים אחר כך…" ויצאו ברכוש גדול…" ואם לא יקוים ראשית העניין גם כן לא יקוים אחרית העניין- ולכן הסכים אותו צדיק הקבור בחברון כי כן דרכן של צדיקים- תחילתן ייסורים וסופן שלווה. ועוד שארץ ישראל אחת מ ג" מתנות שלא נתנו אלא על ידי יסורין. עכ"ל.

וכתב " הצדה לדרך"…" אמר הקב"ה לאברהם-בחר לך במה שתרצה שידונו בניך. או בגיהינום או במלכויות – ואברהם בירר לו שיעבוד מלכויות. אם כן בהכרח ישלח אותו ( יעקב את יוסף- תוספת שלי) כדי שיגלגל הדבר שיבא לשעבוד , כדאיתא  בבראשית רבא פרשת לך- לך פרשה מ"ד. עכ"ל.

נתנאל בן אהרן.

2 Comments on “פרשת ויחי – השגחה – הרב נתנאל בן אהרון”

  1. שאלה לרב:
    מדוע רש"י (וגם יוסף) אינו מתייחס כשיעקב מזכיר בפעם הראשונה "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי"?

  2. תגובת הרב:

    תשובה לשאלתך.

    בספר " משך חכמה" לרב מאיר שמחה כהן מדווינסק( נפטר לפני שמונים שנה בערך)מופיע התשובה עבורך ממש כמעט מילה במילה. זה רק מלמד שהשאלה במקומה. אני מעתיק עבורך את מה שכתב ואחר כך אוסיף מספר מילים. תחילת ציטוט…" אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי… פירוש דארץ ישראל הוי מוחזקת מורשה מאבותיהם. אם כן- אם היה עושה ליוסף בכור הרי היה מנשה בכור אצל יוסף והיה לפי זה נוטל מנשה שני חלקים משני חלקי יוסף- ואפרים רק שליש( שהבכור יורש פי שניים- תוספת שלי).
    לכן אמר כי לא נתן ליוסףרק לבניו- שיהיו כבניו(של יעקב-תוספת). וכן כתוב בדברי הימים" נתנה בכורתו לבני יוסף" . ואם כן אפרים שווה למנשה- לכן לא הקפיד יוסף רק על אשר ישית יד ימינו ולא מה שהקדים אפרים למנשה באמירתו.
    ולכן אמר "ידעתי" כשאמרתי אפרים ומנשה "גם ידעתי " עכשיו. ובמכוון אמרתי ועשיתי כך ודו"ק. סוף ציטוט.

    ולשאלתך על רש"י. רש"י כן התייחסעל המקום בו מוזכרים אפרים ומנשה בפעםהראשונה בפרק מח פסוק ה וכתב שם…" שיעקב מדבר על החלוקה לנחלות- כאשר ירשו את ארץ ישראל. ולכן לעניין נחלות לא משנה את מי מזכיר כיוון ואפרים ומנשה ירשו חלקים שווים בדיוק כמו שאר בני יעקב אך לא יהי שבט בשם " שבט יוסף". עיין שם במפרשים ורווה את צמאונך. הרמב"ן חולק על רש"י ויש לו שיטה אחרת בעניין ירושה וחלוקת ארץ ישראל.
    ידידך נתנאל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.