פרשת בהעלתך – הרב נתנאל בן אהרון

במדבר –ח\ב\…" דבר אל אהרן ואמרת אליו  בהעלתך את הנרת אל מול פניהמנרה יאירו שבעת הנרות…"

רש"י: למה נסמכה פרשת המנרה לפרשת הנשיאים? לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא , ולא שבטו. אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם– שאתה מדליק ומיטיב את הנרות." עכ"ל.

הרמוז בדברי המדרש תנחומא שמביא רש"י.

מפורש בדברי המדרש – התייחסותשל הקב"ה – לחלישות דעתו של אהרן כשראה " קרבנותהנשיאים". מחשבה שחישב אהרון בליבו הטהור "ולא נאמרה  בפסוקים– זוכה להתייחסות מידית ולפרשה בפני עצמה.מובן לנו- ששומע השם מחשבת אהרון, שמעיקרי האמונה ידיעת  השם מחשבות האדם בליבו. אך צריך ללמוד – כיוון והתייחסות למחשבההיא מיוחדת בדקותה- ויותר מכך-שמגיב השם על מחשבה( המוגדרת כאן כחלישות דעת.). יוצא מהמסופרבמדרש באופן פשוט"יודע ושומע השם מחשבתו של אהרון" שהרי אהרון מעצמו לא שאל או אמר דבר– ומגיב אליו לפייסו- באמירה " שלך גדולה משלהם"וזו הדלקת המנורה. אפשר לשאול מדוע מתייחסת ההשגחה אל חלישות הדעת של אהרון "ומפייסת" דווקא בנושא של הדלקת המנורה? הרי אפשר היה להתייחס בנושא אחר- אם כן באה תורה ללמד דבר דווקא בהתייחסות לנושא המנורה.

יום השמיני למילואיםהיה בראש חודש ניסן( על פי רוב הדעות)ועל פי דברי חז"לנטל עשר עטרות והן…ראשון למעשה בראשית, ראשון לחודשים, ראשון לנשיאים, ראשון לכהונה, לעבודה, לירידת אש, לאכילת קודשים, לאיסור הבמות, לשכון שכינה בישראל, לברך את ישראל. אפשר להקשות הרי בתחילת חומש זה שאלו על הטעם של מפקד בני ישראל … אחת התשובות היא- כיוון ועברו שלושים יום ושכינה קנתה לה " קביעות" לכן צריך לסופרם – בחינת כבוד- אם כן קשה –הרי השכינה ירדה בשמיני למילואים– וזה אינו יום המפקד המדובר בתחילת ספר במדבר. כמו כן כאן בפרשה מספרת התורה על עמוד הענן שהיה מעל המשכן והסימן שנראה בו למסע בני ישראל ועמוד האש לילה. אולי אפשר ליישב שיש כמה קדושות בשכינה עצמהכניסה ראשונה של שכינהאל תוך המשכן- כמו שמתחיל ספר ויקרא – אז רק משה נקרא. אחר כך שבעת ימי המילואים- משה מקים ומפרק המשכן- ושכינה איני יודע היכן מסתתרת – אם בהר אם בגיא- שהרי רש"י מפורש שלא שרתה שכינה בשבעת הימים( ויקרא\ט\כ"ב) ועם ישראל התאכזבו שלא ירדה שכינה לאחר בירכת כהנים…. עד שאמר משה לאהרן… "קרב אל המזבח". אחר כך היום השמיני- זה – המדובר כאן שנטל עשר עטרות ואחת מהן היא " לשכון שכינה בישראל". ואולי זו השכינה שירדה על ישראל בשמיני למילואים היא נחשבה " כלא קבוע" עד שעברו שלושים יום ונעשה המפקד המדובר בתחילת ספר במדבר שמתחיל…" במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים…" וזה מדויק ומדוד כיוון וחודש ניסן נקרא " החודש הראשון". ואילו כאן בפרשה שלנו המספרת על הענן – אלו כבר סימני קבע שהשכינה שורה לכל עם ישראל על המסעות – ולא נחשב כירידת שכינה- כיוון וכבר קנתה לה בית קבע גם במקום וגם בזמן- יחודש במהרה אמן.

נחזור לנושא ונשאל… היכן מצאנו התערבות ההשגחה בדומה למחשבת אהרון?

