דברים –י\ט"ז…." ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשועוד…"

רש"י: אוטם לבבכם וכיסויו.

שפתי חכמים:וכיסויו שהוא אטומו. וכן כתב בפרשת וארא.

שמות וארא-ו\י"ב…" וידבר משה לפני "ה" לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי  ואיך ישמעני פרעה  ואני ערל שפתיים…"

רש"י:ערל שפתיים: אטום שפתיים. וכן כל לשון " ערלה" אני אומר שהוא אטום. ירמיהו -…" ערלה אזנם…"- אטומה משמוע….." ערלי לב"- אטומים מהבין…." ערלת בשר…" – שהגיד אטום ומכוסה בה…" וערלתם ערלתו…"עשו לו אוטם וכיסוי, איסור שיבדיל בפני אכילתו…" שלש שנים יהיה לכם ערלים…"אטום ומכוסה ונבדל מלאכלו. עד כאן דבריו.

נראה ברש"י וירא  שהאוטם והכיסוי הם ב דברים . ואילו השפתי חכמים רמז שהם אחד. ובאמת כיסוי על דבר מסוים אחד הוא. יש הדבר ויש הכיסוי. ולבסוף הוסיף גם " נבדל"…." אטום ומכוסה ונבדל מלאכלו…". ואולי הכוונה בהקשר לאיסור אכילה שיש ב דברים. " האיסור"  ואכילת האיסור היא דבר נוסף. ואותו הדבר נבין – כאשר אני מכסה דבר בכיסוי אז א) יש את הדבר המכוסה והוא באמת נהייה אטום וזה דעת השפתי חכמים – שזה נעשה באותה פעולה. ב) עכשיו יש תוספת על הדבר המכוסה – שהוא אינו כמו בתחילה – אלא יש עליו תוספת משהוא לא מעצמו- וכאן התוספת של רש"י באה אטום ומכוסה. להדגיש גם את אטימתו- כדעת השפתי חכמים וגם את התוספת החדשה. מצאתי לדבר סמך בספר השרשים לרד"ק בשרש ע.ר.ל. וזה לשונו…" כל דבר היתר והכבד , שראוי להשליכו ולהסירו ירא " ערלה". וכן " ערל שפתיים". כי העילג יכבדו עליו דבריו ויוציא בדבריו דברים יתרים עד שיגיע אל הדיבור שרוצה לדבר…" וכן " ערלה אזנם…" כלומר כבדה  ויותרת בשר כאילו אינה כרויה לשמוע. וכן " ערלי לב"… כאילו ליבם כבד  ויתר בשר ושומן  המכסהו  שלא יוכל להבין. על דרך…"  השמן לב העם הזה  ואזניו כבד…" עד כאן דבריו.

הרי שערלה עניינה כיסוי וגם תוספת. ושפתי חכמים לדעתו הקדושה לא מחשיב "התוספת" אלא מתייחס לכיסוי שגורם אוטם- לתוצאה בלבד ולא "למצב". דעתו של השפתי חכמים דומה לנכתב בגמרא –סוכה –נ"ב עמוד א…" דרש רב עווירא ואיתימא רב יהושע בן לוי- משה קראו ליצר הרע- ערל, שנאמר…" ומלתם את ערלת לבבכם…" עכ"ל. והסביר " התורה תמימה" וזה לשונו…"להיות היצר הרע  אדוק ודבק באדם בלי הפרש  דק וכמו הערלה  הדבוקה בבשר"… עד כאן לשונו.

הנה מובן דעת קודש " השפתי חכמים" והוא … מרוב שהיצר אדוק ודבוק בו – הרי הם כאחד ממש- ואין הרגשה כלל של " תוספת"- וכנראה כך למד ולימד. נכתוב דוגמא. כאשר אדם לובש בגדיו הרי נחשבים  " כיסוי" עליו- אך לא נאמר שהם" אוטמים " את האדם ומשווים לו " ערלה". וזו ההבנה- הערלה היא צמודה מאוד על האיבר הפנימי – ומרוב דבקותה בו – נחשב " כאחד" ללא הבדל כלל. הכיסוי" נהפך " לערלה" והיא אוטמת את האיבר.ובדבריו של רבנו בחיי יש חדשים.

רבנו בחיי

…"פחיתות המידות והיצירה  מגדר השוויתם  יקרא ערלה . כי כל ערלה " תוספת חיסרון". וכל מי שהוא "ערל לב" אין בו כוח לקבל המושכלות ולהבין דרך האמת…" עד כאן דבריו.

