"רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה"
פרק לא פסוק ב
עמרם יעקב זריהן | י״ב בניסן תשפ״ו | bmkolinfo@gmail.com
רואים מפסוק זה שאדם אינו יודע על דברים שניפסקים לגביו בעולמות העליונים וכל זה בזמן שהוא מנהל את חייו כאן בעולם הזה בשיגרת חייו כרגיל.
אדם יכול לתכנן דברים עתידיים ואינו לוקח בחשבון שיש למעלה מי שקובע לו כיצד חייו יהיו בעתיד.
כך אנו רואים בפסוק זה שבורא עולם מודיע למשה שנפסק על בצלאל בן חור להיות זה שיתכנן את בניית המשכן
ובו בזמן בצלאל נמצא בעולם הזה ואינו מודע למה שקורה למעלה.
ניקח לתשומת ליבנו לדעת ולהבין שמעשינו בעולם הזה כבר מתוכננים מראש וגם כשדברים לא קורים כמו שחשבנו
זה מהסיבה שכך לא היה מתוכנן לנו מראש ולכן אין סיבה שנכעס או נתייאש כשזה לא קורה.
"וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר-אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל"
פרק לב פסוק י
עמרם יעקב זריהן | י״ב בניסן תשפ״ו | bmkolinfo@gmail.com
רש"י: הניחה לי. עדיין לא שמענו שהתפלל משה עליהם והוא אומר הניחה לי, אלא כאן פתח לו פתח והודיעו שהדבר תלוי בו, שאם יתפלל עליהם לא יכלם.
רואים כאן כמה רחמיו של בורא עולם גדולים וכל כך רוצה בתשובה של כל אחד מאיתנו. גם בחטא כל כך חמור ועוד מיד לאחר עשרת הדיברות בהר סיני, עדיין בורא עולם משאיר לנו פתח לתשובה וחרטה.
מכאן, ילמד כל אדם שגם אם הוא בתחתית השאול ונראה על פניו שסיכוייו קלושים, חס ושלום מלהתייאש. בורא עולם מחכה לנו שנחזור בתשובה ונתחרט על מעשינו כי יש פתח לכל אחד להיכנס וצריכים להתחזק מיד ולא ליפול כי אבא שבשמיים אוהב אותנו מכל העמים ורוצה אותנו שנייחל אליו כי אנחנו בניו.
"וַיְחַל משֶׁה אֶת-פְּנֵי יְהוָֹה אֱלֹהָיו וַיּאמֶר לָמָה יְהוָֹה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה"
פרק לב פסוק יא
עמרם יעקב זריהן | י״ב בניסן תשפ״ו | bmkolinfo@gmail.com
"לָמָה יְהוָֹה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ"
שאלה זו ששואל משה את הקדוש ברוך הוא נראית לא מובנת. הרי הכעס כאן ברור. עם ישראל חוטא בעגל תוך 40 יום ממעמד הר סיני
בזמן כל כך קצר ועובר על עבודה זרה שהיא מהחמורות בתורה, אז מה הפלא של משה על כך?
שמעתי בשיעור קצר בין מנחה לערבית בבית כנסת באשדוד על ידי הרב דהן (לא זוכר בשם מי החידוש הזה)
רעיון מאד הגיוני לחטא העגל הקשה הזה.
עם ישראל הגיע להר סיני 40 יום אחרי יציאת מצרים וידוע טענת המלאכים בזמן קריעת ים סוף על כך שהם שואלים את הקדוש ברוך הוא מדוע הוא מציל אותם כי הרי גם המצריים עובדי עבודה זרה וגם עם ישראל היו עובדי עבודה זרה במצריים?
מעצם השאלה צריכים להבין שכדי להחזיר את עם ישראל בתשובה נדרש זמן רב כדי שניתן יהיה לעקור מהם את החטא הזה שהוא משולשה עבירות החמורות בתורה.
מכך מובנת שאלתו של משה על חרון האף של הקב"ה על עם ישראל כי הרי לא מזמן הם יצאו ממצרים וחטא העגל הוא די מובן מאחר והם עדיין לא התנקו מעבירה זו שבה היו שקועים כל כך הרבה שנים במצריים. משה בעצם מנסה לסנגר על עם ישראל כדי שהקב"ה לא יעניש אותם.