מצאתי התערבות דומה אצל יוסף הצדיק . בראשית ל"ט\י"א\…"ויהיכהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו …"

רש"י: לעשות מלאכתו- רב ושמואל. חד אמר מלאכתו ממש וחד אמר לעשות צרכיו עמה- אלא שנראית לו דמות דיוקנו של אביו … כדאיתא במסכת סוטהדף ל"ז.." עכ"ל.

ולמסענו שלנו המילים" נראית לו דמות דיוקנו של אביו…"  דומותלתגובת הקב"ה למחשבת אהרון אך בנושא אחר. שהרי על פי דעת שמואל בגמרא היה יוסף עלול ליפול ברשתה רק " שדמות הדיוקן" של יעקב באה והפרה המחשבה. יש אשר ינסו להקשות כאן. הרי באהרון השומע את המחשבה ומציץ מין החרכים הוא הקב"ה… ואילו כאן מדובר בדיוקן יעקב אבינו… מדוע יש שוני? ומה מלמד. הדבר הראשון שאפשר לומר הוא שגם" דיוקן אביו" הופיע בסיוע ברצון הקב"ה וזה ברור. אך יש לנסות לעיין יותר.

סוטה \ל"ו\עמוד ב\…"ותתפסהו בבגדובאותה שעה באתה  דיוקנו של אביוונראתה לו בחלון. אמר לו…" יוסף. עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם, רצונך שימחה שמך מבניהם…" עכ"ל .

תוספות: "כתב רבינו משה הדרשן…"ואין איש מאנשי הבית… משמע דווקא מאנשי הבית לא היה שם- מכלל דאיש אחר שלא מאנשי הבית , כלומר חלוק ומופלג מתורת אנשי הבית- היה שם- וזהו דמות דיוקנו של אביו…" ועוד כותבים התוספות…" ותימא קצת מנלן דניראת לו בחלון? עכ"ל. ( על שאלת התוספות ראה בהמשך בדברי " גור אריה" במילים " אור- כבוד" )

רואים  שהתערבות " דיוקן יעקב" היא שעזרה ליוסף לא ליפול ברשת היצר. ננסה ללמוד מדוע לא דיבר עמו השם במפורש להזהירו למשל בחלום ללילה… הרי יד השם לא תיקצר. אלאשכאן אנו צריכים להבין מדרגת האבות ומצב השכינה. אל לנו לשכוח שההתייחסות למחשבת אהרון הייתה ממש ברגעים ובזמן ששכינה ירדה אל תוך אוהל מועד " בקביעות". ואולי אצל יוסף מדרגת " מצב השכינה" שונה – ולכן ההתייחסות היא " במראה" ולא על ידי נבואה ישירה כמו אצל אהרון( אף על פי שהדיבור בנושא נאמר למשה שיאמר לאהרון – אך עדיין יש כאן התייחסות מפורשת לאהרון בנבואת משה). ננסה לראות סמך בדברי חז"ל.

במדבר רבא\ נשא\י"ג\ד\… לאחר שמונה המדרש את סילוק השכינה לרקיעים העליונים- מונה את הצדיקים אשר הורידו את השכינה לארץ שוב. וזה לשון המדרש…"אברהם הורידה מהשביעי לשישי. יצחק הורידה מהשישי לחמישי. יעקב הורידה מהחמישי לרביעי. לוי הורידה מהרביעילשלישי. קהת הורידה מהשלישי לשני. עמרם הורידה מהשני לראשון. משה הורידה מהעליונים " לתחתונים"…. " אימתי שכנה השכינה בארץ? ביום שהוקם המשכן. שנאמר – שמות מ…" ויכס הענן את אוהל מועד וכבוד ה" מלא את המשכן…"

למדנו מיעקב אבינו ששכינה הייתה "ברביעי-" וכמו שלמדנו הרי ביום שמיני למילואים יום הקמת המשכן –ולא פורק – הייתה ירידת שכינה בארץ ,לכן אולי זה הבדל בין " מראה דיוקן" אשר זכה לו יוסף הצדיק –להצילו-ובין התייחסות הקב"ה לאהרון שהיה ביום מיוחד במינו- ומצב השכינה הוא גורם.

כתב" גור אריה" המהר"ל מפראג בפרשת פקודי-מ-כ"ט בהערות מצטט מהספר " נצח ישראל"…"כי על ידי אהרון היה החיבור של הקב"ה עם ישראל. וכמו שתמצא שבכל מקום אשר ניגלה השכינה בתחתונים – היה על ידי ענני כבוד …." וירד ה בעמוד ענן( במדבר\י"ב\ה)… לכך מובן שהשראת שכינה בישראל היא המקדשת את אהרון ובניו- כי זה הוא המיוחד  בעבודתו של אהרון. "עכ"ל.

