פרשת לך לך – הרב נתנאל בן אהרון

בראשית י"ב\ז…"וירא "ה" אל אברם ויאמר לזרעך אתן אתהארץ הזאתויבן שם מזבח  ל "ה" הנראה אליו…

 מזבחות שבנה אברהם.

רש"י\ י"ב(ז)…"ויבן שם מזבח-על בשורת הזרע ועל בשורת ארץישראל…" עכ"ל.

כתב לפרשו " השפתי חכמים…" למה בנה עכשיו מזבח? … משוםגילוי שכינה?- היה לו לבנות גם מזבח בחרן כי שם נראה לו "ה" באמרו לך לך… ואף על פי שלא נאמר שם " וירא"- מכל מקום- גילוי שכינההיה. לכן פירש רשי" …" על הזרע"… כי בניין המזבח היה על המראה שנראה אליו עכשיו" דהיינו – בשורת הבנים וארץ ישראל…"

רמב"ן.

…" טעם לשם הנראה אליו : כי הודה לשם הנכבד וזבח זבח תודה על שנראה אליו. כי עד הנה לא נראה אליו השם ולא נתוודע אליו לא במראה ולא במחזה , אבל נאמר " לך לך מארצך…" בחלום הלילה או ברוח הקודש… עכ"ל.

נראה על פי הרמב"ן- שיש כאן מעשה הודיה על שנראה אליו- וכתב במפורש,ההודיה היא בניית המזבח והקרבן תודה לשם. רש"י מפרש  הודיה על בשורות הזרע וארץ ישראל. בשפתי חכמים הבא להסביר את דברי רש"י מבין ברש"י שישנו קושי להסביר…" מדוע דווקא עכשיו בנה מזבח?" כיוון וכתוב בפסוק…" ל "ה" הנראה אליו…" ומקשה הרי נראה אליו עוד בחרן? וכותב על גילוי שכינה- ורמב"ן כתב " ברוח הקודש או בחלום. ומחבר השפתי חכמים את המראה ואת הבשורה הטובה.ואילו הרמב"ן מחזיק שממודה אברהם על " שנראה אליו".

 העמק דבר.

…" אבל באמירה ראשונה לא נתראה אליו "ה"- כי אם שמע דברו והוא משום שלא היה מקום ראוי לגילוי שכינה ולא לעבודת הקרבנות – עד שבא לארץ ישראל… "עד שלא נבחרה ירושלים- הייתה כל ארץ ישראל ראויה למזבח …"( מכילתא פרשת בא- בהתחלה). וזהו שמסיים המקרא …"ויבן שם מזבח ל "ה הנראה אליו …" וידע מזה שנראה אליו- שהמקום מוכשר לעבודת מזבח. עכ"ל.

בדבריו יש כמה הבהרות. הראשון – נראה נוגד את " שפתי חמים" שכתב שגם בח"ל היה " גילוי שכינה"- וכאן אומר שלא. אפשר ליישב על פי דברי הרמב"ן – שכתב " חלום או רוח הקודש" שלכך קורא השפתי חכמים " גילוי שכינה,. כמו שלמדנו כאן בספר בהמשך- יש דרגות שוות בגילוי שככינה. עוד אפשר להבין בדבר קדשו שבנה המזבח כיוון " והבין" שהמקום " מוכשר" לעבודה- ולא כהודיה על הגילוי והזרע כדברי קודמיו.

הרי יש לנו עד כאן ג דעות קודש. א) הודיה על " הזרע ארץ ישראל. )ב. על  גילוי שכינה. ג) הבנה שהמקום " מוכשר לעבודת קרבנות. נומר שהדבר המשותף לדעות הוא שיש בהן שמחת מצווה ושמחה באלוהי עולם. גם בדעה השלישית הרי " נראה " אליו-  וזה גילוי שכינה גדול( ראה כאן מלבי"ם בהמשך)- הרי הדעות – משלימות זו את זו.

מלבי"ם.