מדגיש הרב שהערלה מוסיפה " בחיסרון" הדבר ולא " על הדבר עצמו" כמו שאולי היה מובן. וזו דעה נוספת התומכת בדעת השפתי חכמים. יש כמה מפרשים המסבירים בדרכם על ערלת הלב.

 " הרב אבן עזרא".

…" להתרחק מהתאוות העבות והכבדות כערלה . גם יתכן להיות פירושו, לטהר הלב עד שיבין האמת…" עד כאן דבריו. וכתב  "אבי עזר" מפרש דברי קודש " האבן עזרא". וזה לשונו…"הרב מפרש שני פירושים. אפשר דקרא סבר להסיר תאוות הגשמי מליבו – כמו תאווה הגנוזה בכח הכבד- כאומרם " בכל לבבך" בשני לבבות. או אפשר דקאי על הזדככות הנפש מכל סיג לחשוב מחשבות כוזבות. רק להאמין אמונת אומן. כפי כן ליבו. ומה נעמו דברי שלמה המלך…" מכל משמר נצור ליבך "כי שמירת החפצים אינם דומים…כלי כסף…דלתיים ובריח…..כן כל איברי האדם אינו דומה דרך שמירתן, אבל הלב צריך שמירה מכל דיבור… עכ"ל.  וכן כתב הרמב"ן…

"ומלתם את ערלת לבבכם- שיהיה לבבכם פתוח לדעת האמת…" עכ"ל. נראה מדברי הרמב"ן שמכוון למצב שאחר " מילת הלב" – שיהיה לבבכם פתוח לדעת האמת". כי הרי מדוע אין אנו פותחים את ליבנו לאמת? כיוון והוא מכוסה בערלה. או שזו הפעולה עצמה- לפתוח הלב לאמת. והאבן עזרא נקט בשתי המלצות. גם המלצה להתרחק מהתאוות וגם המלצה  לטהר את הלב.

הספורנו מוסיף ומחדש …" ראוי שתסירו את ערלת שכלכם וההוא שתתבוננו להסיר כל טעות  מוליד דעות כוזבות. עד כאן דבריו. הרי גם המלצה ברורה של הספורנו … מה עליינו לעשות. גם מובן – שעליינו חיוב הדבר.

ג המלצות נתנו לנו " האבן עזרא. הרמב"ן והספורנו. א) להתרחק מתאוות- הן מכבידות על הלב והן נחשבות " תוספת. ב)לטהר הלב- עד שיהיה פתוח לקבל האמת( רמב"ן ואבן עזרא יחדיו) ג) ערלת השכל- להסיר טעויות המולידות השקפות כוזבות.

 " מכתב מאליהו" חלק ד עמוד 298.

…"היוונים התנגדו לתורה בעיקר בתורה הקדושה( להשכיחם תורתך)… ועוד התנגדו על ידי הפילוסופיה שלהם, דהיינו " שכל" האדם הנגוע  בתאוות , נגד שכל התורה הנבדל מנגיעות. ועל כן היונים נקראו" ערלה". פירוש- ששכל האדם הבנוי על רצונות הוא כמו ערלה. כי על ידי השכל " מחפה " על המידות והתאוות. מה שאין כן " שכל התורה"- שהוא –חוק- מגלה האמת. וזהו בחנת…" ומלתם את ערלת לבבכם…" היינו להסיר השכל המעוקם המחפה על הלב הנגוע. וזהו הנרמז במצוות מילה. על כן גזרו היוונים  בייחוד על המילה.

דברים-י\ י"ב\י"ג\ …" ועתה ישראל מה "ה"  אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את "ה"  אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את " ה" אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך…"

רש"י:…"כי אם ליראה: רבותינו דרשו מכאן …" הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים…"

אור החיים הקדוש.

…" לפי שיש ב הדרגות שחפץ  השם מישראל עשות והן זו למעלה מזו. א היא היראה ולמעלה ממנה האהבה. ואמר להם כי אינו מבקש אלא היראה …לפי שהיראה תסובב אתכם ללכת בכל דרכיו… שהיראה היא פתח להיכנס לשער האהבה… שבערך האהבה שההיא דבר המקווה, תהייה היראה מילתא זוטרתא. ובגמרא שאמרו …" אטו יראה מילתא זוטרתא היא? ההכוונה היא כיוון ובערך משיגיה גדולה היא- לא תקרא קטנה , הגם שבערך האהבה היא למטה ממנה…" עד כאן לשונו.

העמק דבר.

