שמות ל פסוק י"א…" כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו… ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם…"
רש"י…"כי תשא…" אל תמנם לגולגולת אלא יתנו כל אחד מחצית השקל…
רש"י… ולא יהיה בהם נגף…" שהמניין שולט בו עין הרע…"
אם כן המניין שולט בו עין הרע וחפץ השם שמשה ימנה את העם … יבטל השם את עין הרע – ומדוע צריך למנות על ידי שקלים ולהשאיר עניין עין הרע על מקומו- שיבטלו לפי שעה. ואולי מגלה מדרכי השם הנכבד שאינו משנה הסדר והחוקיות שקבע גם לא לפי שעה ויש ללמוד.
לקוטי אנשי שם:…"המניין מראה על חשיבות כל אחד ואחד בפני עצמו, לכן יפקד מדת הדין על כל אחד ואחד ומבקרים פנקסו. והנה "אין צדיק בארץ ולא יחטא" ולכן יכול לשלוט בהם הנגף ח"ו. עכ"ל.
ויש להבין עדיין – אם רוצה השם יבטל מדת הדין ולא יביט המידה בפנקסם. על כך משיב הכלי יקר
כלי יקר…"יש מקום לשרי מעלה שלהאומות לקטרג… לפיכך צריכין בפעם ההוא אל כופר נפש להשקיט מדת הדין… לפי שאין סתם מספר הגורם – כי אם זה המספר הבא לנטלם ולנשאם בכי תשא את ראש…" עכ"ל.
מבואר שהמניעה היא מצד שרי מעלה של האומות והם המקטרגים. וללא קטרוגם הרי יאמרו" איפא ואיפא " ואינו משנה השם יתברך הסדר- אלא מודיע לישראל כיצד ינצלו מהקטרוג. ומה שמובן כעת הוא שהמדרגה היא מדרגת העם ולא מדרגת יחידים.
מהר"ל מפראג– " גור אריה…" העין הוא נותן גבול לכל דבר . והברכה- אין גבול לה שזהו עניין הברכה…. ולכך נאמר בברכה …" ופרצת ימה וקדמה …"ואין לו גדר וגבול….כאשר ישראל יחד יש בהם תפיסת עין יותר ברורה ולכך הסכנה משטן גדולה יותר… מביא את דברי מדרש תנחומא שמות ל"א …" לוחות ראשונות על שניתנו בפומבי- לפיכך שלטה בהם עין הרע ונשתברו…" עכ"ל.
מובן מדברי קדשו " שכשעם ישראל יחד, יש בהםתפיסת עין ברורה יותר ולכן יכולים לקבל שליטה של עין הרע חלילה. אם כן המניין הרי מחבר ואוסף ומאגד את כל הנמנים ולכן יש תפיסת עין ברורה יותר למקטרגים לקטרג והם השרים של אומות העולם כמו שלמדנו למעלה.
חידוש( בנושא הראייה)
ואולי אפשר לחדש כאן בהקשר הראייה בעניין אברהם אבינו אשר ראה המלאכים בראשית ח"י פסוק ב …" וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם…"
אפשר לחדש כאן מה שכתב המהר"ל על " תפיסת עין ברורה…" גם באברהם ובראייתו את המלאכים. אך אברהם עיני קדשו ראו לטובה וראייתו היא שהגשימה וצמצמה מראה המלאכים להיותם כבני אדם- כמו מלאכת " מכה בפטיש", כאשר הראייה הראשונה היא הטבעית והשנייה היא תפיסת עינו המבורכת. עוד דבר דומה הוא שגם כאן יש לשון של וישא ופרשתנו נקראת כי תשא. וכתב מהר"ל "בגור אריה" בבראשית פרק י"ז הערה 4…"כאשר אברהם אבינו הסיר הערלה מעצמו היה מולך גם על כוחות לא גשמיים כראייה וכשמיעה… עכ"ל. ואולי הצלחתי לכוון לדעת גדולים.
נחזור לעניין.
דברי המהר"ל בפרשת פקודי על דברי רש"י. שמות ל"ח פסוק כ"א…" אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה…"
רש"י:…"משכן משכן שני פעמים. רמז למקדש שנתמשכן בשני חרבנין על עונותיהם של ישראל… עכ"ל.
מהר"ל…" … מאי עניינו לכאן ?… שנמנו כל המשכן ומפני כך שלט בהם עין הרע, שכל דבר שבמניין עין הרע שולט בו… וכן בית המקדש… כל דבר שהיה במקדש היה בו מניין … וכל מקום שיש מניין עין הרע שולט… עכ"ל.