…"וירא אל אברהם…-הוא מדרגה גדולה בנבואה יותר מהקודמות שאמר…" ויאמר אל אברהם…" ש " וירא" הוא נבואה גמורה… " ויבן שם מזבח ל "ה"… מזבח זה לא בנה לקרוא בשם השם בפרהסיה- כי עדיין לא קבע שם מקום לשבתורק שבנה המזבח לצרכו- להקריבזבחי תודה ל "ה" מצד " שנראה אליו" וזכה לראות מראותאלהים ולבשורותטובות.עכ"ל.

מלבי"ם בדבריו אלה- מחבר כל הדעות הפלא ופלא.

רד"ק.

…"וירא אל אברהם- שם באלון מורא נראה אליו להודיעו כי היא הארץ שאמר לו שיראהו… עד שיהיו בניך רבים- והם יירשוה. אבל מעתה תהייה לך מתנה , שתעבור ותלך לארכה ולרחבה  עם מקנך ורכושך הרב ואין מי שיאמר לך דבר… ויבן שם מזבח- כטעם הודאה לאל שנראה אליו ובשרו בארץ ההיא שהיא טובה ורחבה , זבת חלב ודבש שיתננה לזרעו… עכ"ל.

 האלשייך הקדוש".

…" וירא אליו "ה"… כי אז בהגיעו אל המקום ההוא , עם היות קצת מניעה אל השראת הקדושה והשפע- מרעת יושבי בה כי הלא…" והכנעני אז בארץ…" כי טמאים הם וימלאו אותה גלולים בתועבותיהם . עם כל זה נצתרפה זכות הארץ עם זכות התורה  העתידה לקבל אותה זרע אברהם- ששרתה עליו רוח השם… כי שם מקום יחס אל מתנה זו- על תורה ועל העבודה אשר יקבלו שמה , כי לכך נתנה למו ועל מנת כך כנודע. עכ"ל.

הנה מתייחס הרב יותר אל המראה הנבואי ולא מזכיר כאן בניית המזבח. תוספת דבריו היא הצירוף של " זכויות"-  הארץ והתורה. ואולי דומה לרש"י הראשון כאן. אך אינו מזכיר רש"י תורה אלא בנים. על כך עונה האלשייך…" זכות התורה שעתידים לקבל…וכל זאת הרי רק בארץ ישראל וזהו…" מקום היחס…"  מחדש בדברי רש"י את ההבנה בדבריו…" בשורת הזרע ובשורת ארץ ישראל…". ומובן שמסביר שבשורת הזרע היא קבלת תורה וקיומה בארץ ישראל. אם כן הכל מקופל בדברי רש"י …" בשורת ארץ ישראל…" וגם מקופל בהבטחת הזרע- אם כן נשאל … מדוע כתב רש"י שני הדברים( על פי דעה זו של האלשייך הקדוש) היה מסתפק בדבר אחד. ואולי אוכל ליישב- שדווקא כתב רש"י את שני הדברים- כיוון וזה ללא זה – אינו מושלם ואינו ירושה אמתית. אין " ארץ ישראל" ללא תורה. ואין " עם ישראל" ללא תורה. אם כן מדוע לא כתב רש"י בפירוש …" תורה"? אוכל לנסות לתרץ תירוץ דחוק כיוון ורש"י הקדוש כתב ביאורו ברוח קדשו בזמן שהיה בגלות צרפת החשוכה- לכן לא כתב רש"י" תורה" כחלק מישיבתו בגלות- בגלל צער הגלות המר ונצמד לכתוב בפסוק" לזרעך אתן את הארץ הזאת…" האלשייך הקדוש כתב ביאורו בארץ ישראל- אמנם הרבה אחר חורבן ב בתי המקדש-אך עדיין בארץ הקודש…" אולי. עוד תרוץ הוא כיוון " ועתידים ישראל לקבל תורה"- עדיין עכשיו הוא מדרגה נסתרת( ראה בזהר לקמ"ן)- לכן רש"י העדיף לא לכתוב גם הוא " תורה" במפורש- אלא רק כתב כמוזכר בפסוק… הזרע והארץ…". עוד יש לחדש על פי דברי האלשייך הקדוש שבבניית מזבח זה היה עבור אברהם ממש כמו "מתן תורה". לכן כתבו בזהר שקיבל חכמה עליונה ראה בהמשך. עוד תרוץ כאן בהמשך בפרוש הזהר דף פ עמוד א. ועוד הסבר בזהר בהמשך דף פ עמוד ב.