מובן  הקשר  של אותו היום- שמיני למילואים-בו ירדה שכינה לארץ- אל המשכן- ואל אהרון . נחזור רגע אל יוסף ושאלת התוספות…" מהיכן למדה הגמרא שנראה לו דיוקן אביו בחלון? כותב " הגור אריה" בשמות כ"ה על עשיית ארון הקודש…" מצטט מהספר "נתיב התורה"כי הכבוד נקרא אור…." והארץ האירה מכבודו"…" וכבוד ה עליך זרח"… אור יוצר השראת הכבוד…." באורים כבדו ה…"ואור הוא המוציא את ראות העין לפועל… עכ"ל. אולי נוכל לענות על שאלת התוספות .החלון מרמז על " אור" שהרי בחושך – כנראה שיוסף לא היה רואה. ואור זה הוא על ידי הקב"ה עצמו – אשר נתן לעין של יוסף רשות לראות. והאור" הוא הרמוז בחלון. כך כיבד השם יתברך את יוסף. וכתב עוד בספר במדבר ד הערה עשרים וחמש…"מצטט מהספר " נר מצווה"…" התורה והארון – שהוא האור בעצמו- שלכן נקרא " ארון" מלשון " אור".ועוד כתב בפרשת שמיני\י"א\..הכלי היחידי המעיד עדות הוא המנורה ועדותה – ששכינה בישראל…" עכ"ל. הנה כי כן יש תשובה …" מדוע התייחס המקום ברוך הוא למחשבת אהרון – ודווקא בעניין מנורה. היא הנותנת – שיום זה הוא ירידת השכינה – האור- הכבוד- והעדות- ואהרון הוא המחובר היטב עם אור המנורה – ומיתכהן בהדלקה. ולב טהור כשלו הוא ראוי לתת עדות – על השכינה עצמה.

הרחבה למדובר בראשונה בנושא  ההשגחה. עוד התייחסות בנושא" החלון" בשאלת התוספות שלמדנו בשלהי הפרק הראשון. כל זאת ננסה לסכם אלינו מדברי המפרשים על הפסוק "בשיר השירים"\ב\פסוק –ט\…

" הנה זה עומד אחר כתלנו, משגיח מן החלנות, מציץ מן החרכים…"

"רנה של תורה" לנצי"ב

…"השגחת השם בהסתר פנים נמשל לעומד מאחורי הכותל ומשגיח. וכשהוא עומד מרחוק מן הכותל אי אפשר לראות מחרכי הבית- שהוא סדק קטן בכותל, אלא רואה מן החלון הרחב- אבל אינו יכול לראות אלא מה שנגד החלון – ולא מה שבצדדי החלון הרבה. מה שאין כן כשהוא קרוב לכותל ומציץ מן החרך על כל הצדדים שמבחוץ.

כך השגחת השם על עמו– בשעה שהגיע הזמן לכך, אבל עוד היה בהסתר פנים והיה בשני אופנים. על פשוטי ההמון הייתה ההשגחה בדרך כלל- כמשגיח מן החלונות ועל יחידי הדורהייתה ההשגחה מצומצמת יותר, כמציץ מן החרכים. לראות בכל פרט שנעשה עמהם. אמנם הכל היה מתחילהבהסתר פנים כמו "אחורי הכותל" שאין הנראה והמושגח רואה את הרואה והמשגיח עליו – עד שהגיע שעת הדיבור  למשה רבנו במפורש. עכ"ל.

סיכום נתנאל: על פי הנאמר על ידי " הנצי"ב מובן "שדמות דיוקן" יעקב אבינו אשר ראה יוסף" בחלון"- היא צורת ההשגחה שזכה לה. אמנם – על פי הכתוב- הייתה ההשגחה בהסתר פנים- אך בכל זאת – לומדים מכאן – שגם בהסתר פנים- שיש סבל לצדיק קיימת השגחה העוזרת- לצדיק- בתוך צרתו. זו  תשובה נוספת לשאלת התוספות ( סוטה – ל"ו –ב)שהבאנו בפרק א- בנושא" החלון". זה הוא רמז לסוג השגחה. נוסיף עוד מילה ביוסף. שאף על פי שההנהגה עימו הייתה בהסתר גדול ( מכירתו – וזמן בית האסורים) הרי שפוגש את אחיו אומר להם…" בראשית\נ\כ\…" ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטובה…" .