…" ראוי לדעת שיש ארבע מדרגות בישראל…(א) ראשים ומנהיגים. (ב) תלמידי חכמים הנקראים" זקני ישראל". (ג) בעלי בתים העוסקים בפרנסתם (ד) נשים ועבדים וקטנים. וכל אחד מכתות הללו אינו דומה לחברו בשאלת הקב"ה ממנו. ומשום זה כתוב בפרשת ניצבים…" כולכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל טפכם נשיכם…"… ומה ששואל הקב"ה מזה , אינו ששואל מזה וכמעט שאסור לכת השנית …ראשיכם שבטיכם שהם הראשים– מנהיגי הדור – והם נקראים " עוסקים בצרכי ציבור". שהם אינם רשאים להיבטל מזה, לא לעסוק באהבה ודביקות, שהרי בזה לא תהייה שקידתו בעבודת הציבור תמה…מזה נבין כל צרכי ציבור שיש בהם מצווה עוד גדולה מהכנסת אורחים( שרץ אברהם לאורחים ועזב השכינה)…שהרי עוסק בצרכי ציבור פטור מקריאת שמע ( תוספתא ברכות פ"א)…שגדולה מצווה זו לדחות מצוות אהבה ודביקות…ואם כן מה שואל ,ה"  מראשי ישראל ? הלא לא אהבה ודביקות ולא שמירת מצוות עשה אלא – יראה. היינו שיהיה תמיד שקוע ביראת השם…פירוש " ליראה" – היינו להשקיע דעתו ביראת השם. באשר מי שהוא ראש ועוסק בצרכי רבים עלול לבוא להנאת עצמו וכבודו במעשיהם ולראות לטוב למי שחונף לו … על כן עליו כתיב…" מה "ה" שואל מעמך כי אם ליראה…"  עוד יש לו ליראה יותר את השם מכל מבני אדם… אכן זקני הדור שהם תלמידי חכמיםעמלי תורה עליהם מוטל מצוות " אהבת השם" ודביקות הרעיון בו יתברך בכל לב ונפש ומצוות מעשיות בכל מיני דקדוקים היתר אפשר, כי התורה מכשירתו לזה. וגם ללכת בדרכי השם… מה הוא רחום אף אתה רחום… משונה בכל דרכיו מאיש המוני , במאכלו ובהילוכו ובדיבורו… אמנם המון ישראל העוסקים בפרנסתם עליהם מוטל לשמור המצוות בזמנם ולא יהיה העסק שלומבטל המצווה . אי אפשר לשאול מאיש עמוס בעסקיו  שקידת יראה והאהבה, רק מעשה המצוות בפועל- זה הקב"ה שואל מהם.אבל נשים טף ועבדים… מהם שואל הקב"ה להיות לטוב היישובוהליכות עולם שלהאנשים…והטף לציית לאביהם… עכ"ל.

יש ללמוד כוונתם. " העמק דבר" מלמד שלא נדרש מכל העם , אלא כל אחד על פי מדרגת מצבו .  " אור חיים הקדוש" מלמד שעל כל ישראל חיוב יראה וחיוב אהבה. ובאמת בפסוק יש פניה אל כל ישראל…" ועתה ישראל"… ואפשר להבין כדברי " אור החיים הקדוש". אך הפירוט שאחר כך יכול ללמד כמו " העמק דבר". כיוון ולא מפרטת התורה ללא סיבה והייתה יכולה לומר…" ליראה ולאהבה…" אך בחרה לפרט יותר, אולי רומז לדעת העמק דבר. ואולי מעט יקשה על לימוד ,העמק דבר"… כיצד יפטרו אלו מיראת השם ומאהבתו… ועוד יעשו כמצוות אנשים מלומדה? אלא שאפשר לנסות ללמוד כך. שכל כוונתו היא שכל אחד חייב גם ביראה וגם באהבה והיראה היא דרך לאהבה כדברי " אור החיים הקדוש". אך כל אחד מחלקי העם בדרגתו – יגיע אל היראה ואל האהבה בדרך בה הוא הולך ולא שפטור מיראה. החכמים בדרכם – יגיעו גם ליראה וגם לאהבה- אך מתוך הלימוד. ראשי העם יגיעו אל האהבה – מתוך היראה – שכן הם מחויבים אליה כדבריו. בעלי הבתים יגיעו אל היראה – דרך קיום המצוות. והנשים וטף – דרך חיי היום יום. ועתה רווח יותר בלימוד. ונכון הוא – כיוון וחז"ל במסכת ברכות קבעו " הכל בידי שמים – חוץ מיראת שמים". והרי עכשיו על כל אחד – להגיע לשם בדרכו שלו המיוחדת- וזה עיקר לימודו של " העמק דבר". עדיין אפשר להקשות, כיוון והעמק דבר מציין במפורש שיש חיוב על ראשי העם ביראה וחיוב על תלמידי חכמים באהבה- ואנו מנסים ללמוד שיגיעו למעלה בכוח עצמם ועבודתם. ואולי נענה שכן יש מדרגות רבות ביראה ובאהבה. ואף על פי שיש להם חיוב – הרי להשיג את המדרגה ממש בפנימיות עצמה – זו עבודתם שלהם- ועל זה אמרו במסכת ברכות \ל"ג-ב…" הכל בידי שמים – חוץ מיראת שמים…"