דברי ספר הזהר.

בראשית- ע"ט-ב\ פ- עמוד א…

…."ותמן אתקריה אברהם לגבי קודשא בריך הוא , מה כתיב?  וירא "ה" אל אברם. הכא אתגלי ליה מה דלא הווה ידע. ההוא חילא עמיקא לשלטא על ארעא – ובגין כך…" וירא"- מה דהוה מתכסי מינה . וכדין…" ויבן שם מזבח  ל" ה" הנראה אליו . כיוון ואמר ל "ה" מהו " הנראה אליו? אלא הכא אתגלי ליה ההוא דרגא דשלטא על ארעא ועאל ביה ואתקיים ביה… עכ"ל.

תרגוםהזהר.

…" ושם בארץ ישראל" נקרא אברהם אבינו לקב"ה. כתוב לשון " וירא "ה" אל אברהם". וכאן נתגלה מה של ידע. ונתגלה לו הוא חיילא עמיקה דשלטא על ארעא – " הכוח העמוק" השולט על הארץ. ועל כן כתיב" וירא" שמורה שראה דבר שהיה מכוסה ממנו עד עתה. מהו " הנראה אליו?" אלא שנתגלה לו " (הכוח העמוק)המדרגה השולטת על הארץ. ואברהם אבינו נכנס " בכוח" הזה ונתקיים בו ועל כן . עכ"ל.

פירוש על פי " זהר בהיר" הרב אייכנשטיין אב"ד גלאנטא.

…" הפסוק מרמז שכאן בארץ ישראל נתגלה לו הכוח של השכינה  השולט על ארץ ישראל. וא"א נכנס בכוח הזה ונתקיים בו…ובנה מזבח דווקא לשם הנראה אליו , היינו לשכינה שנתגלתה אליו עתה… עכ"ל.

אם נחבר לימוד כאןלמה שלמדנו למעלה – יתאים יתר על כיוון " הרמב"ן" שדיבר שבנה המזבח על המראה שנתגלה אליו… גם מתחבר עם דברי " העמק דבר" שכתב על " המקום המוכשר" לעבודה- מובן עכשיו על פי הזהר הנ"ל- כיוון והשכינה שולטת בארץ ישראל וזה נודע לו באותה  ראייה..

דברי הרמ"ק- רבי משה קורדאווירו.

…"אתגלי ליה מה דלא הווה ידע…" היינו שידע הנהגת הקדושה בארץ ישראל- שהוא הדבר שהיה נעלם ממנו…"ואעל ביה ואתקיים ביה…" שיצא מכלל כל החכמות ואצטגנינות ונכנס בחכמת " ידיעת הקדושה ונכנס תחת רשותה…"

זהר ח"י.

…" וירא- הכא אתגלי ליה חילא עמיקא ובגין כך…" וירא" . כי סוד המשכות אלו ממוח הדעת דריישא דלא אייתיידע המתלבש בסוד" אוירא"- "וירא"- " ריו" א… ויבן שם מזבח ל "הויה" הנראה אליו מספר ( גימטרייה)…." דוד מלך ישראל חי וקיים- ידוע בסוד " בניהו איש חי " שהוא סוד" רוחא דשביק בה בעלה… עכ"ל.

בראשית –י"ב\ח…" ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה ביתאל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ל "ה"ויקרא בשם "ה"…

 

המשך דברי הזהר הקשורים לפסוק שלנו וגם לפסוק ח בדף פ עמוד א.

 את דברי המפרשים בפסוק ח נביא אחר דבר הזהר ומפרשיו.