כותב הנצי"ב…" הוא יתברך היסב שתחשדוני ותעשו לי רעה, כדי שתגיע מזה טובה… שוודאי לא היו ראויים לאותו מעשה אם לא בהשגחה עליונה …" עכ"ל.

 

תורה תמימה

…" משגיח מן החלונות זו זכות אבות. מציץ מן החרכים , זו זכות אימהות…"משרש רבא \ במדבר\ נשא\ י"א. עכ"ל.

מובן שרומז " החלון" על זכות אבות – וזה עבור יוסף. מובן מדוע נראה אליו" דמות דיוקן אביו" דווקא בחלון ולא בחלום הלילה. שהחלון מרמז על זכות אבות.

יש לעיין האם" זכות אבות" זה סוג של ההשגחה או מושג בפני עצמו.

מלב"ים

…" הנה זה עומד אחר כותלנו…" להשגיח על הצדיק ביחוד בהשגחה פרטית–ובזה יש ג מדרגות. (א) שאינו משגיח רק על הגוף- להשפיע לו כל צרכי ביתו ומחיתו ולשמרו מן הפגעים. וזה במשל שעומד אחר הכותל , שאינו משגיח רק על הכותל בל תיפול ותחרב –לא על השוכן בבית. כן ישגיח על הגוף שהוא הבית וע כתליו בל יתמוטטו. (ב)מוסיף עוד מדרגה בהשגחה פרטית. שמשגיח על הנפש- שהיא השוכנת בבית ובכתליו- רוצה לומר – בגוף וזה במשל "שמשגיח מן החלונות"- שזה יביט על השוכנים בבית- כן ישגיח השם על הנפש להשכילה באמיתתו, אבל רק בהשגחה מרחוק, בלא קירוב ודיבוק – כמביט דרך החלון . שמביט על השוכן בבית מרחוק – שהחלון מפסיק ביניהם… על דרך" הבא ליטהר מסייעין אותו…"  (ג)מוסיף עוד מדרגה בהשגחה פרטית. שיתדבק המשגיח עם המושגח. וישפוך השם רוחו על הדבקים בו "ואת הקדוש והקריב אליו"וזה במשל " מציץ מין החרכים"- שמושיט ראשו לתוך החדר ומתחבר עם השוכן בו. כי אז ראש המציץ תוך החדר פנימה – כן ישכון כבוד תוך היכל בחירו, לחבק את הנפש בנשיקות פיהו ולהכינה אל שיחול עליה רוח הקודש ושפע הנבואה – לדבר עימה פנים אל פנים- עד שתימשך אחריו מבית כלאה ותהייה מרכבה לשכינת עוזו. עכ"ל.

סיכום נתנאל: הנה למדנו בפסוק שיש הדרגות בהופעת שכינה. ואולי נבין עכשיו יותר את ההשגחה ביוסף הצדיק וגם באהרון הכהן בפרשת בהעלתך. שכן דברי המל"בים בסעיף ג כאן – עולים בקנה אחד עם מה שלמדנו בדיבור הקודם בעניין ההשגחה ואהרון.

בנכתב בחלק ב לפרשה זו הזכרנו בסופה את המושג, זכות אבות" בהקשר של יוסף ויעקב.ננסה לחבר את הנלמד במושג המדובר לפרשה שלנו ולאהרון ,למנרה ולהשראת השכינה במשכן. תחילה נראה מה כתבו חכמים במושג זה

"המאור ושמש" –  הרב קולונימוס קלמן הלוי עפשטיין זצ"ל.

כתב בריישא פרשת נשא…" מי שהוא ובנו ובן בנו בני תורה , שוב אין התורה פוסקת מהם לעולם , שנאמר…" לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זר זרעך…"אמנם הבטחה זו אינה אלא למי שדורך בעיקבי אבותיו ואוחז דרכם בקודש , לילך גם הוא בדרכי תורה ועבודה – ומבקש להתעזר בזכות אבותיו – שיגיע מעשיו למעשה אבותיו –הקב"ה מאיר עיניו במאור תורה– בזכות אבותיו. אבל אם הוא אינו מייגע עצמו כלל לא יועיל לו זכות אבותיו כלל כמאמר חז"ל…" יגעתי ומצאתי אל תאמין…" עכ"ל.