ובהערות כתב הרב הרטמן…"מדוע מנו את המשכן אם דבר זה גורר בעקבותיואת חורבנו?… הכנסת המשכן לרשותם של ישראל ( ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם…") מחייבת שתהייה לישראל תפיסה במשכן- ותפיסה זו היא המניין של כל פרטי המשכן- כי המניין מחצין את הדבר ומאפשר את האחיזה בדבר . וכמובן כתוצאה של תפיסת ישראל במשכן ישנה אפשרות לחרבן המשכן, כי חרבנו נובע מכך שאין ישראל ראויים שישכון בתוכם המשכן… עכ"ל.
נמצאנו לומדים שגם רש"י ומהר"ל( מסביר את רש"י) התקשו…" מאי עניינו לכאן? שואל המהר"ל. דווקא כאשר מספרת התורה על המשכן בשיא תפארתו- שם מונח הרמז על חרבן שני בתי המקדש – לפי רש"י – התורה כותבת פעמיים…" משכן , משכן…" דווקא להדגיש את החורבן. וכן שואל הרב הרטמן כאן אותה שאלה בה פתחנו…" מדוע מנו אם זה גורר החורבן? על פי דבריו נראה שהדבר מחויב מצד חוק הבריאה ולאו דווקא מצד הנהגת השם את עם ישראל- ומסביר כיוון והם חייבים " לתפוס במשכן" וזה על ידי מניין( ואולי כוונתו שאין דרך אחרת לבני אדם לעשות אלא כך- וזו החוקיות אותה השם לא משנה. אך בעניין עין רעה פרטית במניין משל בני האדם נתן דרך לעשות על ידי שקלים-גם אינו משנה את החוקיות כמו שהסברנו למעלה בעניין קטרוג השרים על חשיבות המניין).עניין הנגף בו פתחנו הוא עניין רגעי להינצל מעיין הרע- על בני האדם שלא ינגפו- ועל כך נותן השם עצת המניין על ידי שקלים, אך כאן כבר מדובר בבתי המקדש ושוב חזרנו למדרגת עם. ויש להבין. למעלה כתבנו שהמניין הוא במדרגת העם- וזה נכון אך הנגף הוא פרטי כנאה על פי מעשיו וזכויות של כל אחד. ואילו כאן בבתי המקדש שנחרבו המדרגה היא ממש מדרגת עם כולו ללא קשר עם הנגף המוזכר בפרשה כי תשא.
ובסיום דבריו שכתב…" שאין ישראל ראויים שישכון בתוכם המשכן.." התכוון לבתי המקדש כיוון והמשכן נגנז אך לא נחרב- ואולי רק כלי קודש ששימשו במשכן וגם במקדש נאבדו בגלות המר. ותלה החורבן בכך שישראל "אינםראויים"… וזו אולי מדרגה אחרת שאינה פרטית אלא הקשר בין העם ובין השם יתברך על ידי קיום המצוות ,לימוד תורה ובין אדם לחברו. ואנו הרי יודעים שעיקר מה שהשם רוצה היא האחדות בין אדם לחברו – וחרבן בתי המקדש היה גם על עניינים אלו. אם כן שבנו למדרגה פרטית של בין אדם לחברו בתוך המדרגה הכללית המדברת על כל עם ישראל. ואולי לכן במצוות מחצית השקל בה אנו עוסקים אמרה התורה…" פסוק ט"ו…" העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט…" ואולי זו מדרגה בפני עצמה המחברת את הפרט והכלל בעם. ועוד על המלה שנקט הרב" ראויים". שורש המלה הוא...ר.א.ה. כמו שורש המלה ראייה אותה הזכרנו בהתחלה וגם בראיית אברהם את המלאכים. וכתב הרד"ק בספר השורשים על הפסוק במגלת אסתר פרק ב פסוק ט…" הנערות הראיות לתת לה…" וכתב " בעניין חוב וחוק עכ"ל. דבריו אלו יכולים לסכם את הנושא. כאשר הסתכלות העין שלנו תהיה טובה במדרגת אברהם אז יתוקן " בין אדם לחברו" שלנו- שהרי אברהם היה מושלם במידה זו. ופועל יוצא מכך נעשה את חובותינו כלפי שמים כמו שצריך ללא פשרה ואז החוק שטבע יתברך בעולמו- יהיה בעזרנו לטובה ולברכה יחד עם סיעתא דשמיא. נתנאל בן אהרון.