…" ויעתק משם ההרה. מתמן ידע הר "ה" . וכלהו דרגין נטיעין בהאי אתר."ויט אהלה " בה"א כתיב. פריש פרישו וקביל מלכו שמיא בכלהו דרגין דאחידן ביה. וכדין ידע דקודשא בריך הוא שליט על כלא וידע חכמה עילאה מה דלא הווה ידע מקדמת דנא . ובנה תרין מדבחן. חד לדרגא דאיתגליא וחד לדרגא דאיתכסיא . ת"ח דהכי הוה בקדמיתא , כתיב…" ויבן שם מזבח ל "ה" סתם ולא כתיב" הנראה אליו . וכלא רזא דחכמתא איהו…" עכ"ל הזהר.

תרגום.

…" ויעתק משם ההרה".- משם ידע " הר השם". וכל המדרגות נטועות במקום ההוא. " ויט אהלה" כתוב באות " הא". פרש את עצמו ממה שהייה לו עוד לפרוש וקיבל עליו מלכות שמים בכל המדרגות הנכללות. וידע שהשם שולט על הכל- וידע חכמה עליונה- מה שלא ידע מקודם לכן. ובנה שני מזבחות. אחד למדרגה הגויה. ואחד למדרגה המכוסה. שבמזבח השני כתוב…" מזבח ל "ה" ולא כתוב לשם הנראה אליו. והכל בסוד החכמה. עכ"ל תרגום המילים.

"זהר בהיר"

…" נכנס לארץ ישראל – נודע לו מלכותו יתברך – היא השולטת בארץ ישראל ונקראת- " הר "ה"… והשיג את כל המדרגות "הנטועות" בנקבא  (מלכות- ה אחרונה שבשם-אהלה- השכינה ) …פריש פרישו- פרש ידיו ואבריו- לקבל מלכות שמים…)… ואחר שהשיג סוד " הנקבא" השיג גם סוד זעיר אנפין…- ואז בנה מזבח לשם השם…עכ"ל.

אן יש עוד תירוץ לשאלה ברש"י – לפי דברי האלשייך- שהזכיר במפורש מתן תורה לעם ישראל- ורש"י לא הזכיר זאת. ומתורץ – כיוון וכתב כאן " הבהיר בשחקים" שהשיג סוד זעיר אנפין – וידוע שמשם תורה יוצאה- הרי מדרגות לו היו עדיין " בסתר"- לכן רש"י לא כתב.

וכתב בהגהת " בהיר בשחקים…" ויבן מזבח " להויה" הראה אליו…." ולא נאמר " לאדני"- כי השיג שליטת הקב"ה – סוד הויה"- ולשם זה בנה המזבח…" עכ"ל. הרמ"ק – רבי משה קורדאווירו חולק וכתב…"תרין מדבחן-אפשר לומר כי המזבח הראשון במלכות לשם , אדני"-דרגא דאתגליא . והמזבח השני הוא לשם " ה" – שהוא סוד ו קצוות המגיעים עד הבינה. כיוון ואחז עד הבינה – בין שני המזבחות אלו " אתעטר אברהם מדרגא לדרגא מדה אחר מדה- עד הגיעו עד החסד…" וככתב דעה נוספת בו מסכים לפירוש הנ"ל…"ואפשר כי שני מזבחות במלכות. האחת בחינה מתגלית , השנייה נעלמת… עכ"ל.

אם כן נשאל בלימוד שלנו … " מדוע האלשייך כתב תורה? הרי זה בסתר? אפשר לענות – כיוון והשיג אברהם את המדרגה הרוחנית הזו- הרי סובר האלשייך שזה כבר דבר" גלוי". ואילו רש"י סובר שיהיה גלוי רק במתן תורה.

 המשך דברי " זהר בהיר" במקום…

…" ושני המזבחות שהיו- חד בשביל יחוד הקב"ה ורחל ואחד יחוד הקב"ה ולאה( רחל נקראת – עולם הגלוי. לאה נקראת העולם המכוסה.).. וידע סוד חכמה עליונה… סוד רחל " עלמא דאתגליא- למטה מחזה דזעיר אנפין… סוד לאה- עלמא דאתכסיא…" ויבן שם מזבח ל"ה" הנראה אליו- לרמוז שבנה לשכינה – סוד רחל- אתגליא- שניראה אליו….ולבתר כתיב מזבח-  סתם-ולא כתיב " הנראה אליו- נגד לאה- שהיא מכוסה…" עכ"ל.