סיכומי נתנאל: נוכל לחדש ע פי דברי קודש " המאור ושמש" על העניין שלמדנו בפרק ב " דמות דיוקנו של יעקב שהופיע בחלון בית פוטיפר – ואז נעזר בה יוסף ונמלט. והרי הזכרנו שם ת המושג " זכות אבות" , שזכות יעקב היא שעזרה ליוסף להינצל.

והנה כאן מחדד לנו ומוסיף" המאור ושמש" הקדוש … שללא עמלו הקודם של יוסף הרי שלא היה עומד בניסיון. ועמלו הקודם –להילחם בייצרו– שהרי חז"ל סיפרו שהייתה מתעמרת בו כל יום כל היום- וללא מלחמתו הקודמת בייצר- שהייתה רק כהכנה למה שקרה איתה אחר כך- הרי שלא היה נימלט. עוד רמז בדברי קודשו דלינו במה שכתב…" הקב"ה מאיר עיניו במאור התורה"– וכתב הרב שך זצ"ל שבא ,לעשות מלאכתו" של שבת- וללמוד. וכאשר נחבר ת דברי המאור ושמש- נבין שלימוד התורה של יוסף- הוא " עמלו הקודם". ועל פי דברי הרב שך זצ"ל הלימוד הוא שהציל ת יוסף והאיר את עיניו במאור התורה– שלא יכשל בעברה חלילה. ומדגיש הרב שך- שבא ללמוד תורה – ולא לדבר עבירה בא. ומאור התורה של לימודו זה הוא שהצילו- ורמוז המאור-בחלון( שאלת התוספות בפרקים הקודמים). ודברי חכמים בכל מקום מחוברים ומשלימים זה את זה בצורה נפלאה.

 " מכתב מאליהו – הרב דסלר זצ"ל.

מסביר מהותה של זכות אבות- מכתב מאליהו- חלק-א- ע"מ 15…."והנה לפעמים יחבר האדם אליו איזה דבר אשר יחפוץ שלא יאבד ממנו. והוא מחברו אל עצמו על ידי שלשלת…שלא יופסק ממנו ויאבד…כי אם תפסק אפילו טבעת אחת יתבטל החיבור כולו – והחפץ יופסק מן האדם ויאבד… הבטיח הש"י לאבות הקדושים כי תכלית כל הבריאה כולה תצא מהם וזרעם…ישנם דורות הרבה ויוצאים אלו מאלו…ובאופן כזה יש דורות או יחידים שעל פי משפט מעשיהם אינם ראויים להתקיים אל מכל  מקום מתקיימים- לא בזכות עצמם אלא בזכות אבותיהם וצאצאיהם-המה כמו טבעת בשלשלת החיבור ההיא… אדם אשר כזה יתקיים בעולם הזה , אף שאין לו שום זכות לזה מצד עצמו… עכ"ל.

סיכומי נתנאל: על פי דברי קודש אלו ניתן לנו להבין קצת שנושא " זכות אבות" הוא כחלק מההשגחה לה זוכה עם ישראל-והעולם כולו- שזוכה כנראה בזכות ישראל. ואם נרצה לדייק בדברי קודש " המכתב, נוכל לראות שזכות אבות היא נפגשת גם בפרט וגם בכלל– כאחד- ולא כשני סוגים בהשגחה- וזו הבנה ניראית.  לאחר הבנה זו ניתן להוסיף חידוש נאה בפרשה שלנו – בהעלתך- ונחבר את האהל. הרי למדנו בחלק א שהיו שבעה צדיקים אשר גרמו ירידת השכינה לארץ , עד היום בו נכנסה השכינה לשכון באהל מועד. והרי שבעתת הצדיקים אלו – אהרון הכהן הוא הצאצא שלהם הנבחר- ועל ידי הדלקתו את המנרה שהיא בשבעה קנים רמז לשבעה צדיקים ורמז לשבע ירידות של השכינה, חיבר את האהל לאחד ונוצר החיבור בין האדם לשכינה הקדושה דווקא על ידי זכות אבות – אשר אהרון הוא המייצג כאמור את מעשה החיבור. וזה אולי מה שאמר לו השם" שלך גדולה משלהם"… הזכות שלך בהדלקה היא המחברת אותך ואת עם ישראל לאבות האומה הישראלית והשכינה וזה חיבור גדול ומיוחד במינו- יותר מהבאת קרבנות שהם לפי שעה.

נתנאל בן אהרון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.