והמלבי"ם כאן רומז לדבר במילותיו…" ויראה זו ישיג…"

מלבי"ם.

…" שמי שמאמין בהשגחה פרטית שהשם עומד עליו תמיד  ורואה במעשיו, יבוש מעשות דבר נגד רצונו… ולא מפני יראת העונש ,רק מפני הבושה מרוממותו …אורח חיים סימן א…" שויתי " ה" לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים ההולכים לפני האלהים. כי אינו דומה ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו , כישיבתו ותנועותיו והוא לפני מלך גדול. וכל שכן שישים על ליבו – שמלך מלכי המלכים  הקב"ה עומד עליו ורואה במעשיו… ויראה זו ישיג כל אחד אם מאמיןשהקב"ה "כל הארץ כבודו" וצופה את כל מעשיו… בעת שהיה משה ביניהם שאז ראו כולם שהמלך הגדול נמצא ביניהם וצופה על כל מעשיהם הייתה מילתא זוטרתא( היראה). ומן יראה זו תבוא ללכת בכל דרכיו"… עד כאן דבריו. וגם הרב אליהו מזרחי " הרא"ם רמז לכך…"

הרא"ם.

…" שבא להודיעם. שכל ענייני האדם הטבעיים כגון ארוך וקצר , לבן ושחור וכיוצא, כולם בידי שמים… ולפיכך אין צורך לשאול ממך אלא ליראה  וכיוצא בה – מפעולות האדם הרצוניים- שאם ירצה- יפעל ואם לאו – לא יפעל, שבכללם היא יראת השם… עד כאן דבריו.

התבהר הלימוד עד כאן . יש חיוב על האדם על פי חלוקתו בעיסוקו. נשים וטף , בעלי בתים, תלמידי חכמים, וראשי העם- כל אחד מחויב בדבר בעבודת השם על ידי חיוב- ואלו הם דברי "העמק דבר" בלימודו. ועל ידי החיוב של כל אחד יכול הוא בהתעוררות " רצונו" שלו ללכת ולהוסיף ביראת השם- שזה המדרגה בידו- להוסיף- זה לימודו של המלבי"ם. אור החיים הקדוש מוסיף בלימוד- שמתוך היראה – שתקנה אתה בלבבך וברצונך – תוכל להגיע לאהבת השם- וזו המדרגה הרצויה, כיוון ואור החיים הקדוש בתחילת לימודו כתב.." שחפץ השם מישראל…"

מוסיף בלימוד " התורה תמימה" וזה לשונו…"

שהבחירה ליראה את השם- נמסרה לאדם עצמו… ובאמת כמה דברים דרושים לאיש הירא את השם-לסור מכל רע ולעשות טוב ולגמול חסד ולעשות משפט וצדקה והצנע לכת… ובוודאי כל אלא דורש השם מן האדם השלם הירא והעובד אותו . ואם כן מה זה שאמר משה …" כי אם ליראה"? אחרי שבעקב היראה כרוכים הרבה עניינים גדולים. לכן דריש דמפני שמדה זו דיראה  היא רק בידי האדם ורצונו ועל ידהבאים ומסתעפים שמירת המצוותוהמידות…אבל יתר הקניינים והשלמות בידי שמים הם והואינחילם את האדם הירא אותו . והוי כוונת הלשון…" ללכת בכל דרכיו"… כלומר כל אלא הם תכלית היראה  והם באמת באים על ידי סיוע  מהקב"ה , כמו שכתוב במסכת יומא- ל"ט\א…" הבא ליטהר מסייעין אותו…" עד כאן דבריו.

מובן בלימודו שהיראה היא פתח אל כל מידה טובה שאמר…" ועל ידה באים ומסתעפים שמירת מצוות והמידות" וכן על פי יראתו של האדם יזכה לשאר קניינים ושלמות. מכאן נביט אל גדולי ישראל וליראתם.