בדומה כתב " זהר ח"י".

…"  ועביד תרין מדבחין בסוד התגלות חסדים מגולים ומכוסים. והכל מבינה. ובאמת עלמא דאתגליא –רחל, דאתכסיין- לאה… עכ"ל.

דבר המפרשים ד"ה…" פריש פרישו…"

 הרמ"ק: " שהיא המלכות וקשרה עם חייליה. שנתפשט אורה בכל הקדושים עד הגיע מציאותה למטה , להוריד שכינה אל התחתונים וזה שאמר…" וקבל מלכו שמיא…"עכ"ל.

דברי " הדמש"ק אליעזר"…לפי שלאה תופסת קומת ז"א קדישין מדעת עד חצי תפארת . וכן רחל תופסת חלק התחתון  מתפארת עד יסוד דז"א … ולזה " פריש פרישו" הי מכסה בכיסוי . כי שם למעלה הייחוד של לאה היה דאתכסיא והוא עשה כיסויה על כל אורך קומת ז"א קדישין- ועושה שני ייחודים ביחד , כי לפעמים לאה ורחל נכללים בפרצוף אחד. עכ"ל.

גם דבריו עולים בקנה אחד עם דברי הרמ"ק שכתב " מלכות שנתפשט אור .. עד מציאותה למטה…" והרי רחל היא  כנגד המלכות. וככתב הדמש"ק שהתפשטה על ידי ייחוד .דברי הרא"ג:" כיוון וידע והכיר האלוהות וקשר המידות למלכות- הפרישו עליו לאהל ופרש " סוכת שלום עליו" וקבל עול מלכות עליו . עכ"ל. דבר " זהר בהיר": פריש פרישו- שפרש ידיו ואבריו כדי לקבל עליו עול מלכות שמים סוד השכינה הקדושה, יחד עם כל המידות הנכללים בה שהם ו"ק זעיר אנפין…" עכ"ל. דבר קודש המפרשים עולה " באלומה אחת".

אוסיף פירור משלי. הבטתי במילון ארמי . המילה " פריש " פרושה הפרשת דבר מתוך דבר. לכן אולי גם כוונת הזהר על כך שאברהם "הפריש" עצמו מחכמת האצטגנינות כידוע בחז"ל וגם הוזכר כאן בדבריהם. ראיתי  בדברי הרב משה קורדאווירו כמה שורות קודם ממש בסוף דף ע"ט-ב כתב ד"ה…" ועאל ביה ואתקיים ביה…" שיצא מכלל כל " החכמות" והאצטגנינות ונכנס בידיעת חכמת הקדושה ונכנס תחת רשותה…" עכ"ל. ראה עוד פירור בפרור בזהר פ עמוד ב.

דברי המפרשים על פסוק ח…" ויבן שם מזבח ל "ה" ויקרא בשם "ה"…"

רש"י:נתנבא שעתידין בניו להיכשל שםבעוון עכן. עכ"ל.

תרגום יהונתן…"ובנא תמן מדבחא קדם "ה" וצלי בשמא ד "ה"…"

תרגום: בנה שם מזבח מלפני "ה" והתפלל שם.

אונקלוס: תרגם כמו היהונתן.

 אבן עזרא:…" תפלה, או קריאת בני אדם לעבוד את השם… עכ"ל.

ספורנו: … בין שתי עיירות גדולות למען ירבו הבאים לשמוע בקראו בשם "ה". עכ"ל.

 רמב"ן:…"שהיה קורא בקול גדול שם לפני המזבח , את שם המודיע אלהותו לבני אדם . כי באור כשדים היה מלמדם- ולא אבו לשמוע. ועתה כשבא בארץ הזו שהובטח … היה למוד ללמד ולפרסם האלוהות.

המפרשים עד כאן עולים באור אחד, למעט דברי רש"י שמדבר בנבואה. ומסביר את דבריו  " התורה תמימה" שגם זו תפילה וכתב מסנהדרין מ"ד-ב…"אמר רבי אלעזר…" לעולם יקדים אדם  תפילה לצרה. שאלמלא הקדים אברהם תפילה לצרה " בין בית אל ובין העי" לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט.

ומסביר- רומז אל המלחמה שהייתה בימי יהושע עם יושבי העי- וניגפו ישראל- מפני מעשה עכן והוא הוא המקום בו התפלל אברהם. וזה עמדה להם לישראל- שלא ניגפו כולם… עכ"ל.

עולה מדבריו שהנבואה היא עצם הדבר שהתפלל שם- כמו שציינו אונקלוס ויהונתן ואבן עזרא. אם כן גם רש"י מפרש דבריהם באותו האור.

" העמק דבר" מחדד מעט וכותב…" שהראהו הקב"ה שאותו מקום נדרש להקדים תפילה לצרה … מזבח היה מסוגל לתפילה  ומצבה היה מסוגל לתורה… למדנו שהיה שם תפילה… עכ"ל . כותב המלבי"ם…" כי המקום ההוא היה בין שתי ערים ויוכל לקרוא שם בשם השם ולפרסם האמונה האמתית וללמד תועים דרך. ועל זה בנה שם מזבח לעבודת השם, ששם יתאספו רבים לעבוד את השם וללמוד האמונה האמתית. עכ"ל. רבנו בחיי: אברהם היה מחזק האמונה בלבות הבריות והיה מבטיחם שיזכו לחיי עולם הבא. עכ"ל. אולי אפשר לחדש בדברי רבנו בחיי כאן – שכוונתו האי על " המדרגה הנסתרת" המוזכרת בזהר למעלהולחבר לדברי רש" י …" שהתפלל על עוון עכן…" ומלחמה זו תהה בימי יהושוע עוד שנים הרבה מאברהם קרוב לחמש מאות שנה- ונסתרה תפילה זו כל אותו הזמן עד " שעמדה " לבני בניו במלחמת העי.

      דברי הזהר פסוקים ג- ד בפרק י"ג.

....(ג)" וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד מקום אשר היה שם אהלה בתחילה בין בית אל ובין העי.(ד) אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשונה ויקרא שם אברהם בשם "ה".עכ"ל.

זהר בראשית דף-פ עמוד ב\ סתרי תורה.

…" בין בית אל ובין העי . אי זכאה סלקא אל מקום המזבח אשר עשה שם … מאן עשה? ומאן מזבח? אלא " אשר עשה שם" דא קב"ה דאיהו עבד תמן האי מזבח ואתקין לה על תריסר אבנין למספר שבטי בני יעקב "אשר היה דבר "ה" אליו לאמר ישראל יהיה שמך…" ודאי. ומזבח דא עשה שם בראשונה כד אתברי עלמא אילעה טמירא לכל עלמין. ומיכאל כהנא רבא קאים ומקריב עלה קרבנין דנשמתין כיוון נשמתא סלקא תמן מה כתיב? ויקרא שם אברהם בשם ה". נשמתא קארי תמן ואצרירא בצרורא דחיי. וכל דא , אי זכאה בהאי עלמא לאתקנא גופא כדקא יאות ולאכפיא תוקפא דההוא לטייא עד דאתפרשא מניה . עכ"ל.

תרגום הזהר:" בין בית אל ובין העי: אם יש זכויות לאדם נשמתו ( אחר 120) עולה" למקום המזבח". מי עשה? ומהו המזבח? " אשר עשה שם" זהו הקב"ה שהתקין שם המזבח( העליון) על שתים עשרה אבנים כמספר שבטי יעקב…" שם אמר לו ישראל יהיה שמך…" את המזבח הוא התקין שם בבריאת העולם העליון. במזבח זה עובד ומקריב המלאך מיכאל את נשמות הצדיקים. כיוון ועולה לשם נשמה – מה כתוב? " ויקרא שם אברהם בשם ה…"    הנשמה קראה שם ונצררה בצרור החיים. וכל זאת- אם הנשמה זכתה בעולם הזה לתקן את גופו כראוי ולכוף תוקף הקללהשיפרוש ממנו. עכ"ל.

זהר בהיר.

…" בית אל הוא למעלה והעי הוא למטה– לשון חורבה … המזבח העליון הוא שורש מחצב נשמות ישראל… וכיוון אליהו הנביא בבניית המזבח בהר כרמל , למזבח שבנה יעקב בבית -אל והזכיר פסוק זה המדבר ביעקב אבינו … וכאן המזבח שבנה אברהם רומז למזבח של מעלה שגם בנוי י"ב אבנים … ועל ידי שמיכאל מקריב הנשמות במזבח הזה העליון-הן חוזרות אל צור מחצבתן…

רא"ג

…" היה רעב בארץ" – לשמוע דבר השם… כיוון ואברהם היה מתבודד תמיד ומקשר עצמו ונשמתו למעלה …רעב בארץ- שלא היה מי שיורה להם הדרךכיוון ולא היו מכירים באלהות, לא הוו ידעין להתפללולהתקרב לשם על חיסרון במזונות ולכך " יהי רעב בארץ…" ואברהם עדיין לא היה עושה מעשה כי אם בחקירה ודרישה באלוהות… וכתב הרח"ו עניין מיכאל שמקריב הנשמותעל המזבח- הוא שמקריבם לשכינה ומעלה אותן שם– והמזבח היא השכינה.

 

כאן נוכל ללמוד סברא נוספת במה שנכתב למעלה בהבנת " פריש פרישו…" כאן כתוב בפירוש שאם יתקן גופו כראוי ויכפה את תוקף " הקללה"( כנראה זוהמת הנחש) עד שתפרוש ממנו. עוד סברא בהקשר לשאלה…" מדוע רש"י לא הזכיר " תורה" – על פי פרוש האלשייך הקדוש שכן הזכיר. כאן יש סמך לסברא של " תורה" כיוון והזהר רומז " לזוהמת הנחש" . והרי במעמד הר סיני אמרו חז"ל שישראל נטהרו מזוהמה זו- ומכאן אולי למד האלשייך הקדוש את הרמז על התורה.

 

דברי המפרשים על פסוק-ד- פרק י"ג.

העמק דבר: …" ללמדנו שטוב לקבוע בית הכנסת וכדומה , במקום שהיה שם כבר ונתקדש אותו מקום- חולין צ"א-ב… שאמר יעקב … יכול להיות שעברתי על מקום שהתפללו בו אבותיי ואני לא התפללתי?… דבשוב אברהם לשם – אותו מקום קרא שנית גם כן בשם השם בתפילה ובפרסום שמו וזכרו בפני הבריות. עכ"ל. אפשר לצרף כאן את דברי הרא"ג שאמר שעדיין אברהם היה מתבודד ( בפסוקים הקודמים) ואילו עתה – החל פרסום שם השם ותפילה אליו.

רד"ק:…"להודיע כי ראוי לאדם לקבוע מקום לתפילתו ולעבודתו את "ה". כי יותר ליבו נכון במקום שהוא רגיל בו. עכ"ל.

באופן קצת שונה כתב " המשך חכמה:…"שהמקום שבנה אברהם מזבח – בלכתו משם-עבדו הגויים לעצביהם. אם כן המזבח נאסר . וכמו שגנזו אבני המזבח ששיקצום מלכי יון. אבל המקום המחובר לא נאסר שכתוב…" על ההרים" ולא ההרים עצמם – כיוון שאין בהם תפיסת ידי אדם. לכן כתוב " אל מקום המזבח…" שרק המקום נשאר בקדושתו. עכ"ל.

אפשר להבין מדוע דיבר הזהר בפסוק זה על המזבח העליון. אפשר לחבר לדברי קודש המשך חכמה … כיוון  והמזבח התחתון נפסל. גם מתחבר עם דברי " העמק דבר" והרד"ק שדברו על קדושת " מקום".

 

בראשית י"ג\י"ח…" ויאהל אברהם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברוןויבן שם מזבח ל "ה".

בעל הטורים: ויבן שם מזבח. וסמיך ליה …" ויהי בימיאמרפל מלך שנער עשו מלחמה…" רמז שצריכים לביא קרבן קודם שיצאו למלחמה …

 רד"ק ויבן שם מזבח ל"ה": שהיה קורא שם לבני אדם לשם ,ה"אל מקום המזבח  אשר בנה . ובכל מקום שהיה קובע שם מקום היה בונה מזבח וקורא בשם "ה". עכ"ל.

 

דברי הזהר על המזבח הראשון והשלישי. זהר בראשית פ"ג\ב.

…"תא חזי. בשעה דעאל אברהם לארעא אתחזי ליה קב"ה כמה דאמר דכתיב"  ל"ה" הנראה אליו.( זה מזבח ראשון- הערת הכותב) וקביל תמן נפש ובנה מזבח לההוא דרגא. לבתר" הלוך ונסועה הנגבה( זה כתוב אחרי בניית המזבח השני – שהזהר אינו מזכיר כאן- הכותב) דקביל רוח. לבתר דסליק לאתדבקא גו נשמה , כדין" ויבן שם מזבח " ( זה הפסוק כאן- הכותב) סתם- דא היא נשמה  דאיהי סתימא דכל סתימין…" עכ"ל.

זהר בהיר.

…" כי השכינה סוד המלכות- סוד נפש. אח"כ " נסע" למדרגה יותר עליון סוד זעיר אנפין. הנקרא " צד דרום" הוא צד החסד … והוא סוד רוח…. ואח"כ עלה יותר בסוד ההנשמה …סוד הבינה .. בחינת מוחין- שהוא סתום ואינו נראה. עכ"ל.

דמשק אליעזר.

…" ישראל יכול לזכות על ידי עבודתו להביא עצמו לבחינת נפש דאצילות. כי משה רבנו ע"ה זכה לנפש של יסוד אצילות , שעבור זה נקרא " אישהאלהים"… כיוצא בו יכול בר ישראל לקשר העולמות שלמעלה שיהיו כולם באחדות אחד והוא שיכול לקשר בריאה יצירה עשיה  לעולם האצילות… שאז האיש הזה אינו חוטא כלל , והוא איש קדוש  ממש … ובנה "מזבח" עולה " אל הויה" ( גימטריא נ"ז- הכותב) שבזעיר אנפין . וזהו הגרמת הייחוד…להמשיך חסדים לייחוד. לאתדבקא-להביא לייחוד זו"נ – המשכת מוחין לזו"ן. ויבן- שהמשיך לזו"ן נה"י דאמא בבחינת מוחין… או שמדבר בבחינת עיבור שני…ויבן שם- בבטן אימא עילאה- מזבח והוא הויה- ז"א שהוא שם " יהו" ועימה כביכול נשלם כל שם הויה.. עכ"ל.

מביא ב הסברים. או בחינת מוחין כמוסבר גם " בזהר בהיר". או בחינת עיבור ב של ז" במעי אימא עילאה. וכיוון וגם בהסבר השני " מושלם" ז"א על ידי אימא במוחותיו- הרי הם הסבר אחד.

אשמורת הבוקר..

…" רצה לאשמועינן שכל הבחינות של נרנח"י- נפש רוח נשמה חיה יחידה קבלם אברהם משנכנס לארץ ישראל. … שבתחילה עלה בחנת נצח הוד יסוד- נה"י והוא בחינת נפש( הערה- גם מכאן אפשר עוד תירוץ מדוע רש"י לא הזכיר –תורה- על פי פרוש האלשייך- כיוון והמזבח הראשוןהוא נפש- ותורה היא מז"א-הכותב) ואחר כך עלה בחג"ת( חסד, גבורה, תפארת) שהוא בחינת -רוח. ואלו ב בחינות מושגות והן ממש בתוך גוף האדם כמו שני גווני הנר , שהם דבוקים בפתילה ומושגות לחוש העין. ובחינות אלו קיבל אברהם כשניכנס לארץ ישראל… נשמה שהוא בחב"ד( חכמה ,בינה, דעת)- גוון שאינו נראה-" כדין ויבן שם מזבח ל "ה" סתם. עכ"ל.

נתנאל בן אהרון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.