מסביר הגור אריה על יראה ואהבה.

 "הגור אריה" למהר"ל. ( בראשית\תולדות-כ"ז\ כ"א) הערה 30.

…" יראת שמים היא המעלה שהיא עיקר על כל המעלות… היא עיקר ושורש … כי מי שיש בו יראת שמים, הוא דבק לגמרי בו ולא כן האהבה שהוא מתחבר אליו כמו שני אוהבים שמתחברים זה לזה . אבל היראה- מפני שהירא מאחר- אין מחשיב עצמו לכלום ומבטל מציאותו אצל האחר. וכאשר מבטל מציאותו אצל השם יתברך, נמצא שאין לו מציאות מצד עצמו, רק כי אין לנמצאים שום קיום אם לא בו יתברך…" עד כאן דבריו.

עוד מלמד המהר"ל בספר דברים פרשת ואתחנן-ו- הערה 9 על דברי רש"י בפסוק ה …"ואהבת את "ה" אלהיך בכל לבבך ובכל נפשךובכל מאדך…"

רש"י:" עשה דבריו מאהבה. אינו דומה עושה מאהבה לעושה מיראה. העושה אצל רבו ביראה- כשהוא מטריח עליו , מניחו והולך לו…" עכ"ל.

דברי המהר"ל.

…" בנתיב יראת השם כתב…" כי על ידי אהבת השם יתברך קונה הדביקות בו לגמרי ואין קניין יותר מזה – הוא הדיבוק בו. אבל יראת השם – אין בזה קניין רק שמחשיב עצמו כאילו אינו…היראה הוא בא מהשם יתברך כאשר מוראו על האדם, אבל האהבה היא באה מן האדם שהוא משתוקק אליו … כי היראה הוא יראה מן המלך … וזה אינו מצד עצמו של האדם. אבל האהבה היא מצד עצמו של האדם. וראייה לכך…" ואהבת את " ה" אלהיך…" … ולא נאמר שיירא מהשם יתברך בכל לבבו… לכך האהבה היא מקובלת יותר על האדם אפשר שתהייה בכל לבבו… משל זה שאם באים כל המעכבים על האש – תמיד הוא משתוקק למעלה…" עכ"ל. ומכיוון ונגענו בשיעור זה גם באהבת השם

יתברך שהיא על כולנה נכתוב בה כמה דעות שכתבו גדולי ישראל על דברי רש"י לעי"ל…" עשה דבריו מאהבה"…

אור החיים הקדוש.

…" על דרך אומרם ז"ל…" אין אדם משיג גדר האהבה עד שתקדים בו היראה…"…. על ידי האהבה ישיג מדרגה זו שיהיה השם מייחד שמו עליו ביחוד כדרך אומרו" אלהי אברהם…."" זרע אברהם אוהבי…"…" אומרו ואהבת את השם לטעם זה שלא בחר להיות אלא אלהיך ובהעיר האדם לבו לפרטים כאלו תתנתק נפשו ותיתר ממקומה  בהתעוררות נפלא ורם באהבת הנאהב יתעלה רום תפארת כבודו… עכ"ל.

"משך חכמה."

…"כאשר הישראלי מוסר נפשו על קידוש שמו יתברך, אין זה פלא אם ימלאו כל חדרי לבבו אהבת השם והדרת קדש, שזה דרך הטבע- בהגבר המתנגד יוגבר העצם…כן באנוס העמים את ישראל לעבור או להרוג יתבערו כל הרעיונים  ויתלהבו העשתונות ויפיח אש האהבה למאוד, שצריך לעשות דבר גדול ליהרג עצמו …והוא שאמר " בכל נפשך…" היינו העניינים הנוגעים למסירת נפש – תן ליבך ומלואו לאהבת השם…" עכ"ל.

תורה תמימהמסכת יומא-פ"ו\א…"

…" תנא " ואהבתה את " ה" אלהיך" שיהיה שם שמים מתאהב על ידך, שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ויהא משאו ומתנו באמונה ודבורו בנחת עם הבריות . מה הבריות אומרות עליו…" פלוני שלמד תורה כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו…" עכ"ל.

תורה תמימה על הרמב"ם בפרקי אבות פרק א משנה ג.

…"  ואמרו עבוד מאהבה, עבוד מיראה . ואמרו- האוהב לא ישכח דבר ממה שנצטווה לעשותו  והירא לא יעשה דבר ממה שהוזהר מעשותו. עכ"ל.

נתנאל בו אהרון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *